ביקורת חריפה על העלאת הריבית: "ממלא-מקום צריך לקבל החלטות דרמטיות רק כשקורים דברים דרמטיים"

ביקורת חריפה על תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל בנוגע להעלאת הריבית כמה שבועות לפני שהנגיד החדש פרופ' אמיר ירון נכנס לתפקידו • פרופ' זוסמן: מ"מ צריך לקבל החלטות דרמטיות רק כשקורים דברים דרמטיים • בנק ישראל בתגובה: ההחלטה הייתה צריכה להתקבל - תגובת השווקים מוכיחה כי העיתוי לא היה מפתיע

נתן זוסמן / צילום: אוריה תדמור
נתן זוסמן / צילום: אוריה תדמור

העלאת הריבית שלשום (ב') ערב כניסתו לתפקיד של נגיד בנק ישראל חדש, הפתיעה את מרבית האנליסטים העוקבים אחר מדיניות הריבית של הבנק. אבל גם בקרב בכירים בבנק ישראל לשעבר נרשמה הרמת גבה. כך למשל פרופ' נתן זוסמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר של הבנק וחבר הוועדה בעצמו עד לפני שנה אמר אתמול ל"גלובס" כי "קשה לי להבין למה ההחלטה התקבלה עכשיו. מה הלחץ. נגיד שהיו עושים את זה בצורה מסודרת כשהנגיד היה כאן".

"שופוני" של טרכטנברג או החלטה מקצועית? | סטלה קורין-ליבר

פלוג נדדה במדבר, אבל טרכטנברג כבשה את הריבית |עמירם ברקת

פרופ' אמיר ירון יושבע לנגיד ב-24 בדצמבר, והוא צפוי לעמוד בראש הוועדה בישיבה שבה תיקבע הריבית לחודש ינואר. "אני שואל את עצמי אם זה לא תפקיד של הנגיד להחליט", אומר זוסמן.

גם ד"ר פלוג הובילה בזמנו החלטות על שינויים בשער הריבית בזמן שהייתה ממלאת מקום.

"זו לא אותה סיטואציה. אז הייתה אי-ודאות מוחלטת כי לא ידעו מי יהיה הנגיד. פה יודעים כבר מי הנגיד. הוא רק צריך להיכנס לתפקיד. אלה עניינים קטנים של התנהלות, שחשובים למדינה. זה קצת כמו שנכנס ראש ממשלה חדש לתפקיד. זכותו לבוא ולהגיד 'אני באתי עם אג'נדה חדשה'".

אז החלטת הוועדה מסנדלת אותו?

"קצת. מהותית לא נעשה כאן משהו שגוי מבחינה כלכלית. זה לא שהוא היה עושה משהו אחר. העלאת הריבית הייתה בפתח, אבל זה עניין של התנהלות, של משילות. אבל אני מאמין שממלא-מקום צריך לקבל החלטות דרמטיות רק כשקורים דברים דרמטיים. נכון, זו רק החלטה אחת, ואין לה השלכות ארוכות-טווח, אבל מה ירון אמור (עכשיו) להגיד - שהוא מתנגד לזה? עובדה שנוצר רעש סביב ההחלטה הזו. אמינות זה דבר חשוב".

מבנק ישראל נמסר בתגובה, כי "האחריות לקבל את החלטות המדיניות מוטלת על החברים בוועדה המוניטרית בכל רגע נתון. באותו אופן, האמירה לשווקים ולציבור לגבי הערכת הוועדה אודות תוואי המדיניות העתידי נובעת מאחריות זו".

בבנק ישראל מסבירים כי פלוג אמרה בתדרוך לעיתונאים שערכה לאחר ישיבת הוועדה האחרונה בראשותה באוקטובר, כי ההחלטה על העלאת ריבית צפויה להתקבל באחת הישיבות הקרובות - אמירה שהשאירה פתח ברור להעלאת ריבית בנובמבר. לדברי גורמים, "תמיד אפשר לשאול למה לא קיבלתם את ההחלטה קודם או אח"כ, אבל ההחלטה צריכה להתקבל בסופו של דבר בנקודה מסוימת".

אותם גורמים ציינו כי תגובת השווקים להעלאת הריבית מעידה כי השווקים לא היו מופתעים מעיתוי ההחלטה. "אם השוק היה כל-כך מופתע מהעיתוי היה אפשר לראות את זה היום".

החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השבוע כללה לא רק העלאת ריבית, אלא גם אמירה לגבי מדיניות העלאות הריבית בחודשים הקרובים. 

השפעה מינורית על שוק הדיור

שלשום טענה ממלאת מקום נגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, כי העלאת הריבית אינה אמורה להשפיע על מחירי הדירות. בשיחה עם עיתונאים בעקבות פרסום ההחלטה הסבירה בודו-טכרטנברג, כי מדובר בשינוי קטן מדי של הריבית בטווח הקצר, בעוד שהריביות בשוק הנדל"ן הן ברובן ריביות ארוכות.

ההערכה של בודו-טרכטנברג נתמכת על-ידי זוסמן, שלדבריו העלאות ריבית שנעשו בשנים האחרונות במדינות אחרות לא היו בעלות אפקט מיידי על שווקי הנדל"ן באותן מדינות. זוסמן מביא כדוגמה את קנדה שהחלה בהעלאות ריבית באמצע 2017. ריבית הבנק המרכזי במדינה עלתה מאז חמש פעמים מחצי האחוז ל-1.75% באוקטובר.

"להעלאות הראשונות בוודאי שלא הייתה השפעה על מחירי הנדל"ן בטורונטו ובמקומות אחרים שנחשבים לוהטים", אומר זוסמן, "אנחנו שוכחים שגם אצלנו העלו את הריבית מ-0.5% ב-2009 ל-3.25% (ב-2011) ומחירי הדירות המשיכו לעלות בצורה מטורפת. ריבית של 0.25% היא לא ריבית שמקררת שווקים ולא משפיעה על הביקושים בוודאי שלא במקומות החמים כמו תל-אביב".

עם זאת, עליית הריבית צפויה לייקר את הריבית הממוצעת בשוק המשכנתאות. הסיבה לכך היא שעלות המקורות של הבנק באמצעותם הוא מעניק את ההלוואה תעלה, והבנק יגלגל זאת על נוטלי המשכנתאות. אלא שהתייקרות זאת לא תשפיע רק על נוטלי המשכנתאות החדשים, אלא גם על ההחזרים של מי שנטל משכנתא בעבר.

הריביות הנמוכות הפכו את לקיחת המשכנתא לזמינה יותר עבור רוכשי דירות רבים, וכתוצאה מכך תיק המשכנתאות יותר מהכפיל עצמו בתוך פחות מעשור לכ-330 מיליארד שקל. הריבית האפסית ששררה במשק לאורך העשור האחרון תדלקה את שוק הדיור, וגם הוסיפה לעליות המחירים החדות שראינו.

לאחר שבשנה שעברה שוק המשכנתאות הציג ביצועים פושרים למדי כתוצאה מהקיפאון בשוק הנדל"ן, השנה נראה כי הוא חוזר לפעילות ערה. בחודשים האחרונים עמד היקף המשכנתאות החדשות על מעל 5 מיליארד שקל בממוצע בחודש, גבוה ב-15% לעומת נתוני שנת 2017. העלייה נובעת מגידול בפעילות וכן מכניסתם לשוק של רוכשי דירות במסגרת תוכנית למשתכן, שהגיעו השנה סוף סוף לשלב נטילת המשכנתא.

אין ספק שעלייה בריבית במשק תאתגר את תיק המשכנתאות של הבנקים, ואת יכולת ההחזר של הלקוחות. יחד עם זאת ובהנחה הסבירה שאנחנו לא ניצבים לקראת עלייה חדה ומהירה בריבית, ספק אם נראה זעזועים משמעותיים בהיקף המשכנתאות שייקלעו לקשיים.

למעשה הסיכון המרכזי בשוק לא מגיע מעליית ריבית, אלא מעלייה בשיעור האבטלה, שנמצאת כיום בשפל. אם נראה תרחיש של עלייה באבטלה, אז סביר כי היקף נוטלי המשכנתאות שייכנסו לקשיים יגדל. עליית ריבית, שעלולה להאט את הצמיחה במשק, עלולה בהמשך גם להביא לעלייה שכזו.

מי שהעלאת הריבית צפויה להועיל לו באופן ישיר הם הבנקים עצמם. גם אם עלייה בריבית תגדיל את הפרשות הבנקים להפסדי אשראי, חשוב לזכור שעליית ריבית טובה לבנקים והם מחכים לה. עליית ריבית מאפשרת לבנק לשפר את המרווח הפיננסי שלו - תשלומי הריבית שמקבל הבנק בנטרול עלויות המימון שלו - וצפויה לשפר את שיעורי התשואה על ההון שלו. אחרי עשור של ריבית אפסית, בבנקים מחכים בכיליון עיניים לעליית הריבית הצפויה.