ירושלים מידרדרת במדד הסוציו-אקונומי, כפר שמריהו וסביון מדורגות במקום הראשון

ניתוח דירוג המדד הכלכלי חברתי נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות • שלוש הערים שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית גדולים - ירושלים, בני ברק ובית שמש - מדורגות נמוך בפער משמעותי משאר הערים

ירושלים / רויטרס
ירושלים / רויטרס

עיר הבירה ירושלים איבדה 11 מקומות בדירוג המדד הכלכלי-חברתי לשנת 2015 שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והורדה לאשכול 2, זאת לעומת אשכול 3 במדד הקודם שהתייחס לשנת 2013.

את רשימת הערים בישראל מובילה תל-אביב ואחריה רמת גן, ראשון לציון, פתח תקוה וחיפה. בתחתית הרשימה נמצאות הערים בני ברק ובית שמש, ואחריהן בפער קצר הבירה ירושלים. 

הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2015. בראש הדירוג (מקום 255) ממוקם היישוב סביון ובתחתיתו (1) המועצה האזורית נווה מדבר. העיר תל-אביב ממוקמת במיקום גבוה יחסית (222) כאשר שלוש הערים שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית גדולים: ירושלים (50), בני-ברק (19) ובית שמש (22) מדורגות בפער משמעותי משאר הערים.

באשכול הנמוך ביותר (1) נמצאים המועצה האזורית נווה מדבר, היישובים הבדואים בנגב והיישובים החרדיים ביתר עילית ומודיעין עילית. באשכול הגבוה ביותר (10) נמצאים רק שני יישובים: כפר שמריהו וסביון, ובאשכול 9 היישובים (בסדר יורד) להבים, עומר, כוכב יאיר, הר אדר, רמת-השרון, שוהם כפר ורדים וגדרות.

היישובים חולון, יבנה, קריית ארבע, שדרות, בית שאן טירת הכרמל, עילבון והמועצות האזוריות גליל תחתון, מטה אשר וחוף אשקלון עלו אשכול אחד בדירוג החדש ולעומתם גבעת זאב, לוד ירוחם ומיתר ירדו אשכול אחד.

המדד משקלל פרמטרים מתחומים חברתיים וכלכליים שונים. בתחום הדמוגרפיה נלקחו בחשבון הפרמטרים של גיל ממוצע, אחוז המשפחות בעלות 4 ילדים ומעלה, והיחס בין עובדים לנתמכים (יחס תלות); בתחום ההשכלה נלקחו ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה הבוגרת ואחוז בעלי התארים האקדמיים ביישוב; בתחום התעסוקה נלקחו פרמטרים שלאחוז המועסקים, השכר הממוצע, שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום ושיעור מקבלי קצבת הבטחת הכנסה; בתחום רמת החיים נלקחו פרמטרים כמו רמת המינוע, שיעור ההכנסה החודשית לנפש ומספר שהייה בחו"ל של תושבי היישוב.