"אם חברות תדענה שישנה דרך לגייס הון או חוב בישראל הן לא ימהרו להימכר"

"הסיכוי של סטארט-אפ להפוך לחברה בוגרת יהיה גדול יותר כאשר ההנהלה והמטה שלה נמצאים בישראל", אומר שמוליק ארבל ראש החטיבה העסקית מסחרית בבנק לאומי במסגרת אירוע הסטארטאפים המבטיחים של 2018 של "גלובס" • פרויקט 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

שמוליק ארבל / צילום: איל יצהר
שמוליק ארבל / צילום: איל יצהר

המירוץ לאקזיט ומרכזי הפיתוח שמקימות בישראל חברות רב לאומיות היו במוקד ביקורתו של שמוליק ארבל, ראש המחלקה העסקית מסחרית בבנק לאומי. לא הטכנולוגיה, או הפוטנציאל לאקזיט, על פי ארבל, "סטארטאפ מבטיח הוא כזה, שהסיכוי שלו להפוך לחברה בוגרת שההנהלה והמטה שלה נמצאים בישראל, הוא הסיכוי הגבוה ביותר".

"במדינת ישראל מוקמים מדי שנה כ-1,000 סטארט-אפים. כלומר ב-15 שנה האחרונות קמו בישראל מעל לעשרת אלפים סטארט-אפים", אמר ארבל, "אך מדי שנה 50-70 חברות הייטק נמכרות לחברות מחו"ל. מאידך, אם נסתכל כמה חברות ההייטק בוגרות שההנהלה והמטה שלהם בישראל נוספו ב-15 שנה האחרונות, נגלה שאפשר לספור אותן על שתי ידיים. אני מתכוון לחברות כמו: איירון סורס, פלייטיקה, טבולה, סימילר ווב, סולאראדג' וכו. חברות שמחזור המכירות שלהן עשרות ומאות מיליוני דולרים והן פועלות מישראל. חברות אלו מצטרפות לאמדוקס, צ׳ק פוינט, נייס וכו'".

אולם, אומר ארבל: "כשההנהלה והמטה נמצאים בישראל, ולא רק מרכז פיתוח, זו השפעה אחרת לגמרי על המשק. החברה מעסיקה עובדים מסוגים שונים ולא רק אנשי פיתוח, המכירות חלקן עובר מפה ומייצר זרם שנתי של הכנסות ממטבע חוץ והרווח שנישאר בארץ יכול להוות מנוף להשקעות נוספות".

על מנת להניע את השינוי הציע ארבל שתי דרכים. ראשית, כינון "מדיניות תמריצים של המדינה שיעודדו השארה של פעילויות בישראל בדומה לרפורמת המיסים של טראמפ, במסגרתה חברות קיבלו מוטיבציה להשאיר פעילות עסקית בארה"ב וגם כאלו שמחוץ לארה"ב יעבירו בהדרגה פעילויות לתוך ארה"ב".

שנית, "חיבור של שוק ההון הישראלי, דהיינו הבורסה לניירות ערך ועל הגופים המוסדיים, לענף ההייטק. יש עניין אצל הגופים המוסדיים להשקיע או להלוות להייטק, ואם חברות תדענה שישנה דרך לגייס הון או חוב בישראל הן לא ימהרו להימכר והסיכוי שיהפכו לחברה בוגרת בישראל יעלה". 

צרו איתנו קשר *5988