בזק | בלעדי

גורמים בפרקליטות רצו לחקור את מנכ"ל וואלה באזהרה כחשוד - אך היועמ"ש סירב

ל"גלובס" נודע כי בעקבות העדות שמסר ישועה על מעורבותו בסיקור האוהד והמוטה לכאורה לטובת הזוג נתניהו באתר "וואלה" - סברו גורמים בפרקליטות וברשות ני”ע כי יש לחקור אותו באזהרה כחשוד. אולם בסופו של דבר החליט מנדלבליט, כי ישועה ימסור עדות פתוחה ולא ייחקר כחשוד

אילן ישועה / צילום: שלומי יוסף
אילן ישועה / צילום: שלומי יוסף

פרשת "בזק-וואלה" (תיק 4000) הניבה בשבוע שעבר המלצה של המשטרה להעמיד לדין בעבירות שוחד ובעבירות אחרות את מרבית החשודים שנחקרו במסגרתה, ובראשם, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ובעל השליטה בבזק וב"וואלה", שאול אלוביץ, ורעייתו איריס. לפי החשד בתיק, נתניהו, בעת כהונתו גם כשר התקשורת, העניק הטבות רגולטוריות לבזק, ובתמורה קיבלה משפחת נתניהו סיקור אוהד ומוטה באתר "וואלה" שמקבוצת בזק (ראו מסגרת).

ל"גלובס" נודע כעת כי במהלך חקירת הפרשה התגלעה מחלוקת בפרקליטות בשאלה אם אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל "וואלה", המשמש כעד מפתח בתיק 4000, צריך להיחקר באזהרה כחשוד במעורבות פלילית במסכת השוחד לכאורה בין רה"מ נתניהו לבין אלוביץ. 

לפי המידע שבידי "גלובס", חלק מהגורמים שהיו מעורבים בחקירה - בהם גורמים ברשות ני"ע ובפרקליטות המלווה, פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) - חשבו שישועה צריך להיחקר באזהרה כחשוד. זאת, לאור מעורבותו של ישועה בסיקור המוטה לכאורה לטובת נתניהו ב"וואלה" שנוהל על-ידי ישועה. אולם בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי ישועה ימסור עדות פתוחה ולא ייחקר כחשוד.

אחד השיקולים של מנדלבליט היה שישועה עצמו מילא את ההוראות של הבוס שלו, שאול אלוביץ, אבל לא הפיק לעצמו טובות הנאה כלשהן. מה עוד שישועה, בניגוד לשאר המעורבים הבכירים בפרשה, מסר בחקירתו (הפתוחה) גרסה מלאה ושלמה. מנדלבליט הגיע למסקנה כי אין חשד שישועה ביצע עבירות פליליות.

לאור העובדה שישועה לא נחקר כחשוד, עדותו נמסרה כעדות רגילה ולכן לא הוענק לו מעמד של עד מדינה. זאת, בניגוד למשל לניר חפץ, שנחקר כחשוד והפך לעד מדינה.

עדות במשך כחודשיים

ישועה הוא עד מפתח בתיק 4000, מאחר שעדותו המפורטת והמגובה בהקלטות, הודעות ווטסאפ, ומיילים, היא זו שהביאה לכך שהיועמ"ש הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו, נגד אלוביץ ונגד שאר החשודים בתיק. 

בעדות שמסר לחוקרי רשות ני"ע החל מה-12 בדצמבר 2017 ועד ה-18 בפברואר 2018, הודה ישועה בעצמו בטעויות שביצע כשמילא אחר ההוראות של הבוס שלו לשעבר, אלוביץ, להטות את הסיקור באתר "וואלה" לטובת בנימין ושרה נתניהו ולהיכנע לתכתיבים של הזוג נתניהו בכל הנוגע לאופן הסיקור של פועלם באתר שהיה בניהולו.

ישועה זומן לחקירה ברשות ני"ע, לאחר שבמסגרת חקירה שעסקה בתחילת הדרך בחשד לביצוע עבירות ני"ע של בכירי בזק (תיק פרשת בזק בגלגולו הראשון) התגלו ממצאים שהצביעו על המעורבות החריגה של משפחת נתניהו בנעשה באתר החדשות שהיה בניהולו.

החוקרים נדהמו מהעדות

כשישועה "פתח" את הפה והחל למסור את עדותו, החוקרים נדהמו ממה ששמעו. למן הרגע הראשון של עדותו, ולאור הנפיצות הרבה של המידע שהוא הביא לחוקרים, כל מה שישועה אמר ומסר - דווח לגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות - פרקליטות המחוז, פרקליט המדינה, שי ניצן, והיועמ"ש מנדלבליט.

מאחר שישועה היה הגורם הניהולי הבכיר ב"וואלה", שהיה לו תפקיד משמעותי בהעברת המסרים בין
בני-הזוג נתניהו לבין עורכי האתר, כבר במהלך חקירתו הראשונה של ישועה, היו ברשות ני"ע ובפרקליטות מי שחשבו שלאור המידע שהוא מביא גם לגבי מעורבותו בפרשה, החקירה צריכה להפוך לחקירה שלו באזהרה כחשוד.

אולם מנדלבליט וגורמים נוספים בצמרת הפרקליטות חשבו אחרת - וכך, ישועה יצא בשלום מחקירת הפרשה. עם זאת, אם יוגש כתב אישום, ישועה יידרש לחזור בבית המשפט על עדותו המפורטת באשר למערכת היחסים המושחת לכאורה בין רה"מ לאלוביץ.

"ישועה לא עבר עבירה"

 ישועה עבד במשך 20 שנה במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ובהמשך התגלגל לבריטניקה ישראל, והגיע עד לתפקיד נשיא ומנכ"ל בריטניקה העולמית. אחרי כמה שנים בארה"ב, בשנת 2006, הוא מונה למנכ"ל אתר "וואלה,. בשנים אלה האתר התרחב מאוד ונערך להפוך לכלי תקשורת משמעותי הרבה יותר בתחום האקטואליה, כולל הקמת אולפני טלוויזיה גדולים בהשקעה כספית גדולה. מהלך זה התאפשר בזכות ההישג הגדול ביותר של ישועה בתקופת כמנכ"ל: מכירת אתר הלוחות "יד2" במאי 2014 בסכום-עתק של כ-800 מיליון שקל ל"אקסל שפרינגר" הגרמנית.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לעמדות שהובעו בדיונים פנימיים".

בא-כוחו של אילן ישועה, עו"ד אייל רוזובסקי, מסר בתגובה כי: "לישועה לא ידוע על מחלוקות או התלבטויות בעניינו בקרב רשויות אכיפת החוק. ישועה לא עבר עבירה, לא נחשד בביצוע עבירה, וממילא, לא נחקר באזהרה.

"ישועה נקרא למסור עדות ומסר גירסה מלאה ושלמה מיד כשנחקר לראשונה. מר ישועה לא ביקש ולא קיבל כל תמורה או טובת הנאה כנגד עדותו. חוקריו של מר ישועה ציינו בפניו כי הם מעריכים מאוד את יושרו ואת האזרחות הטובה שגילה במתן עדותו".

פרסומים חיוביים בוואלה בתמורה להחלטות רגולטוריות לטובת אלוביץ'

בשלהי 2017 התפוצצה הפרשה המכונה "תיק 4000". רוב מאפייני הסיקור המוטה באתר שניתן לנתניהו ולמשפחתו - שסימנים להם החלו עוד במהלך 2013 - הובאו לידי ביטוי בצורה מפורטת בתחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" עוד במהלך שנת 2015. על-פי התחקיר, במסגרת היחסים בין שני הצדדים, כתבות או כותרות שהזיקו לנתניהו שונו, הועלמו במעמקי האתר או נמחקו לגמרי, כשבמקביל, אייטמים מפרגנים, בעיקר כאלה שעסקו בשרה נתניהו, הובלטו. כך, למשל, בשנת 2014, ניתנה לעורכים הוראה "למקם במקום בולט מאוד באתר ולמשך תקופה ממושכת", כתבה שעסקה בצורה מחמיאה ב"סטיילינג החדש" של שרה נתניהו. מנגד, ידיעות על התביעה שהגיש מני נפתלי נגד שרה נתניהו, הורדו בהוראה מגבוה למקום שאינו בולט באתר, או נמחקו לגמרי.

בתחילת השבוע, סיימו המשטרה ורשות ניי"ע את חקירת תיק 4000 והמליצו על העמדה לדין פלילי של כל החשודים המרכזיים, בהם נתניהו ואלוביץ'. רשויות החקירה מסרו כי מממצאי החקירה עלה כי בין השנים 2012-2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפורסמו על-ידי אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים). זאת, תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ'.

"התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו. זאת, באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה".

עוד עלה מהממצאים כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בתמורה להחלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה נתניהו לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל ובעל השליטה בה בפרט.

כל החשודים מכחישים את המיוחס להם. מטעם ראש הממשלה נתניהו נמסר: "המלצות המשטרה לגביי ולגבי רעייתי לא מפתיעות איש, וכן לא העיתוי השקוף של פרסומן. המלצות אלה נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות. להמלצות המשטרה אין שום מעמד משפטי. רק לאחרונה הגורמים המוסמכים דחו באופן גורף את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים, לאחר שיבחנו את הדברים, יגיעו לאותה מסקנה - שלא היה כלום כי אין כלום".

חזקת החפות:

רה"מ, בנימין נתניהו, איש העסקים, שאול אלוביץ, ושאר המעורבים בתיק 4000 הם חשודים בלבד. המלצת המשטרה להעמידם לדין הועברה להכרעת הפרקליטות. מדובר בשלב ראשוני של ההליך המשפטי ושמורה להם חזקת החפות.