עוד לא מאוחר לתקן ולאפשר לקשישים להזדקן בכבוד

הההחלטה שאנשים במצב סיעודי קל יקבלו כסף במקום טיפול מהמדינה תהיה בכייה לדורות

קשישה / צילום :  Shutterstock
קשישה / צילום : Shutterstock

"מספר הקשישים יזנק ב-70% בעשור, אך מערכת הבריאות לא ערוכה לטפל בהם", בישרה כותרת בעיתון, שבנוסף לנתונים מטרידים וכואבים העולים ממחקר משרד הבריאות, צריכה להדיר שינה מעיני כולנו. זוהי הוכחה נוספת שהמדינה אינה מאפשרת לקשישיה להתבגר בכבוד, אינה ערוכה לעלייה בתוחלת-החיים ולהתבגרות האוכלוסייה, וומתעלמת מכל האזהרות.

עוד נקודה מטרידה במחקר היא שתוך כ-20 שנה חל זינוק בתוחלת-החיים של המטופלים הסיעודיים, פי כ-2.5 (תוחלת-חיים ממוצעת של כ-18 חודש ב-1995 לעומת כ-48 חודש ב-2016). מספרם של הסיעודיים, רובם קשישים, יהיה ענק.

והמדינה מעבירה את האחריות לקשישים. בחוק ההסדרים, שנכנס לתוקפו החודש, החליטו שרי האוצר והרווחה שאנשים במצב סיעודי קל, לא יזכו לטיפול סיעודי מהמדינה, אלא יקבלו כסף או שירותים אחרים שאחוזי המשתמשים בהם נמוכים (כ-7%).

נשמע טוב בתיאוריה. אך בפועל הקשישים, שהמדינה הסיקה כי מגיעות להם שעות טיפול, יצטרכו לרכוש בעצמם את המטפל שלהם, במקום לקבלו מהמדינה. מתן כסף במקום טיפול יגרום לרבים לוותר על שעות הטיפול שלהם. היות שהם ומשפחתם יצטרכו להפוך למעסיקים, ולחפש מטפל, וכן לשלם שכר, להשיג מחליף בעת חופשה/מחלה, ולתת זכויות סוציאליות, זה עול עבורם.

בנוסף, מתן כסף במקום שעות טיפול עשוי לגרום לזליגת הכסף לילדי/קרובי הקשיש/ה, ולא ליפול, או שהקשישים, שרבים מהם סובלים ממחסור, יתייחסו לכסף כל"משכורת נוספת". והיות שהם ימשיכו להיות סיעודיים, הנטל שרק יגדל עם השנים, ייפול על מחלקות הרווחה של הרשויות.

ישראל מזדקנת! מ"תחזית אוכלוסיית ישראל" שפרסמה הלמ"ס, עולה שאם ב-2015, 11.1% מהאוכלוסייה היו בגיל השלישי (כמיליון איש), ב-2040 הקשישים יהוו כ-14.3% מהאוכלוסייה (כ-2 מיליון), וב-2065 - כ-15.3% (כ-3 מיליון). כך, תוחלת-החיים עולה, אך איכות חיי הקשישים יורדת, ומצבם בישראל כיום עגום. זאת, לעומת מצבם במדינות מפותחות אחרות. ממחקר שנעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), לבקשת הח"כית טלי פלוסקוב (כולנו), יו"רית הוועדה לבניית תוכנית-אב לאומית בתחום הזיקנה, עולה ששיעור העוני בקרב הקשישים בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD.

מחקר נוסף, שערכה הקרן לידידות, הראה שאחוז הקשישים העניים בישראל הוא הגבוה במערב, כחמישית מהמבוגרים. ממחקר נוסף, שיזם המוסד לביטוח לאומי, והישווה בין מדיניות הרווחה בישראל לעומת ה-OCED, עלה כי קיצבת הזיקנה בישראל היא מהנמוכות ביותר.

חשוב להזכיר לקברניטים: לא מדובר בחוק יסוד, אלא בחקיקה הפיכה. יש בחוק החדש גם צדדים חיוביים מבורכים, כמו הגדלת שעות הטיפול לקשישים סיעודיים מורכבים. אך החוק הנוכחי אינו מיטבי ויפגע בקשישים ובמשפחותיהם. זה הזמן לתקן את שנכתב בחוק ההסדרים, כדי לשמור על חוק הסיעוד במתכונתו כגמלת שירותים, שהוכיח עצמו 30 שנה, לדעת אנשי-המקצוע, כאופציה המיטבית.

הפעולות הנכונות מצריכות תכנון, חשיבה והשקעה תקציבית, אבל הפתרון ברור: אסור למדינה להירדם בשמירה. חייבים להעניק לקשישים, שעשו עבורנו המון, את הזכויות הבסיסיות להזדקן בכבוד וברווחה. ומשהו קטן לקברניטיה: כשאתם מציגים את הרפורמה בסיעוד לאזרחים, תקפידו להיות הוגנים ולהציג לציבור את כל התמונה, ולא כפי שקורה כיום - שמוצג לאזרחים מצג שווא שאינו מאוזן, ובעתיד יגרום לכולנו נזק יותר מתועלת.

■ הכותב הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל