היעד הפוליטי של נתניהו הוא חיסול תודעתי של עמדות המשפטנים. את מי הוא ירמוס בדרך?

פרקליט המדינה שי ניצן הטיל פצצה ביום חמישי, וסביב שולחן העץ של היועמ"ש אביחי מנדלבליט החלו ישיבות ודיונים • איך יצליח נתניהו לצלוח את הבחירות עם ליכוד גדול? ואת מי הוא באמת מבקש לרסק? • פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

ביום חמישי האחרון (20 בדצמבר) בערב אמור היה ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתתף בטקס הוקרה ללוחמי המחתרות באוניברסיטת תל-אביב. יום חמישי היה עמוס מלכתחילה. פגישת פסגה טרילטרית חמישית עם מנהיגי קפריסין ויוון, סיור משותף במרכז הסייבר הלאומי. אחר-הצהריים נוספה שיחת טלפון עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנושא סוריה. והפצצה שהוטלה ערב קודם לכן על-ידי פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת "גלובס" שינתה את הלך הרוח ולוחות הזמנים. ניצן אמר לבאי הוועידה שהוא כבר עבר על הדוח עב-הכרס, 800 עמודים מלאים של סיכומי עמדות, חקירות והפרטים העסיסיים מתוך תמלילי שיחות והקלטות שאגרו ניר חפץ, שלמה פילבר, ארי הרו ואחרים.

שי ניצן על תיקי נתניהו: "הדיונים יחלו בימים הקרובים; יש 800 עמודים של חוות-דעת"

נתניהו ידע שהרגע הזה יגיע, החומר מאוגד, כרוך לתוך ספר משפטי מסובך ומפותל עושה את דרכו למשרדו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ברחוב צלאח א-דין. שם בקומה העליונה סביב שולחן העץ של מנדלבליט התחילו ישיבות ודיונים. חדר אחד משם יושבת בלשכתה אחת משנואות נפשו של נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד. הגיע הזמן, הרגיש נתניהו, להפשיל שרוולים ולדחוף את הידיים עמוק לתוך הבוץ, להיאבק.

בכל הזירה הפוליטית, לאורך ולרוחב, אומרים בשיחות סגורות ובשיחות גלויות שלא חוק הגיוס הוא שמוביל את מערכת הבחירות. אלה הם שי ניצן ואביחי מנדלבליט והודעתם שעד פסח ייסגר העניין.

בין הפעילות של נתניהו כשר חוץ לתפקידו החדש כשר הביטחון, בין היותו חשוד ב-3 תיקים פליליים ועד לרגע בו הוא עשוי להפוך לנאשם פורמלית, על נתניהו למהר ולפזר, לשעוט קדימה למערכת בחירות חזקה ומהירה. זו תהיה סופת הוריקן. נקווה שאחרי שתחלוף תשאיר אצלנו עוד כמה עצים נטועים באדמה, שלא יותר מדי גגות, בתים ואנשים ייתלשו ויוטחו בעוצמה.

בעוד היעד הפוליטי של נתניהו הוא חיסול (תודעתי) של עמדות המשפטנים, הדרך לשם תהיה באמצעות רמיסת ליברמן, שקד, בנט ולפיד. מאבי גבאי, יש להניח, נתניהו עשוי בכלל להתעלם, כך הוא עשה ב-2013 לשלי יחימוביץ'. בקושי ספר אותה. הוא צריך לגמד את המפלגות המקיפות את הליכוד, וזאת כדי שמלאכת הרכבת הממשלה תוטל עליו, רק עליו.

המטרה המרכזית של נתניהו במערכת הבחירות של שנת 2019 היא להגיע לקו הגמר כשהליכוד גדול ומרכזי, ויש רק אופציה אחת שתובא לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. אם ישראל ביתנו או ש"ס יידרדרו אל מתחת לאחוז החסימה, זו תהיה תוצאה גרועה מבחינת נתניהו, כיוון שייאלץ לחפש נתיבים אחרים.

גם את הבית היהודי הוא ישאף להקטין למינימום האפשרי. וזהו גם המלכוד של המפלגה הימנית ביותר במפה הפוליטית. אם תוצאת הבחירות שלהם תהיה גדולה, כפולה, המנדטים האלה יגיעו מנדידה פנים-גושית ויקשו על הליכוד לבסס את הקואליציה הרצויה להם. אך לכך יש עוד זמן.

כרגע המדינה כולה עוד עוסקת באופן בו נפתחה מערכת הבחירות ומי בשמאל מרכז יתאחד ו/או יודיע בימים הקרובים על הצטרפות למערכה. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק היה רוצה ליטול חלק, אך יעשה זאת רק אם אחרים יניעו את המהלך ויצרפו אותו, אולי אפילו יקראו לו לעמוד בראש גוף מלוכד של סיעות ומפלגות.

לבני לבטח הייתה שמחה לכך. גבאי, הרבה פחות. ועם לפיד? הוא לא מתאחד, אין אפילו מה לדבר אתו על כך.

בחזרה לנתניהו. הוא ניצל את רגעי ההודעה על מערכת בחירות בישיבת הסיעה אתמול (ב') למנות את הישגי ממשלתו המרובים, בתחום יחסי החוץ, בשמירה על הביטחון ובכלכלה. אך בשבועות ובחודשים הקרובים הציבור יקבל מנות גדושות של הפרכות וסתירות ודגשים מכל היריבים הפוליטיים על אי-יישום מדיניות, אי-קידום תוכניות, העדר חזון.

האמת לבטח נחלקת לכל הצדדים. מבחינת הימין, נתניהו לא מקדם את השינוי לו הם מייחלים, סיפוח ו/או הקמת מספר רב של התנחלויות. מבחינת השמאל, הביטחון בעוטף עזה ובגבול הצפון נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות ביותר.

החודש אנחנו מסכמים עשור רצוף של נתניהו כראש ממשלה ובחלק גדול מן הזמן גם שר חוץ וחולש על תחומים רבים, בעיקר בהיבט הביטחוני, ואפשר לומר שלקראת מערכת הבחירות של 2019, הדגש במדיניות שלו היא לעשות מאמצים ומהלכים מרובים, בעיקר כדי לשמור על המצב הקיים ולוודא שלא יתחולל בישראל שום שינוי בהיבט המדיני. מלך הסטטוס-קוו הישראלי, נתניהו, רוצה להמשיך ולהיבחר, כדי לקרקע את המדינה, להבטיח שלא מתקדמים בפתרון הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים.