כמו באירופה: רשות ני"ע תגביל משמעותית את רמות המינוף המותרות במסחר בזירות הסוחר

רשות ניירות ערך ממשיכה להסדיר, ולהכביד, על תחום זירות הסוחר: ל"גלובס" נודע כי הרשות, בראשותה של היו"רית ענת גואטה, רוצה להשוות את רמות המינוף המותרות ללקוחות של זירות הסוחר בישראל לאלה המותרות באירופה.

מדובר בירידה די משמעותית ברמות המינוף המותרות בישראל. עוד נודע כי הרשות פנתה לזירות הסוחר בעניין זה באחרונה, במסגרת הודעתה כי תפעל לשינוי התקנות שלה בתחום.

לדברי גורמים בשוק זירות הסוחר, מדובר בהחמרה נוספת של הוראות הרשות בנוגע לפעילות הזירות המוסדרות, שכן "הרשות מעתיקה מאירופה רק חלק מההוראות, אלה שמכבידות על הזירות, ולא מייבאת, למשל, הוראות נוספות שקיימות באירופה, שמרחיבות את היצע השירותים של הזירות למכשירים פיננסיים נוספים, כמו חוזים עתידיים על מטבעות קריפטוגרפיים".

סעיף 4 בתקנות קובע כי רמות המינוף המקסימליות בזירות הסוחר יוגבלו כך ש"הבטוחה הנדרשת מלקוח בעסקה" לא תפחת מ-1% מערכה הנקוב של העסקה, לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון נמוכה (מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערכם של מטבעות או זהב או חוזים עתידיים על מטבעות או זהב) - מינוף מקסימלי של עד פי 100; מ-2.5% מערכה הנקוב של העסקה לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון בינונית (מניות או אג"ח בבורסות מובילות ומערביות ושל מדינות בדירוג גבוה, ומכשירים פיננסיים שנגזרים מהן) - קרי, מינוף מקסימלי של עד פי 40; ומ-5% מערכה הנקוב של העסקה לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון גבוהה (כל מה שאינו בסיכון נמוך או בינוני) - כלומר, מינוף של עד פי 20.

על פי תקנות ESMA האירופית, שרשות ני"ע מבקשת להחיל פה, רמות המינוף המקסימליות המותרות עומדות על פי 30 למסחר בצמדי מטבעות מרכזיים, פי 20 למסחר בצמדי מטבעות לא מרכזיים, זהב ומדדים מרכזיים, פי 10 לסחורות שאינן זהב ומדדים שאינם מרכזיים, פי 5 למניות בודדות ופי 2 למסחר במטבעות קריפטוגרפיים.

ברשות ניירות ערך אישרו את המידע ומסרו בתגובה כי "המינוף המובנה במכשירים הפיננסיים המוצעים בזירות הסוחר מהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים הטמונים במסחר בזירות עבור משקיעים מהציבור. לכן, הרשות מתכוונת לפעול לתיקון חקיקה לקביעת רמות מינוף נמוכות יותר להגנה אפקטיבית על ציבור הלקוחות שסוחר בזירות. נדגיש כי לאור השינויים שהתרחשו ברגולציה האירופית לאחרונה, נוצר מצב בו רמות המינוף המקסימליות המותרות בישראל גבוהות משמעותית מאלו הקבועות במרבית המדינות המובילות. לגבי משקיעים מתוחכמים, כבר כיום קיימת עבורם החרגה המאפשרת להם מינוף גבוה יותר".

5 זירות מורשות בישראל

זירות הסוחר מפוקחות על ידי רשות ני"ע, והן התחילו לקבל את הרישיונות ממנה במחצית השנייה של 2016. זירת סוחר היא "מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי. זאת, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה"; או "מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור", כפי שמסבירים באתר רשות ני"ע.

כך או כך, הרשות התחילה בהליך להסדרה ולפיקוח על זירות הסוחר עוד ב-2015, כשבשנה הראשונה היה "רק" הליך רישוי. מאז 2016 ועד היום, יש רק חמש זירות סוחר מורשות בישראל: FXCM טריידינג, אייטרייד (ATRADE), ריל פורקס - R.F.X, קולמקס ופלוס500. בתחילה הייתה זירה שישית שקיבלה רישיון - פירסט אינדקס, שלאחר מכן נרכשה על ידי קולמקס.

באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך מציינים כי "הרישיון לניהול זירת סוחר אינו מהווה כל אישור לכך שהמסחר בזירה הינו אפיק השקעה מומלץ או בטוח... סגל הרשות מבקש להדגיש כי פעילות בזירת סוחר - גם בעלת רישיון - אינה מתאימה לכל אדם המעוניין לסחור בניירות ערך. היא דורשת מיומנות רבה, ידע והבנת הסיכונים הגבוהים לאובדן כספי ההשקעה הטמונים בפעילות זו". ברשות אף מזהירים במפורש מביצוע עסקאות באמצעות זירות סוחר "אשר לא נכללות ברשימה שלהלן, או ברשימת החברות שלא ניתנה החלטה לגבי בקשתן וממשיכות לנהל זירת סוחר, אשר מפרות את החוק, ועל הציבור להביא בחשבון את הסיכונים הכרוכים בכך".