הספורט ב-2018: השחקנים מתבגרים, ואמזון מאתגרת את האוהדים

ברצלונה הפכה לקבוצה הראשונה שמגלגלת מיליארד ד' • אמזון נכנסה לשוק שידורי הספורט והבהירה לצופים כי מנוי על ערוצי ספורט רגילים לא יספיק • ספורטאים מפלרטטים עם גיל 40 כי הפיתוי להישאר נהייה עצום • ורכישה של קבוצות גדולות הפכה לאירוע שכבד אפילו על מיליארדרים

קבוצת כדורגל ברצלונה
קבוצת כדורגל ברצלונה

1. גלגלו מיליונים, עברו למילארדים

לפני עשור היה דמיוני להאמין שמועדון ספורט יכול להגיע למחזור של מיליארד דולר. למען האמת, גם חצי מיליארד דולר היה מספר כמעט בלתי מושג אז. אבל תעשיית הספורט העולמית, ובעיקר התנפחות שוק הכדורגל, מראים שהפופולריות של המשחק מייצרת עוד ועוד אפשרויות כלכליות. באוקטובר 2018 הודיעה ברצלונה כי הצליחה לראשונה בהיסטוריה לסיים עונה עם מחזור של 1.05 מיליארד דולר - המועדון הראשון בענף ספורט כלשהו שמסיים עונה עם מעל מיליארד דולר הכנסות. מעבר למספר הפנומנלי, המשמעות העיקרית היא הצמיחה הבלתי פוסקת: רק לפני עשור הייתה ברצלונה מועדון שמגלגל כ-415 מיליון דולר בעונה (308 מיליון אירו). והיא לא שונה ממועדוני ספורט בענפים הפופולריים האחרים (NBA, פוטבול, כדורגל), שהצליחו גם הם לנצל רצון ויכולת של אוהדים לצרוך ספורט, ושל חברות מסחריות לפרסם באמצעות ספורט - וכך להשיג שנה אחרי שנה נתוני צמיחה דו-ספרתיים.

תופעת הלוואי היא כמובן שכר השחקנים: בברצלונה משחק היום ליונל מסי עבור שכר שנתי של מעל 60 מיליון דולר; בגולדן סטייט ווריורס יקבל העונה סטפן קרי 37.8 מיליון דולר. כשדיברו בעבר הרחוק בעין עקומה על שחקנים שמרוויחים מיליון דולר בעונה, לא בטוח שמישהו התכוון שהתעשייה הזאת תצמיח אי פעם שחקנים של מיליון דולר בשבוע.

ועדיין, תעשיית הספורט שמושכת את אור הזרקורים היא פסיק קטן מאוד במונחים של חברות גדולות בעולם. נכון לסוף 2018 יש בעולם אלפי חברות עם מחזור שנתי של מעל מיליארד דולר, שלא לדבר על עשרות חברות שמגלגלות 100 מיליארד דולר ומעלה.

אז מה הביאה 2018 לספורט העולמי
 אז מה הביאה 2018 לספורט העולמי

2. הגוף עייף? אבל הכיס רעב!

גם ב-2018 התברר שגם אם הגוף צועק די, ספורטאים לא ממהרים לפרוש. בעיקר כי המתנות המחולקות להם הן חסרות תקדים. נכון לשנת 2018 כדורגלנים מרוויחים בגיל 35 בקטאר, בערב הסעודית, בסין או ביפן יותר ממה שהרוויחו בשיא הקריירה באירופה. אבל זה לא רק הכדורגל. הדוגמה הטובה ביותר לרצון של ספורטאים להאריך קריירות היא כנראה הטניס. הענף האישי המתגמל ביותר מחזיק היום בראש הדירוג שלושה כוכבי-על מזדקנים - נובאק דיוקוביץ’ בן 31 מדורג ראשון בעולם, אחריו רפאל נדאל (32) וסוגר את השלישייה רוג’ר פדרר (37). לפני שני עשורים בדיוק (דצמבר 1998) הוביל את הרשימה שחקן בן 27 (פיט סמפראס), וצמוד אליו שחקנים בני 23 ו-24. לא היה אז בעשירייה הראשונה אפילו טניסאי אחד בן 30.

פדרר שחקן טניס / צילום : shutterstock
 פדרר שחקן טניס / צילום : shutterstock

הם לא פורשים כי התמורה לשחיקה היא עצומה. בשנת 2018 יש 95 טניסאים וטניסאיות שהרוויחו מעל מיליון דולר מפרסים כספיים בטורנירי טניס. לפני עשור היו רק 22 טניסאים וטניסאיות שהצליחו להגיע לסכום הזה בעונה אחת. וזה נכון בעיקר לגבי נשים: נכון ל-2018 טניס הוא גם המקום היחיד פחות או יותר (השני הוא גולף) שמאפשר לנשים להתפרנס מספורט ממש כמו גברים - 38 טניסאיות הרוויחו השנה מעל מיליון דולר, חלק מהמלחמה המפורסמת שניהלה בשנות השבעים הטניסאית בילי ג'ין קינג להשוואת סכומי הזכייה לנשים וגברים. אבל גם כעבור 40 שנה, בשנת 2018, מתברר כי המאבק הכלכלי שלה נעצר רק בעולם הטניס. בחלק מהמקרים לא מעט ספורטאיות בענפים מובילים עדיין נדרשות לעבודה נוספת כדי לסגור את החודש.

3. כדורגל רואים בטלוויזיה (של אמזון)

בזמן שנראה כי זכויות שידור, המנוע המרכזי של תעשיית הספורט, נמצא ברוויה מסוימת - הגיעה 2018 ואיתה כניסה של שחקן חדש ועוצמתי לשוק שידורי הספורט: אמזון. בחודש יוני זכתה אמזון במסגרת מכרז השידורים של ליגה האנגלית בכדורגל בחבילת שידורים של 20 משחקים. על-פי הערכות בשוק (שנעשו לפי תמחור מקובל של 5 מיליון דולר למשחק) שילמה אמזון כ-100 מיליון דולר כדי לשדר כדורגל. מלבד עלויות של מיליונים נוספים שתשקיע בהפקת השידורים.

עולם הדיגיטל / צילום: shutterstock
 עולם הדיגיטל / צילום: shutterstock

המשמעות המרכזית של כניסת שחקן חדש היא בעיקר עבור הצופה בבריטניה ובהמשך גם בעולם. הוא יצטרך כעת להוסיף פלטפורמת שידורים עם דמי מנוי חודשיים גם באמזון פריים, נוסף על BT וסקיי כדי לקבל שידורי כדורגל.

באפריל חתמה אמזון על הסכם תמורת עשרות מיליוני דולרים כדי לשדר בבלעדיות באנגליה את טורניר יו.אס אופן עבור לקוחות מנויים (79 ליש"ט בשנה) על שירותי הווידאו שלה. במסגרת מאבקי השליטה על שידורי טניס היא ניצחה את סקיי בקרב על סבב טניס הגברים, ועוד לפני כן זכתה גם באפשרות לשדר את משחקי הפוטבול מליגת ה-NFL באמזון אירופה. ובתחילת השנה הייתה זו פייסבוק שהצליחה לשים יד על שידורי ליגת הבייסבול האמריקאית עבור עשרות מיליוני דולרים - מהלך שהגיע אחרי כישלון של פייסבוק לזכות בליגת הקריקט ההודית למרות הצעה של 600 מיליון דולר.

2018 הראתה שאנו עומדים לצרוך את שידורי הספורט יותר ויותר דרך אמזון ופייסבוק, ופחות דרך טלוויזיה "מסורתית". וזו בשורה מצוינת לגופי הספורט ולליגות, שבשנים האחרונות חיפשו לנער את השוק לאור קשיים כלכליים של רשתות הספורט הגדולות וההתרחקות ההולכת ונמשכת של ערוצי הברודקאסט משידורי ספורט.

4. קבוצות למכירה - צעצוע יקר גם למיליארדרים

שנת 2018 הוכיחה שוב שמועדוני ספורט הפכו לצעצוע יקר מדי אפילו עבור מיליארדרים. העובדה שקבוצות ספורט בכירות הפכו ברובן לעסק מרוויח העלה מאוד את השווי שלהן, ומקשה על ביצוע עסקאות של העברת בעלות כבעבר. בספורט האמריקאי מצב הקבוצות כל כך טוב - כ-90% מהן סיימו את השנה האחרונה ברווח תפעולי - ואף אחד לא ממהר למכור. בסך הכל נמכרו השנה בארה"ב שתי קבוצות ספורט (פיטסבורג סטילרס מה-NFL עבור 2.3 מיליארד דולר וקרוליינה הוריקנס מה-NHL עבור 420 מיליון דולר) מתוך 123 קבוצות ב-4 הליגות המקצועניות הגדולות. מי זוכר היום שרק לפני כעשור נפטרו בעלים מקבוצות NBA כאילו היו נגועות במחלות?

גם בכדורגל האירופי לא נרשמו עסקאות גדולות השנה - היחידה מבין הקבוצות המשמעותיות היא מילאן שעברה לידיים אמריקאיות. הסיבה העיקרית לשוק חלש היא הנסיקה במחירי הקבוצות ומצד שני גם הרגולציה המחמירה על הוצאת כספים של בעלים. איך ייהנו מיליארדרים מקטאר, אבו דאבי או סין כשהרגולציה חונקת להם את כל הכיף שבפיזור כספים בשוק ההעברות?

אבל אלו בעיקר המחירים. מנצ'סטר יונייטד שנמכרה ב-2005 למשפחת גלייזר האמריקאית עבור כ-1.4 מיליארד דולר, הוערכה בקיץ ב-4.8 מיליארד דולר. מנצ'סטר סיטי שנרכשה רק ב-2008 על ידי בית המלוכה מאבו דאבי עבור 330 מיליון דולר, הוערכה בקיץ האחרון בידי "פורבס" ב-2.5 מיליארד דולר. כך שחלק מהעסקאות שכבר כן נעשות הן של רכישת מניות מיעוט, שמאפשרות לאיש עסקים לקבל בעלות חלקית על צעצוע אבל במחיר סביר יחסית. למשל, עידן עופר שהשלים השנה רכישה של 32% מאתלטיקו מדריד בכסף "סביר" של מאות מיליוני דולרים בלבד.