"קואליציית שכר-הטרחה": כך סוגרים עורכי הדין המתחרים על הגשת ייצוגית איך יתחלק ביניהם הכסף

עו"ד יעקב דוידוביץ' חושף פרקטיקה בעייתית מעולם התובענות הייצוגיות: לטענתו, כשמספר עורכי דין מגישים בקשות נפרדות לניהול תובענה ייצוגית באותו נושא, הם רוקמים קואליציות ומחליטים באמצעות מכרז פנימי מי ינהל את התיק • לדבריו, מי שנבחר הוא זה שמצהיר שייקח שכ"ט בשיעור הנמוך ביותר, ואילו היתר יוצאים מהתמונה ובסוף ההליך גורפים את חלקם מבלי שנקפו אצבע

עו''ד יעקב דוידוביץ’ / צילום: כדיה לוי
עו''ד יעקב דוידוביץ’ / צילום: כדיה לוי

"בקרב ציבור עורכי הדין המייצגים בתובענות ייצוגיות התפתחה נורמה חדשה: במקרים שבהם מספר עורכי דין מגישים בקשה לניהול (אישור) תביעה ייצוגית באותו נושא, נערך ביניהם מכרז פנימי באשר למי מהם ייצג את הקבוצה הנפגעת בשל איחוד הבקשות לבקשה אחת על-ידי בית המשפט. במכרז שנערך, עורך הדין שמצהיר כי ייקח לכיסו את אחוז שכר-הטרחה הנמוך ביותר נבחר להוביל את ניהול התיק. כך נוצר מצב שבית המשפט סבור שמספר עורכי דין נוטלים חלק בניהול התיק ודואגים לטובת הקבוצה, בעוד למעשה רק אחד מהם מנהל את התיק ושאר עורכי הדין יוצאים מהתמונה. עם זאת, בסוף ההליך הם מקבלים שכר-טרחה, וזאת מבלי שנקפו אצבע לטובת הקבוצה" - כך חשף עו"ד יעקב דוידוביץ' בערב עיון שנערך בשבוע שעבר לרגל השקת ספרו "פרשת האלטרוקסין, יומן פרקליט".

דוידוביץ' - שהיה בעצמו צד לסכסוך שכר-טרחה בקשר לניהול התובענה הייצוגית בעניין פרשת האלטרוקסין והפסיד בתביעה שניהל נגד עו"ד שדרש נתח משכר-הטרחה שנפסק במסגרת התביעה (ראו מסגרת)- תיאר בכנס כיצד מתנהלת הפרקטיקה הפסולה לדעתו. "מספר עורכי דין מגישים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, כל אחד מגיש בקשה נפרדת. עורכי הדין יודעים כי במקרה של מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בית המשפט יורה על איחוד הדיון בהם, ולכן עוד לפני הגשת התביעה הייצוגית הם רוקמים קואליציות", אמר.

לטענתו, נודע לו כי עורכי דין המגישים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות באותו נושא "עורכים מכרז פנימי בינם לבין עצמם מי יהיה עורך הדין שיוביל את ניהול התובענה, כשהזוכה הוא עורך הדין שהציע את אחוז שכר-הטרחה הנמוך ביותר". לדבריו, "אני לא יודע אם זו בדיוק הסיטואציה, אבל אני מדמה זאת לכובע שלתוכו זורק כל אחד מעורכי הדין פתק, ובו הוא כותב מהו אחוז שכר-הטרחה שהוא רוצה לקבל. מי שרשם את האחוז הכי נמוך הוא זה שיוביל את ניהול התיק. כל יתר עורכי הדין יוצאים מהתמונה, ולאחר מכן מתחלקים בשכר-הטרחה שפוסק בית המשפט".

לדוגמה, ציין דוידוביץ', "נניח ש-7 עורכי דין הגישו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות באותו נושא, וזה שהכי רעב ללחם הציע כי יקח 37% משכר-הטרחה שייפסק בסוף ההליך - אז הוא ינהל את התיק - הוא יקבל את האחוז שהציע, ושאר ששת עורכי הדין יחלקו ביתר שכר-הטרחה - 63% - ויצאו מהתמונה".

הכסף הגדול של הייצוגיות: עורכי דין גרפו בשנת 2017
 הכסף הגדול של הייצוגיות: עורכי דין גרפו בשנת 2017

פגיעה בטובת הקבוצה המיוצגת

לדבריו של עו"ד דוידוביץ', הפרקטיקה המתוארת פוגעת בטובת הקבוצה הנפגעת שמיוצגת בהליך התובענה הייצוגית. "הדבר הכי חמור הוא יציאתם מהתמונה של יתר עורכי הדין. נוצר מצב שעורך הדין שנתן את הסכום הכי נמוך, לוקח את התיק על עצמו. זה יכול להיות עורך הדין הכי 'ירוק' והכי לא מנוסה. זה פוגע בקבוצה בצורה בלתי רגילה. עורכי הדין האחרים לא יודעים את השם שלו אפילו, ורק מחכים לרגע האחרון כדי לקבל את שכר-הטרחה", אמר דוידוביץ'.

 דוידוביץ' ציין בדבריו כי "התפיסה צריכה להיות טובת הקבוצה. רעיון אחדות הלבבות חשוב כי השיתוף מסייע ברמה הלוקלית וגם הגלובלית. על עורכי הדין לחשוב על איך מקדמים את טובת הקבוצה ואיך משיאים את מצב הנפגעים. הבעיה בתופעה המתוארת היא שעורך הדין שזכה ב'מכרז' עובד לבד. שאר עורכי הדין חוזרים לתמונה רק בסוף ומקבלים את שללם. זו עוגמת נפש לקהילת עורכי הדין שמייצגים תובעים".

בהקשר זה יש לציין כי בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, במקרה שהוגשו מספר תובענות ייצוגיות באותו עניין, על בית המשפט להכריע מי יהיה עורך הדין שינהל את התביעה, בשים לב, בין היתר, גם לטובת הקבוצה. אולם לטענת דוידוביץ', לבתי המשפט נוח לפעול בהתאם להסכמות של עורכי הדין ולא להיכנס בעצמם למאבק בין עורכי הדין, במיוחד מכיוון שלטענתו הפרקטיקה האמורה לא ידועה מספיק לבתי המשפט. "השופטים רואים רק את קצה הקרחון, ולא יודעים מה קורה בקרחון למטה. אני חושב שהשופטים צריכים להתערב ולמנוע היווצרות של תופעות מעין אלה", אמר.

בסיום דבריו בעניין זה, ביקש דוידוביץ' כי יושם קץ לפרקטיקה האמורה. "אני קורא לקהילת עורכי הדין וקהילת השופטים לא לתת יד לדבר הזה", אמר. "זה פוגע בראש ובראשונה בקבוצה הייצוגית. עורך הדין ש'זרק לכובע' את האחוז הנמוך ביותר הוא זה שאמור לנהל את הייצוגית למשך שנים רבות, וזה לא רצוי בכל קנה מידה.

"ניהול תובענה ייצוגית הוא עניין מורכב, שיכול לארוך שנים רבות ודורש לפעמים גם שיתוף פעולה בין מספר עורכי דין. קחו, למשל, את פרשת האלטרוקסין. כעת צריך לקבל פניות מעשרות אלפי אזרחים. זה לא עניין לעו"ד אחד לעשות את העבודה".

"הוא עושה את כל העבודה"

דוידוביץ' סיפר בכנס כי את ראשיתו של המידע בדבר פרקטיקת המכרז הפסולה בין עורכי דין המייצגין בתובענות ייצוגיות, הוא קיבל בזכות העדויות שנשמעו בתיק שבו נדון הסכסוך בינו לבין עו"ד אחר בנוגע לשכר-הטרחה בפרשת האלטרוקסין. בפסק הדין (ראו מסגרת), ציין בית משפט השלום בחיפה כי הוא אכן נחשף לנורמה אותה מתאר דוידוביץ', מבלי שנקט עמדה ביחס לשאלה אם זו ראויה אם לאו.

כך, למשל, ציין בפסק הדין השופט סלאמה: "הסכמים מסוג זה, שבהם זכאי עו"ד לשיעור, לעתים לא מבוטל, משכר-הטרחה מבלי שינקוף אצבע, אינם בגדר מחזה נדיר בהליכים לפי חוק תובענות ייצוגיות, במצב שבו קיימות מספר בקשות אישור עומדות ומתחרות על הבכורה".

עוד ציין השופט, ביחס להליכי התמחרות המתקיימים בין עורכי הדין ביחס לקביעת זהות עורך הדין המוביל של התובענה וחלוקת שכר-הטרחה, כי "הוכח לפניי במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי הסכמים מסוג זה אינם בגדר מחזה נדיר".

ואכן, מהעדויות בתיק נגלית חלק מהפרקטיקה האמורה. כך, למשל, העיד אחד מעורכי הדין: "היה מכרז מי יוביל, אני הצעתי הצעה, אבל בסוף מישהו נתן הצעה יותר זולה". עורך הדין שהעיד, אישר כי מי שמנהל את התיק הוא זה שהציע את ההצעה הזולה ביותר, והדגיש כי "הוא עושה את כל העבודה".

קרב המיליונים בין עורכי הדין בייצוגית בפרשת האלטרוקסין

במסגרת הפשרה שהושגה בתובענה הייצוגית בעניין פרשת האלטרוקסין, נקבע כי עורכי הדין המייצגים צפויים לקבל שכר-טרחה כולל בגובה 6 מליון שקל. אולם חלקם מעורכי הדין בתיק טענו כי עו"ד יחיאל (יוחי) גבע לא זכאי לחלקו בשכר-הטרחה כי לא השקיע עבודה בתיק. בית המשפט דחה זאת, והורה לשתף גם את עו"ד גבע בשכר-הטרחה.

ראשיתה של הפרשה ב-2011 , כאשר לבית המשפט המחוזי הוגש מספר רב של בקשות לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת פריגו, בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין. במסגרת הבקשות נטען כי החברה שינתה את מרכיב התרופה לטיפול בבלוטת התריס, בלי לדווח על כך כנדרש לחולים. לפי הנטען, החברה וקופות החולים, מכבי וכללית, הפרו את חובת הגילוי והטעו את הצרכנים.

ביוני 2012 החליטו הצדדים בחמש מתוך שלל התביעות שהוגשו ל"אחד כוחות" לתביעת מיליארדים אחת. במסגרת הסכם שנחתם בין עורכי הדין בתיקים השונים - גבע, דוידוביץ', איתן פלג, אסף נוי, דוד אור-חן, עובדיה כהן וארנון גרפי - ביקשו כל עורכי הדין ליצור הסדר שייטיב לכאורה עם כולם עם איחוד הבקשות הייצוגיות, ולא יחסיר מאף אחד מהם שכר-טרחה בתום ההליך. בהסכם נקבע כי עו"ד דוידוביץ' יהיה "עו"ד מוביל" בייצוגית, שיוביל את התביעה וינהל אותה בשם כולם. עוד נקבע כי חלוקת שכר-הטרחה תהיה כך שעו"ד דוידוביץ' יקבל 24% ממנו, וכל אחד מהאחרים יקבל 19%.

התביעה המאוחדת עמדה על סך של כ-4.5 מיליארד שקל, וזכתה לאהדת בית המשפט, כאשר השופט, פרופ' עופר גרוסקופף, אישר לנהל אותה כייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נגד פריגו. עם זאת, נקבע כי אין לאשר את ניהול התביעה נגד קופות החולים, מכבי וכללית.

בלב המחלוקת על שכר-הטרחה שהגיעה לבית משפט השלום בחיפה, עומד ההסכם לשיתוף פעולה בין עורכי הדין המתפרש על-פני חצי עמוד בלבד ומכיל שישה סעיפים קצרים. הרקע למחלוקת הוא העובדה כי עו"ד גבע, הלכה למעשה, לא עשה מאומה (להבדיל מהאחרים) מאז כריתת ההסכם, בכל הנוגע לניהול הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ובהמשך בכל הנוגע להליך התובענה הייצוגית. כל יתר
עורכי הדין נטלו חלק כזה או אחר בהליך. עו"ד גבע תבע את חבריו - דוידוביץ', פלג, נוי, אור-חן, כהן וגרפי - בטענה כי לפי ההסכם ביניהם, אין כלל רלוונטיות לשאלה מהי תרומתו של כל אחד מהם לניהול התיק ואין לה כל השפעה על שכר-הטרחה שיקבל כל מייצג.

השאלה המרכזית שבה דן שופט השלום בחיפה, אמיר סלאמה, הייתה אם תנאי לקבלת אחוז משכר-הטרחה, כפי שנקבע בהסכם, הוא השקעת עבודה או שמא הזכאות לשכר-הטרחה אינה תלויה בהשקעת עבודה כלשהי. בית המשפט בחיפה קיבל את טענתו של גבע וקבע כי הוא אכן זכאי לנתח שלו משכר-הטרחה העתידי שיועבר לעורכי הדין. בכך נדחתה עמדתם של עורכי הדין דוידוביץ', פלג ונוי שעמדו על כך שתנאי לזכאות לשכר-טרחה הוא השקעת עבודה בניהול התובענה. 

גבע ל"גלובס": "כל שיש לי לומר כבר נכתב בפסק הדין שקיבל את טענותיי. פסק הדין, ועוצמת הדברים בו, מדברים בעד עצמם. לא ברור מהי 'התופעה' שעורך דין דוידוביץ' גילה ומהי הרלוונטיות שלה לפסק הדין. מה שברור הוא שבית המשפט פסק, באופן חד-משמעי, כי עו"ד דוידוביץ' הפר הסכם. כולי תקווה כי אין המדובר בכתבה מוזמנת שתכליתה להשפיע על תוצאת הערעור שהגיש דוידוביץ' שאמור להתברר בקרוב ".

עו"ד בכיר בשוק הייצוגיות: "אנו פוגשים קואליציות מאוד מוזרות בתחום. זה נהיה דבר דוחה"

עו"ד בכיר בתחום התובענות הייצוגיות והנגזרות אישר בפני "גלובס" את הטענות שהעלה דוידוביץ', ואף טען כי "התיאור של דוידוביץ' עדין מאוד, בלשון המעטה". לדברי העו"ד המוכר, "בתחום התובענות הייצוגיות אנו פוגשים קואליציות מאוד מוזרות. אני מנסה לא להיות חלק מהקלחת הזאת, כי זה נהיה דבר דוחה".

לדבריו, "קל מאוד למצוא היום מקרים של נושאים לגביהם מוגשות שמונה או תשע בקשות לאישור תובענה ייצוגית. עורכי דין צעירים לא מהשורה הראשונה וגם לא מהשורה השנייה של עורכי הדין, רואים שמוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא מסוים, ואז הם פשוט מעתיקים תביעה וככה נהיים 'חלק מהמסיבה'.

"מה שקורה הרבה פעמים זה שמתוך התשעה, נניח, שהגישו בקשה לאישור, שבעה נמצאים באותה קואליציה", מסביר ערך הדין הבכיר. "בדרך-כלל יהיו באותה קואליציה עורכי דין שהם פחות מנוסים. כך נוצר מצב של 7 מול 2, כשלרוב השניים שלא בתוך הקואליציה הם עורכי דין מהשורה הראשונה ובעלי ניסיון. כשבית המשפט צריך להכריע מי ינהל את התביעה, הוא הולך באופן טבעי עם הרוב, למרות שפעמים רבות עורכי הדין האלה לא מכירים היטב את התיק, ולא מכירים את התחום".

עוד הוסיף עו"ד המנוסה: "איכות של עו"ד זה דבר שקשה מאוד למדוד, והשופטים מגבים את הרוב כי הם לא רוצים להכריע בסוגיה הזאת. גם בית המשפט לא מעוניין להתערב בנושא הזה, וכשמוגשים לו ערעורים על החלטות בתי המשפט המחוזיים בשאלת הייצוג, הוא נוהג למחוק ערעורים כאלה על המקום".