מסתמן: שר הביטחון יוכל לבחון מחדש את סגירת שדה דב

(עדכון) - כך עולה מהצעת חוק שאושרה היום; בעקבות זאת, המועד הקבוע לסגירת השדה נכון לעכשיו, 1 ביולי 2019, מוטל בספק • בתוך כך, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, טוען לאיומים מצד אנשי האוצר, לפיהם מאבק העירייה נגד סגירת שדה דב יוביל להשלכות על הסכם-הגג לפיתוחה של אילת

שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי
שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי

האם שוב ידחה מועד סגירת שדה דב? המועד הקבוע נכון לעכשיו, 1 ביולי 2019, מוטל בספק. הכנסת אישרה היום (ג') הצעת חוק לפיה שר הביטחון - תיק שמחזיק כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו - יוכל לבחון את הנושא מחדש לאחר שיתייעץ גם הגורמים הרלוונטיים.

בין המתנגדים לסגירת שדה דב - המלונאים באילת, ראש העיר אילת וראש עיריית תל-אביב רון חולדאי שאף הציע להשאיר מסלול אחד לפעילות טיסות הפנים מתל-אביב לאילת.

במקום שדה דב מתוכננות לקום במקום אלפי יחידות דיור. שדה דב משמש כשדה תעופה אזרחי וצבאי. הפעילות האזרחית בשדה תלויה גם בהעתקת הפעילות הצבאית דרומה לנבטים.

ההשלכות של סגירת דב סוכמו בניתוח שערך עוזי יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, והכלכלן עו"ד ברק טייכמן עבור התאחדות המלונות באילת, ושמסקנותיו הוצגו בחודש שעבר. לפי הניתוח הזה, משמעות סגירת שדה דב תהיה ייקור טיסות הפנים לאילת (לאור צמצום בהיצע הטיסות שיועתקו לנתב"ג ולאור ירידה במספר הנוסעים). עוד מעריכים כי התיירות לאילת תיפגע, וכמוה גם תושבי העיר אילת שמקבלים טיפולים רפואיים במרכז.

במקביל נציין כי משרד התחבורה הודיע השבוע כי שדה התעופה רמון, הנמצא במרחק של כ-20 ק"מ מהעיר אילת, יחל בפעילות הדרגתית בעוד כ-3 שבועות.

האם המאבק בסגירת שדה דב יפגע בהסכם-הגג באילת?

כאמור, לא מעט גורמים פועלים נגד ההחלטה לסגור את שדה דב, שלה השלכות על טיסות הפנים לאילת הפועלות בעיקר משדה דב, השלכות שישפיעו על התיירות בעיר ועל החיבור של תושבי אילת למרכז. בין המתנגדים גם ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, שלא מסתיר את עמדותיו. אלא שהמאבקים של ראש העיר נגד השדה עולים מדרגה - במכתב ששיגר יצחק הלוי לשר האוצר משה כחלון, טוען ראש העיר לאיומים מצד אנשי האוצר לפיהם מאבק העירייה נגד סגירת השדה יוביל להשלכות על הסכם-הגג של האוצר לפיתוחה של העיר אילת.

נזכיר כי בחודש מארס 2017 נחתם הסכם-גג בין המדינה ובין עיריית אילת. ההסכם כולל הקמה של כ-18 אלף יחידות דיור למגורים ושל כ-7,000 חדרי מלון. עוד כולל הסכם-הגג הקצאות כספים לתשתיות, לפיתוח רצועת החוף, הקמת פארקים וקריית ספורט, תשתיות תחבורה ועוד.

במכתב ששלח לכחלון כתב יצחק הלוי כי "לאורך החודשים האחרונים נשמעו 'אמירות שקטות' מגורמים אוצריים שונים ומבכירים במינהל מקרקעי ישראל, המרמזות על אי-נחת ממאבקינו הלגיטימי בנושא שדה דב", כך לשון המכתב. "לאחרונה, הקולות השקטים הפכו להיות קולות ברורים, צורמים ולטעמי לא לגיטימיים, המזהירים אותנו שמאבקנו בנושא שדה דב לא יאפשר לקדם תחומים שונים בפיתוח העיר, כולל נושאים בתחומי התיירות שכבר סומנו ואושרו...ה צוותים האוצריים ובכירי המנהל בוחרים להתעלם מהסיכומים תוך אמירות ברורות שהעיכוב לאישורים נובע כתוצאה מהמאבק שלנו בשדה דב... כל זאת מצטרף להקפאת התוכנית האסטרטגית ולנושאים נוספים המעכבים את פיתוח העיר אילת".

הפנייה לשר האוצר דורשת את התערבותו המיידית "בעצירת התופעה החמורה הזו".

במשרד האוצר דוחים את ההאשמות שמועלות במכתב. בתגובת המשרד ל"גלובס" מצוין כי "משרד האוצר מחויב באופן מלא להסכם-הגג לפיתוחה של העיר אילת. התנהלות משרד האוצר מול העיר אילת, כמו עם כל הרשויות המקומיות, היא מקצועית ועניינית במטרה להביא לחיזוקה, לבסיס איתנותה ולפיתוחה הכלכלי".