רסיסי מפלגות וצורך בפתרונות יצירתיים: כך נראית המפה הפוליטית לאחר הפצצה של אבי גבאי

במהלך אגרסיבי, אלים כמעט, וחסר תקדים בין שותפים - הטיל הבוקר (ג') אבי גבאי פצצה. אל מול פניה הנדהמות של יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שותפתו לתנועת המחנה הציוני, הודיע יו"ר מפלגת העבודה על הדחתה של לבני מהשותפות. כל זה בשידור חי מול המצלמות, במסגרת מסיבת עיתונאים של הסיעה.

הסכמי העבר בין מפלגת העבודה לבין מפלגת התנועה, שבראשה עמדה לבני, חייבו את השניים לאפשר זה לזה לנאום בפתח ישיבות הסיעה. אלא שהיום, לראשונה מאז שלבני נכנסה לחופה עם מפלגת העבודה לפני כ-4 שנים, היא קמה לפודיום בחדר הסיעה ומילאה פיה מים. "אני לא אדבר עכשיו. אתייחס לדברים בהמשך". ההלם ניכר על פניה. רק בהמשך היום כינסה מסיבת עיתונאים ופרקה את אשר על לבה.

איך נראים פני הדברים עכשיו, עם איזו מפלגה הולך מכאן גבאי, והאם ללבני יש עוד פתרון יצירתי לחבירה - אחרי שהייתה שותפה לארבע מפלגות שונות מאז החלה את דרכה הפוליטית לפני כשני עשורים, מתחילת דרכה בליכוד ועד להדחה מהמחנה הציוני הבוקר.

1. "הסגנון החדש" של אבי גבאי

בדבריו הבוקר גבאי לא עיגל פינות. הוא היה ישיר, לא ריכך ולא הסתיר. "קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה, לחיבור של ממש, לפרגון הדדי. אבל הציבור חכם והוא רואה שזה לא מצב הדברים, והתרחק".

מסיבת העיתונאים הבוקר באה מבחינת גבאי לסמן חץ אחד ברור: ההידרדרות בחודשים האחרונים, מבחינתו, היא בין היתר על כתפיה של לבני.

זו הייתה תגובתו של גבאי לשיחות הפרטיות בינו לבין לבני בקיץ האחרון, אז אמרה לו לבני כי מצבה הרעוע של המפלגה ישתפר בסקרים, אם וכאשר הוא ייתן לה את ההבלטה הראויה - את תפקיד יו"ר האופוזיציה. למעשה, כוונתו של גבאי בהדחה הייתה להגיד ללבני כי השיחות שניהלו בקיץ לא עלו יפה. מפלגת העבודה הלכה ודעכה בסקרים; בקרב חברי הכנסת של המפלגה התגבר המרמור על ריבוי השריונים של גבאי, בין היתר על השריונים לנציגי התנועה.

2. ההלם, התדהמה - האם לבני ידעה?

לבני הגיעה הבוקר למסיבת העיתונאים כשאין לה מושג על התוכניות של גבאי להדיחה כך אל מול המצלמה, למרות שרק אתמול בשעות הערב נשלחה הודעה לעיתונות על כינוס ישיבת הסיעה.

ההלם ניכר על פניה בעת ההודעה של גבאי. הסגנון שבו התפצלו גבאי ולבני עשוי להטיל פצצה רטורית לתוך החדר. לבני היא בעלת יכולת רטורית חזקה במיוחד. יש לה גם ניסיון מדיני וממשלתי רב ממנו. היא עשויה "לכסח" אותו, בפן האישי, מעתה ועד מערכת הבחירות.

רק אתמול התפצל השר יואב גלנט ממפלגת כולנו, אחרי כמעט שנה שבה יודעת כל הזירה הפוליטית שפניו של גלנט לליכוד. למרות הפגיעה באגו, במוניטין של מפלגת כולנו (גלנט אינו הנוטש היחיד), שר האוצר משה כחלון הדגים שניתן להיפרד באלגנטיות, בברכת הדרך. גבאי נהג אחרת.

תשובה ראשונה לאופן שבו עשויה לבני "לטפל" בגבאי אכן הגיעה כמה שעות מאוחר יותר. היא כינסה מסיבת עיתונאים מאולתרת בחדר של ועדת החינוך, כאשר חברי התנועה בכנסת ה-20 - יעל כהן פארן, איל בן ראובן, ויו"ר הסיעה, יואל חסון, לצידה - ואמרה: "אמא שלי הייתה אומרת שכל עכבה לטובה, ואני מוסיפה כל הפתעה לטובה. זה לא סוד שהיה לי קשה לחבור בעבר למפלגת העבודה, אך האמנתי שמרכיבי תנועות ציוניות צריכים לחבור יחד למען המדינה. השותפות עם הרצוג הייתה אמיתית והביאה 24 מנדטים. גבאי צדק בדבר אחד: בינינו זו לא הייתה שותפות כי הוא לא רצה בכך, הדרך שבה עשה זאת מעידה על כך. הנאום ששמעתם היום (של גבאי) הוא כל הזמן ‘אני, אני, אני’. קראתי לתדרוכים בעד מהפך וחיבורים, אך קיבלתי ממנו את ההיפך".

לבני שנשאלה על אמירתו של גבאי, כי "רק אכלתי חרא ממנה", השיבה: "מעולם לא הסתכלתי לגבאי בצלחת ואני לא יודעת מה הוא אכל. אני קיימתי את התחייבויותיי. לתומי חשבתי שהדבר העיקרי בשותפות הוא להביא יותר ישראלים שיתמכו. מלחמות בגלל אגו? זה הדבר האחרון שאנו זקוקים לו".

באשר לסגנון ההדחה שבו בחר גבאי, אמרה לבני כי "אם הרצון היה בהיפרדות - הוא (גבאי) היה מרים טלפון ועושה זאת. אולי היה מוקל לי והיינו יוצאים במשותף עם שני פודיומים, ואומרים את זה לציבור. אני חושבת שהציבור היה מעדיף לראות מנהיגים נוהגים אחרת". לבני הוסיפה שקיבלה טלפונים מנשים רבות שראו את הסגנון של גבאי כפוגעני.

3. מפלגת העבודה - מה היא מייצגת?

אחת המגיבות הראשונות, ומי שהייתה מרוצה מן הפיצול, היא ח"כ שלי יחימוביץ’, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה שבתקופתה היה למפלגה קו אידיאולוגי ברור. השאלה הגדולה כיום היא כיצד תמצב את עצמה מפלגת העבודה - בשונה מיש עתיד, חוסן לישראל של גנץ, גשר של אורלי לוי והתנועה של לבני. טיקט עסקי יש, זה ברור: גבאי מביא עמו ניסיון עסקי מימיו כמנכ"ל בזק, והתנגדות מוכחת למתווה הגז, כמו גם עמדות עקרוניות בנושא יוקר המחיה.

אך מבחינה כלכלית ומצע של המפלגה רב הנסתר על הגלוי בשלב זה. על מה מנגנת או תנגן מפלגת העבודה עבור הבוחרים - לא בטוח שאפילו במפלגה יודעים כרגע.

האם גבאי יחבור לבני גנץ, כדי להחזיר את המפלגה לתמונת הסיכויים? במפלגת העבודה היו מאוד רוצים בכך. היום, בשלהי ההודעה של גבאי, הודלף מסביבתו לכלי התקשורת שכעת גנץ ישמח לבוא, וזאת בשל הליכתה של לבני. גבאי, בכל מקרה, אינו מתכוון לעזוב את תפקיד יו"ר מפלגת העבודה. לכן נדמה שהצטרפות של גנץ כמספר 2 של גבאי היא תרחיש לא סביר בשלב הזה שבו גנץ הקים כבר מפלגה ומדבר על פעילות ומשיכת בוחרי ימין ומרכז.

4. הקריירה של לבני - לאן עכשיו?

במהלך שני העשורים הקודמים לבני הייתה שותפה לארבע מפלגות שונות - מתחילת ימיה בליכוד, דרך המעבר לקדימה, אחר כך לתנועה, ובהמשך למפלגה המשותפת המחנה הציוני. אבל מה יהיה איתה כעת? לבני סיפרה שדחתה את ההצעות של חברי כנסת מתוך מפלגת העבודה להתפצל. "אני מילאתי את הצד שלי בשותפות", אמרה. היא ציינה כי תרוץ בראשות התנועה. "קראתי לשים את האגו בצד, והאגו שלי בצד. המחויבות שלנו היא לציבור".

לבני נשאלה על האפשרות שבני גנץ יחבור למפלגת העבודה, כעת אחרי עזיבתה, והשיבה: "אני קראתי לחיבורים בבחירות והבהרתי שלא אתעקש על מקום שני, ואתן אותו כדי שיהיו חיבורים. אבל אני לא הולכת להתעסק בבוץ הזה". עוד אמרה לבני, כי "לא התפקדתי מעולם למפלגת העבודה, לא רציתי להיות חלק ממנה, לא יכולתי. המצע של התנועה הוא המצע של קדימה".

בשלב המקדמי הנוכחי, עוד לא ידוע איך יתייצבו המהלכים הפוליטיים. אנשיה של לבני בכנסת - הח"כים יואל חסון, איל בן ראובן ויעל כהן פארן (ח"כ נוספת, קסניה סבטלובה, נמצאת בחופשת לידה) - מיהרו להתייצב לצידה. אך לא ברור עם מי מהם תמשיך לבני ולאן הם עצמם ימשיכו.

ההפתעה הגמורה שבה התקבלה הודעת גבאי הבוקר לא אפשרה, נכון לעכשיו, לעשות את ה"חישוב מסלול מחדש". לבני נחשבת לפוליטיקאית מנוסה אך מוכרת ושחוקה מבחינת הציבור הישראלי. מועמד חדש ובלתי-מוכר כגנץ עשוי לרצות להקים מפלגה חדשה ללא הוספת דמויות פוליטיות הנתפסות כנטל.

יחד עם זאת, גם הליכה לקלפיות כמפלגת גנרלים, עם יעלון, גנץ ואולי אף גבי אשכנזי, היא דבר שלא נתפס כיום בציבור בצורה טובה, מבחינת האיזון המגדרי - ולבני עם ניסיונה הרב בזירה המדינית והבינלאומית עשויה למצב את הצמרת שלהם טוב יותר.

על כל פנים, במקרים רבים בכל הנוגע ללבני, כוחה במסגרת צירופים היה תמיד גדול יותר (מבחינת הסקרים) מאשר אם בדקו את הובלתה ויציאתה לבחירות במסגרת עצמאית.

5. רסיסי מפלגות - מפה מבולגנת

ההחלטה המיידית של לבני להתמודד לבחירות לכנסת ה-21 בראשות התנועה, עם רשימת ח"כים שלה, מציבה על הקווים בפתח מערכת הבחירות מספר רב מאוד של גופים המתמודדים. נכון לעכשיו 15 מפלגות שמרגישות "ריאליות" להיכנס לכנסת עומדות על קו הזינוק.

ריבוי המפלגות אולי עשוי לרענן את השיח ואת הדמויות הבולטות בזירה הפוליטית, אך בשל העלאת אחוז החסימה ל-3.25% בכנסת הקודמת, יהיה קשה לגופים אלה לנצח ולהיכנס, והדבר אף עשוי להוביל לבזבוז קולות רב. מאחר שחלק מן המפלגות עשויות לחצות את אחוז החסימה רק במעט, ואחרות - כמו שקרה לשר לשעבר אלי ישי בבחירות הקודמות - לגעת ברף מלמטה, קשה מאוד לשער כיום כיצד תיראה הכנסת הבאה ואיזו קואליציה ניתן יהיה להרכיב.

לבני לא נבדקה בסקרים באופן עצמאי בשנים האחרונות, כיוון שלא הייתה תחזית פוליטית על פיצול בינה לבין מפלגת העבודה. זה נכון שהשותפות הפוליטית שלה עם הרצוג עבדה היטב, ומהיום שהיא ואבי גבאי ניסו לעבוד ביחד נרשמו חריקות אינספור. בכל מקרה, מאחר שעד ליום 20 בפברואר, ניתן לשנות הרכבים, הנחת המוצא היא שרשימות רבות יחליטו על איחודים למיניהם או יפרשו באופן מוחלט מן המרוץ.

ההתפרקות של המחנה הציוני והשינויים במפה הפוליטים בימים האחרונים מראים אם כן שקשה לחזות את העתיד. אבל לפיצולים ואיחודים, שלבני הייתה חלק מהם - יש בהחלט משמעות.

מאז שלבני פרשה מקדימה (אחרי ההפסד לשאול מופז ב-2011), באופן מתמיד היא גרפה תמיכה נמוכה במיוחד, כמעט אפסית, כאשר ניצבה בסקרים לבד. מנגד, הצירוף שלה לגופים אחרים, ככל שזה נבדק בסקרים, הקפיץ את הגופים למספרים נאים. כך היה בקמפיין ב-2015, כאשר החיבור שלה עם מפלגת העבודה הקפיץ מיידית את הגוף המשותף, המחנה הציוני, למעלה ל-20 מנדטים בסקרים ובסופו של דבר בקלפיות הם זכו ב-24 מנדטים, שהיה יותר מסכום שתי הסיעות בנפרד בכנסת ה-19.

כלומר, המשמעות של ריצה בנפרד היא משמעותית. השינוי המשמעותי שחל בינתיים הוא העלאת אחוז החסימה, וכך בשנת 2019, אם לבני תבקש להתמודד לבד בראשות רשימה משלה היא עשויה שלא לעבור את אחוז החסימה. זו בעיה המטרידה לא רק אותה, אלא גם את משה כחלון, אביגדור ליברמן ואורלי לוי.

6. הבור התקציבי בעקבות הפיצול

בניגוד לפיצול שנעשה לפני מספר ימים במפלגת הבית היהודי, כאשר השרים נפתלי בנט ואיילת שקד וח"כ שולי מועלם פרשו לפי אפשרות פיצול הסיעות (תוך 3 ימים מההכרזה על בחירות) ולכן לא קיבלו את סכום מימון המפלגות של הכנסת היוצאת - הפיצול של יו"ר העבודה אבי גבאי מיו"ר האופוזיציה ציפי לבני שונה לחלוטין.
לבני מעולם לא הצטרפה למפלגת העבודה. מבחינת כנסת ישראל לבני מובילה מפלגה נפרדת, ועם הפיצול שתי המפלגות חוזרות כל אחת למצבה הקודם - לבד.

המשמעות הכספית היא שלרשות מפלגת העבודה עומדות 18 יחידות מימון, ולרשות התנועה של לבני 6 יחידות מימון מפלגות. כלומר, בשווה כסף - בסך הכול, עומד לרשותה של לבני תקציב של כ-6 מיליון שקל, אם תחליט להתמודד. לבני קוראת לחיבורים במחנה השמאל-מרכז כבר כמה שנים, ולא מן הנמנע שתפעל כדי לממש זאת כעת. היא תוכל להשתמש בסכום העומד לראשותה כדי להקל על תיקצוב של גוף פוליטי אחר.

במפלגת העבודה המצב שונה. אחרי הפיצול ישארו בידי המפלגה כ-1.8 מיליון שקל מימון השוטף וסכום משוערך של מעל ל-12 מיליון שקל במימון מפלגות. אך למפלגת העבודה יש התחייבויות והוצאות שוטפות (ואף חובות) גדולים בהרבה - זאת להבדיל מן התנועה שהיא שלד מפלגתי.