האם מאות מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה בדרך להיות עורכי דין?

"חוק הפקטור" אושר בוועדת הכנסת וועדת חוקה לקריאה שניה ושלישית • בינתיים, זירת המחלוקת סביב החוק ממשיכה להתחמם

הפגנת מתמחים מול משרדי הלשכה בת"א/ צילום: שלומי יוסף
הפגנת מתמחים מול משרדי הלשכה בת"א/ צילום: שלומי יוסף

"חוק הפקטור" השנוי במחלוקת בנוגע לציון המעבר בבחינות ההסמכה לעריכת-דין, ממשיך לצלוח את הליכי החקיקה ואושר היום (ב') בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שצפויה להיערף ביום רביעי הקרוב. זאת, חרף מחאת לשכת עורכי-הדין וחרף התנגדות עקרונית מצד משרד המשפטים לתיקון הציון באמצעות חקיקה. לפי התיקון לחוק, המכונה "חוק הפקטור", הציון העובר בבחינת ההסמכה של הלשכה יעמוד על 50 נקודות בלבד, במקום 65, החל מהבחינה שנערכה ביוני 2016. המשמעות היא כי אם התיקון יאושר, אחוזי המעבר במבחני הלשכה בשנים האחרונות יוכפלו, ומתמחים שנכשלו בבחינה יוסמכו לעורכי-דין.

התיקון לחוק אושר לקריאה שנייה ושלישית בתום דיון ארוך ויצרי בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה. הדיון היה סוער במיוחד, כאשר הפעם הוא גם עורר בראשיתו מלחמת גרסאות בנוגע לשאלה אם הוועדה הבוחנת של לשכת עוה"ד, האחראית על בדיקת בחינות ההסמכה, חזרה לעבוד. חברי הוועדה הודיעו על התפטרותם בשבוע שעבר במחאה על רקע הליך החקיקה של "חוק הפקטור". בפתח הדיון היום הכריז יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זהר (הליכוד), בחגיגיות כי הוועדה  חזרה לעבודתה. הודעה זו גררה תחילה הכחשה מצד חלק מחברי הוועדה, אישור מצד חברים אחרים ואמירה מצד גורמים בלשכת עוה"ד שכלל לא ידוע להם על כך.

זמן קצר לאחר מכן, ובהמשך לפניית "גלובס", פרסמה שרת המשפטים, איילת שקד, הודעת הבהרה שבמסגרתה הודיעה השרה, כי נוכח בקשתה "הוועדה הבוחנת של בחינת הסמכת עורכי-הדין השהתה את התפטרותה עד לאחר סיום בדיקות המבחנים של המועד האחרון. באופן זה, מאות הנבחנים יקבלו את הציונים שלהם בהקדם".

למרות החזרה הצפויה של הוועדה לעבודתה, נראה כי משבר אי-האמון שקיים בין הוועדה הבוחנת לבית המחוקקים עוד רחוק מסיום, כאשר מהודעת השרה עולה, כי אין בכוונת הוועדה לחזור בה מהודעת ההתפטרות הקולקטיבית שעליה הודיעה, וכי החלטה זו "תיכנס לתוקף מיד אחרי פרסום ציוני המבחן האחרון".

יו"ר הוועדה הבוחנת, השופט שאול שוחט, נדרש גם הוא לנושא וציין בתגובה לפניית "גלובס", כי "התפטרות הועדה בעינה עומדת"; אולם הוא הוסיף, כי "בעקבות פניית השרה והתייעצות עם חברי הוועדה נשלחה לשרה עמדת הוועדה בנוגע לפרסום תוצאות בחינת ההסמכה "חורף 2018" והליכי השגה וערעור בלבד, ולגבי בחינה זו בלבד". המשמעות של חזרת הוועדה לעבודתה באופן זמני היא כי המתמחים שנבחנו במועד האחרון (דצמבר 2018) יקבלו את ציוניהם  שלהם הם ממתינים כדי לדעת אם הם נכנסו בשערי המקצוע.

סגירת שערים

הרקע ל"חוק הפקטור" הוא תלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה על הכוונות של לשכת עוה"ד והוועדה הבוחנת להכשיל אותם, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת-הדין. לטענתם, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע, השאלות היו בעייתיות ועוד שלל טענות. כראיה לכך מציגים המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד במבחן ההסמכה האחרון (כ-42% לאחר הקלות, עררים ופסילת שאלות).

המאבק של המתמחים מתנהל מזה תקופה, ולטענת חלק מחברי הכנסת, הם מצאו את הטענות מוצדקות וכי נגרם למתמחים עוול גדול. זאת בניגוד לחלק מהשופטים בבתי המשפט שצמצמו את הסעדים שנתנו לנבחנים שהגישו עתירות נגד המבחן, ובעיקר דחו את דרישתם להעניק להם פקטור. 

המשמעות של תיקון הציון העובר בבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד, והחלת ציון המעבר הנמוך ב-15 נקודות באופן רטרואקטיבי ממועד קיץ 2106, היא הכפלת מספר הנבחנים שיעברו את המבחן. כך, למשל, הציגה נציגת משרד המשפטים בדיון הקודם שנערך בנוגע לחקיקה, את הנתונים שעלו מבדיקה ראשונית שערך משרד המשפטים מהם עולה, כי לאחר ההקלות שכבר ניתנו לנבחנים במועדי הבחינה האחרונים, שיעור המעבר בבחינה שנערכה ביוני 2018 עומדים על 42% ושיעורי המעבר בבחינה שנערכה בדצמבר 2017 עומדים על 49%. אולם אם תתקבל הצעת החוק המורידה את ציון המעבר רטרואקטיבית ל-50 תהיה קפיצה של פי שתיים באחוז העוברים את המבחן - אחוז המעבר יעמוד על כ-85%. המשמעות היא - עוד מאות נכשלים מכל מועד מאז 2015 ועד היום יוסמכו לעורכי-דין - ובסך-הכל עוד כמה אלפי עורכי-דין ייכנסו לשוק.

קמפיין אגרסיבי

על השאלה אם זו הדרך שבה הציבור היה רוצה שעורכי הדין שלו יוסמכו - באמצעות תיקון מלאכותי של הציון - סובבת המחלוקת כיום. בעוד המתמחים טוענים כי נכשלו עקב ההכשלה המכוונת, ולכן הציון הנכשל אינו משקף חוסר יכולת מצידם, ויש לתקן את העוול שנגרם להם; משרד המשפטים ולשכת עוה"ד מתנגדים נחרצות לחוק. גם חברי הוועדה הבוחנת מתנגדים לכל סוג של פקטור לנבחנים.

כך, מלבד התפטרות הוועדה הבוחנת, פתחה לשכת עוה"ד בקמפיין אגרסיבי כנגד החוק, הכולל שלטי חוצות ופרסומים רבים בעיתונות נגד היוזמה. בין היתר, נכתב במסגרת הפרסומים ושלטי החוצות של הלשכה: "היית רוצה שינתח אותך רופא שח"כים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה? היית רוצה שייצג אותך עו"ד שחכ"ים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה?".

עוד במסגרת המאבק, ביום חמישי האחרון הודיעה הלשכה, כי כחלק ממאבקה ב"חוק הפקטור", היא לא תפרסם את ציוני המועד האחרון ואף לא תקיים טקס הסמכה לנבחנים שנקבע ל-31 בינואר. הודעה שכאמור היום, לאחר שנודע כי התפטרות הוועדה תכנס לתוקף לאחר פרסום הציונים - כבר איננה רלוונטית, לפחות בנוגע לציונים. באשר לטקס ההסמכה - ימים יגידו.

המאבק מתנהל ראש בראש בין הלשכה למתמחים - כאשר בכל יום מגיבים אלה לאלה. כך, בתגובה להודעת הלשכה מסוף השבוע, הגישו אתמול 12 מתמחים, באמצעות עו"ד צבי זקס, עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הלשכה, ועדת הבחינות של הלשכה ונגד שורה של ח"כים, בדרישה לבטל את הודעת הלשכה, כי יוקפא הליך פרסום ציוני הנבחנים בבחינת דצמבר, ובהתאם יידחה טקס הסמכת עורכי הדין החדשים. גם עתירה זו איבדה את העוקץ עם הודעת הוועדה כי תבדוק את המבחנים.

אולם אפשר להניח שהמאבק הזה לא תם ולא נשלם, ועד יום רביעי - המועד בו צפויה הצעת החוק לעלות לקריאה שנייה ושלישית ולהיכנס לספר החוקים - צפויים עוד כמה קרבות בזירה החמה הזאת. 

דיון סוער בכנסת סביב חוק הפקטור: "סליחה, בכנסת קובעים את החוקים לא בבג"ץ"

הדיון בכנסת על חוק הפקטור לצורך הכנתו לקריאה שנייה ושלישית נערך בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה. הדוברים בוועדה המשותפת התחלקו לשתי קבוצות ברורות: תומכי "חוק הפקטור" מצד אחד, שכללו את חברי הכנסת ומתמחים רבים שבאו לתמוך בחקיקה המקודמת; ומתנגדיו, שכללו את נציג לשכת עוה"ד, היועץ המשפטי של הלשכה עו"ד דוד יצחק, ואת נציג משרד המשפטים, עו"ד אייל זנדברג. אלה האחרונים הסתמכו במהלך הדיון, על קביעות עבר של ביהמ"ש העליון שבמסגרתם נקבע שהוועדה הבוחנת של הלשכה, האחראית על מתן הציונים בבחינות ההסמכה של הלשכה, היא ועדה בלתי תלויה, מקצועית, שתפקידה לקבוע את הרף המקצועי שבו נדרשים הנבחנים לעמוד על מנת שיוסמכו כעורכי-דין.

במרכז הדיון עמדה שאלת הסמכות של חברי הכנסת לחוקק את חוק הפקטור. נציג משרד המשפטים, עו"ד זנדברג, הבהיר "שבסמכות הכנסת לחוקק כל חוק שהוא חוקתי", אולם, הוא הוסיף שמשרד המשפטים סבור שדרך המלך לטיפול בנושא איננה בחקיקה.

דבריו של עו"ד זנדברג בוועדה הופסקו פעם אחר פעם, בין אם בהערות מהקהל ובין אם בקטיעת דבריו על ידי חברי הכנסת, ובכלל אלה יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), שביקש הבהרות מסוימות. הדברים הדרדרו לכך, שנציג משרד המשפטים הביע טרוניה על היחס שקיבל. ח"כ זוהר ציין בתגובה לטענה כי הוועדה אינה מכבדת את נציגו הרשמי של משרד המשפטים: "לכבד אנחנו נכבד. להקשיב אנחנו מקשיבים. לקבל ייעוץ אנחנו מקבלים ובסוף אנחנו מחליטים".

גם ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד שנחשב לאחד ממקדמי הצעת החוק לצד מספר פרלמנטרים נוספים דיבר בדיון, ותקף את לשכת עוה"ד ואת תגובתה להתפטרות הוועדה הבוחנת, שבמסגרתה ציינה הלשכה לכאורה שאין בכוונתה לכבד חקיקה של הכנסת.

עו"ד זנדברג התייחס לדברים, והשיב לח"כ אוחנה, כי הלשכה בתגובתה התכוונה לכך שאם החוק יעבור בכוונתה להגיש עתירה לבג"ץ. תשובה זו גררה תגובה חריפה מח"כ אוחנה, שהשיב בטון נוזף לעו"ד זנדברג: "סליחה, בכנסת קובעים את החוקים לא בבג"ץ".

ח"כ זוהר סיכם את הישיבה ואמר: "מותר לנו לחשוב שהוועדה (הבוחנת) טעתה, ומותר לנו לתקן עוולות שאנחנו גרמנו, ואנחנו גרמנו לעוולה ברגע שמינינו ועדה שלא עשתה את עבודתה. איך יודעים? לפני הנתונים. לא התרשמתי מדברי משרד המשפטים. משום שזו עמדה לא אובייקטיבית והוא מונחית על-ידי שרה שהיא נגד החוק (חוק הפקטור), והוא מחובר ללשכה, ולכן אני חושב שדעתך פסולה היום".

צרו איתנו קשר *5988