המספרים שכחלון "שכח", כשסיפר על עמידה ביעד הגירעון

בנאום חגיגי ובנימה דרמטית בישר אתמול שר האוצר משה כחלון בטקס לעובדים מצטיינים במשרד האוצר כי הגירעון התקציבי לשנת 2018 "עומד בדיוק ביעד שנקבע", כלומר 2.9% תוצר. כחלון המשיך והתחשבן עם מבקריו בעיתונות הכלכלית והזכיר שורה של תחזיות קודרות שהופרכו - הורדת המסים לא הובילה לפגיעה בהכנסות המדינה והגדלת הוצאות הממשלה לא הובילה להורדת דירוג האשראי.

ההודעה הרשמית של האוצר התפרסמה רק לאחר נאומו של כחלון ובה הודגש כי הנתון שפרסם שר האוצר הוא ראשוני ועשוי להשתנות. הנתון הסופי אגב, צפוי להתפרסם רק עם פרסום הדוחות הכספיים של מדינת ישראל, בעוד כחצי שנה לפחות ובמרחק זמן בטוח אחרי הבחירות. בסביבת האוצר העריכו הבוקר כי למרות הכרזתו של שר האוצר, הגירעון לשנת 2018 יסתכם ב-3% לפחות. למעשה, כבר היום הגירעון עומד על 3%, אם מודדים אותו לפי כללי החשבונאות המקובלים. הנה עוד כמה מספרים שלא הופיעו אתמול בנאום של שר האוצר.

38.9 מיליארד שקל. זהו גובה הגירעון ב-2018 במספרים מוחלטים על-פי הודעת האוצר ולפי האומדן המקדמי. ערב מערכת הבחירות לכנסת ה-19 פרצה מהומה רבתי לאחר שהתברר כי הגירעון התקציבי ל-2012 צפוי להגיע ל-40 מיליארד שקל. את הגירעון לא נהוג למדוד במספרים מוחלטים אלא ביחס לתוצר של המשק (שגדל מאז בכ-25%), ובכל זאת מדובר בסכום לא מבוטל של הלוואות שאותן יידרשו אזרחי ישראל להחזיר בשנים הקרובות בתוספת ריבית.

אגב, כחלון לא דייק כשאמר שהגירעון ב-2018 "עומד בדיוק" ביעד שנקבע. לפי הודעת האוצר, הגירעון צפוי להיות גבוה בכ-400 מיליון שקל מהיעד, אבל למה שנהיה קטנוניים. מנכ"ל האוצר שי באב"ד טען לא פעם שסטייה של מיליארד שקל לפה או לשם היא סטייה מזערית ביחס לתקציב של כ-400 מיליארד שקל. באב"ד צודק רק שמי שהשאיר לעצמו שולי ביטחון אפסיים הוא האוצר.

2.94999% זהו יעד הגירעון שנקבע בתקציב 2018. מדוע נעשה שימוש בכל התשיעיות האלה בסוף המספר? כפי שהסביר מנכ"ל האוצר שי באב"ד באוצר בכנס כלכלי שנערך השנה המספר אינו מקרי. מצד אחד כחלון רצה להגדיל את ההוצאה התקציבית למקסימום. מצד שני האוצר התחייב לשמור על יעד גירעון נמוך מ-3% תוצר. מאחר ולפי כללי החשבונאות הבינלאומיים כל מספר מ-2.95% ומעלה מעוגל למעלה - נקבע המספר המוזר 2.94999 כיעד גירעון. כל ההקדמה הזו מובילה למסקנה אחת פשוטה: מאחר והגירעון חורג בכ-400 מיליון שקל מהיעד - הרי שלשיטת האוצר עצמו יש לעגל את נתוני הגירעון. משום הנתון שהאוצר פרסם אתמול בהודעתו אינו נכון והגירעון עומד על 3% תוצר.

21% זה שיעור הגידול המטאורי שנרשם בדצמבר בהכנסות ממס חברות (לעומת דצמבר 2017). ברשות המיסים מסבירים את הזינוק בהכנסות ממס חברות בהצלחת מאמצי הגביה של הרשות, אבל אין להם הסבר מדוע מאמצי הגבייה שלהם נשאו פרי דווקא בדצמבר ולא בחודשים שקדמו לו. ההשערה המקובלת היא שעל רשות המיסים הופעל לחץ לסגור שומות. המשמעות: הרשות "סגרה" מחלוקות עם חברות על שומות, ומן הסתם שילמה על הלחץ לסגור במתן הנחה לאותן חברות כדי שיסכימו לשלם ב-2018. באותה מידה אפשר לטעון כי גם ב-2017 נעשה מהלך דומה, רק בכיוון ההפוך - בשנה שעברה הוצפה קופת רשות המיסים בהכנסות חד-פעמיות ובלתי צפויות. האינטרס של האוצר היה דווקא להגדיל את הגירעון ולדחות הכנסות ל-2018. כחלון אמר אתמול כי אין אפשרות לשחק במספרי הגירעון משום שהם מפוקחים על-ידי גופים בינלאומיים. ייתכן שאת התשובה לשאלה האם נעשתה מניפולציה נוכל לדעת מנתוני ההכנסות ממיסים לחודש ינואר - אם אלה יהיו נמוכים באופן חשוד. ייתכן שלא נדע לעולם.

X מיליארד שקל. בימים האחרונים משכו באוצר סכום גדול מאד ממה שמכונה בתקשורת 'חברה ביטחונית'. כמה בדיוק? 'כל מספר זוכה' אמרו ל"גלובס" גורמים שאמורים לדעת. לא הרבה אפשר לכתוב על החברה הביטחונית המדוברת, אבל אפשר לומר שלכחלון שיחק המזל שהאפשרות למשוך את הכספים נוצרה בדיוק בזמן מבחינתו.

93 ימים נותרו לבחירות. העובדה ששר האוצר בוחר לפרסם את נתוני הגירעון במסגרת נאום שיכול להיחשב לנאום בחירות, אומרת לא-מעט על המשקל שאפשר לייחס לנתונים האלה.

3 מיליארד שקל. זה הגידול שנרשם ב-2018 בהחזרי המס של רשות המיסים. כחלון מתגאה בכך שפעל בניגוד לאזהרות בנק ישראל והוריד מסים - וההכנסות דווקא גדלו. אלא שבשולי הודעת האוצר מופיעים כמה משפטים שכחלון מעדיף להסתיר: "מתחילת שנת 2018 הגידול המהיר בגבייה נעצר ונרשם קיפאון במהלך השנה", נכתב שם, "בעיקר בשל השפעת הגידול המשמעותי בהחזרי מס הכנסה".

וממה נובע הגידול בהחזרי המס? על-פי הודעת האוצר הרשמית: "העלייה בהחזרים נובעת מהפרשי עיתוי הנובעים מהפחתת המס בשנים 2015-2018. השפעה זו צפויה להימשך גם ב- 2019-2020".

במילים אחרות, הודעת האוצר מגלה לנו שהפחתות המיסים שלו עלו מעל 3 מיליארד שקל באובדן הכנסות ב-2018 וסכומים נוספים שצפויים לרדת מהכנסות המדינה בשנתיים הקרובות.

3.5%-4% הגירעון ל-2019 שצופים היום האנליסטים בבתי ההשקעות. זאת הירושה שכחלון משאיר למחליפו. 

ממשרד האוצר נמסר: "התוצר עלה במעט ביחס לתחזית ולכן למרות העלייה הקטנה בהוצאות אנחנו מתחת ליעד הגירעון".