ביהמ"ש ליבואני המזגנים: הציגו מסמכים שיוכיחו שלא הטעיתם את הצרכנים

בית המשפט דרש מאלקטרה, תדיראן וטורנדו להציג מסמכים להוכחת היעילות האנרגטית של המזגנים שלהם • הטענה המרכזית של התובענה הייצוגית, שמוערכת במיליארד שקל, היא שהיבואנים הטעו את הצרכנים לגבי הנתונים האמיתיים של היעילות האנרגטית של המזגנים

מזגן / צילום: שאטרסטוק
מזגן / צילום: שאטרסטוק

יבואניות המזגנים הגדולים, אלקטרה, תדיראן וטורנדו, חויבו לחשוף את כל התוצאות של הבדיקות שנערכו במכון התקנים למזגנים המיובאים על ידיהן, ולחשוף את הצהרות היצרנים שבידיהן, ואת כל תוצאות שבהן הבדיקות לא אישרו את הצהרות היבואניות לשנים 2011, 2013, 2014 ו-2016. ההחלטה ניתנה על ידי השופט יחזקאל קינר בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, במסגרת בקשות מקדמיות בעתירה לאישור תובענה ייצוגית נגד יבואני המזגנים, המוערכת בגובה של מיליארד שקל.

הטענה המרכזית בבקשה לתובענה ייצוגית היא שהיבואנים הטעו את הצרכנים לגבי הנתונים האמיתיים של היעילות האנרגטית של המזגנים, וכי הם מצהירים בפני הצרכנים הצהרה שאינה נכונה ביחס לדירוג האנרגטי של המזגנים, באופן שגבוה ב-8% מזה שידוע להם. מגישי הבקשה, באמצעות עורכי הדין רון דרור ואופיר מנצ'ל ממשרד דרור מנצ'ל וינשטיין, טוענים כי היבואנים נוקטים ב"שיטת מצליח", תוך "ניצול לרעה של מרווח הטעות בבדיקה", כך שמזגנים שלא היו צריכים לקבל דירוג A מקבלים אותו לא לפי תוצאות הבדיקה בפועל, אלא לפי הצהרות היבואנים.

יבואני המזגנים דרשו לסלק על הסף את הבקשה לחשיפת הנתונים, משום שהמבקשים לא הציגו תשתית ראייתית ולא הציגו מסמכים המעידים על הפער בין הדירוג האנרגטי שהוצג על המזגנים לבין תוצאות הבדיקות במכוון התקנים, וגם לא ערכו בדיקה ביוזמתם על מנת להוכיח את הפער הנטען. לדבריהם, לפי התקן מותרת סטייה של 8% בין הדירוג האנרגטי כפי שמצהיר היצרן לבין הדירוג האנרגטי שהתקבל בבדיקת מכון התקנים, והם התנגדו להצגת דוח מבקר המדינה כראיה קבילה בביהמ"ש.

בדוח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2016 נאמר, כי "הממצאים מעידים על הטעיה חמורה של הצרכנים, שנמשכת למעלה מעשר שנים. במשך שנים ארוכות קנה הציבור מזגנים אשר שיער כי הם יעילים אנרגטית, ונמצא כי תוצאות בדיקתם ואופן פעולתם יכולים להיות שונים מהותית מהסימון על גבם. על משרד האנרגיה למנוע מכירת מזגנים בארץ, אשר על פי תוצאות בדיקת המעבדה בפועל נמצא שמקדם היעילות האנרגטית שלהם נמוך יותר מהרף התחתון כפי שקבע בתקנות. על מכון התקנים להפיץ לציבור מידע בדבר קיום פערים בין הצהרת היבואנים של המזגנים לבין תוצאות בדיקות המעבדה שהתקבלו, כמו כן על המכון ומשרד האנרגיה לבדוק אם קיימים פערים במוצרים נוספים, כגון מקררים ודודי שמש, ואם יש כאלה אז לפרסם אם קיומם לציבור".

השופט קינר קבע לפני שבוע כי אמנם אי אפשר לקבל דוח של מבקר המדינה כראיה בביהמ"ש, "אך יש בדוח משום תמיכה בטענות המבקשים, אשר יכול ויהא בידם להוכיח את טענותיהם באמצעות ראיות אחרות, ולכן אין מקום במקרה זה לסלק את התובענה על הסף".

גם המקרה הזה משקף את ה"רעה החולה" ממנה עדיין לא משתחררות חברות שונות ביותר מדי ענפים - בעידן של היום לא ניתן עוד להסתיר את האמת מהצרכנים. דינה להתגלות בשלב כזה או אחר.

את השיעור הטוב ביותר "העבירה" בעניין זה תלמה עם סאגת הקורנפלקס והאמת שהיא הסתירה מהציבור בדבר הימצאות זיהום הסלמונלה בקיץ 2016. רבות נאמר על התנהלות תלמה בעניין זה והמסר העיקרי שהיה אמור לעבור ממנה מתייחס לדיווח האמת כחובה מוסרית, עסקית וערכית של חברות אל מול צרכנים. לאחרונה נקלעה גם אל על לסיטואציה שבה האמת לא נאמרה לציבור והתוצאה הייתה שחברת התעופה עוררה זעם גדול. דובר ב"טיסת השבת" שהמריאה מניו יורק לתל אביב ונאלצה לנחות בדרך באתונה כדי שלא לטוס בשבת. בתחילה הודיעה אל על כי בטיסה היו נוסעים שהתנהגו באלימות וכי תוגש נגדם תלונה במשטרה, לאחר מכן חזרה בה עד שבסופו של דבר הודיעה כי תקים ועדה שתבדוק את שהתרחש בטיסה. הפרשה זכתה להד תקשורתי ולאיומים של חרם על אל על מצד הציבור החרדי. גם כאן יש להניח שהפרשה לא הייתה תופחת לכאלו ממדים אילו אל על לא הייתה יוצאת עם חצאי אמיתות עוד לפני שהעובדות נבדקו מראש.

ומה המסר? אי אפשר להתפלא שמערכת היחסים בין הצרכנים ובין העוסקים בישראל היא רעועה ומבוססת על אי אמון הדדי. לא לגמרי ברור מה הביצה ומה התרנגולת, אך כן ברור הוא שהיתרון הגדול שעדיין נזקף לזכות החברות הוא הזיכרון הקצר של הצרכנים שממהרים לסלוח, גם דרך מבצע או הנחה כזו או אחרת. 

מחברת אלקטרה צריכה נמסר: "בניגוד לנאמר, השופט לא ציין בפסיקה כי חברות המזגנים צריכות להוכיח דבר. ההפך הגמור הוא הנכון. הנטל היה ונשאר על המבקש, והוא מעולם לא הועבר לחברות המזגנים. בית המשפט לא חייב את חברות המזגנים להציג מסמכים שמוכיחים את היעילות האנרגטית. בהחלטתו, השופט אפשר למבקש, לבקשתו, לעיין במסמכים שונים של חברות המזגנים (כפי שמתאפשר לא אחת בהליכים שכאלה), ולאחר העיון, המבקש הוא שיצטרך להרים את הנטל לשכנע שקיימת עילה כלשהי, מה שכרגע, לפי ההחלטה, לא עלה בידיו. מדובר בהחלטת ביניים טכנית - השופט לא קבע דבר מהדברים שתוארו בכותרת הכתבה ובפסקת המשנה נגד חברות המזגנים, ולא הכריע בשום טענה, אלא תיאר את טענות המבקש בלבד".