חיילים בשירות סידור מוציאים בשנה יותר מ-3.5 מיליארד שקל. מתוך זה, 2.7 מיליארד שקל הוציאו החיילים בכרטיסי אשראי וכ-700 מיליון שקל במזומן. היקף ההוצאה החודשית של חייל/ת עומד על כ-1,500 שקל. רוב ההוצאה נעשית בכרטיס אשראי, והיא עומדת בממוצע על 1,113 שקל לחודש; את השאר, לפי הערכות 350-400 שקל בחודש, מוציאים החיילים במזומן - כך עולה מנתונים שהועברו בלעדית ל"גלובס" ממועדון "יותר", השייך ל"יחד למען החייל" (הגוף המאוחד של האגודה למען החייל וקרן לב"י) ומאגד 207 אלף עמיתים, רובם חיילים בשירות סדיר.
היקף ההוצאות של החיילים גדל במהלך 2018 משמעותית ולא במקרה. למעשה, אשר אזולאי, מנכ"ל מועדון "יותר", מציין כי מאז שעלתה משכורת החיילים, ההוצאה הממוצעת שלהם גדלה ב-50%.
אשר אזולאי, מנהל מועדון יותר / צילום: באדיבות המצולם
נזכיר כי בספטמבר 2017 הועלה שכר החיילים: לחיילים הקרביים השכר עלה מ־1,080 שקל ל־1,620 שקל, שכר החיילים תומכי הלחימה עלה מ־780 שקל ל־1,170 שקל, ושכר חיילי העורף עלה מ־540 שקל ל־810 שקל לחודש.
על מה מוציאים החיילים? לפי נתוני המועדון, ההוצאה העיקרית היא על מסעדות ובתי קפה, והיא עומדת 383 מיליון שקל לחודש. הוצאה זו משקפת 14% מכלל ההוצאה החודשית של חיילי הסדיר. ההוצאה על מזון באה לידי ביטוי גם ברכישת מזון בסופרמרקט או ברשת כוורת (לשעבר שקם), לרבות קנייה של מוצרי טבק ומשקאות, והיא עומדת על 301 מיליון שקל - נגזרת של 11% מכלל ההוצאה החודשית.
ההוצאה הבאה היא על אופנה: היקף ההוצאה החודשית על ביגוד והנעלה מסתכמת ב-273 מיליון שקל, סגמנט המהווה 10% מהוצאת החיילים. רכישת כרטיסים למופעי תרבות פנאי ובידור הסתכמה בקרב החיילים בהוצאה של 219 מיליון שקל, בדומה להיקף ההוצאה על חיילים על דלק - הוצאה בהיקף של 219 מיליון שקל בשנה - סגמנט זה משקף עלייה של 40% בהיקף הצריכה על דלק.
תחום אחר שצמח משמעותית גם בקרב החיילים הוא התיירות והנופש. מחירי הנופש שנשחקו והאפשרות של חיילים לצאת לחופשה במהלך השירות הצבאי שלהם הובילו להוצאה כוללת של 164 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 50% לעומת היקף ההוצאה הכולל של חיילים על חופשות וטיסות בשנת 2014.
אם לא נופשים, עושים שיפוץ קוסמטי: סגמנט מעניין אחר שעליו הוציאו החיילים הוא תחום טיפולי האסתטיקה (הסרת שיער בלייזר, ניתוחים פלסטיים) - תחום שהיקף ההוצאה בו הוא 164 מיליון שקל בשנה.
אז ההוצאה על דלק ועל תיירות עלתה, אולם ההוצאה על תקשורת ירדה - היקף ההוצאה החודשית הממוצעת של חיילים על חשבון הסלולר והוצאות התקשורת הנוספות ירדה ל-110 מיליון שקל. היקף הוצאה דומה של 110 מיליון שקל הוציאו החיילים על מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ומחשבים, על תשלומים לרשויות ממשלה ועל מתנות ותכשיטים.
הגידול בהוצאה של החיילים ביחס לגידול בהיקף השכר שלהם מלמד על כך שהחיילים לא חוסכים. יתרה מכך, אזולאי מספר כי החיילים מוציאים מאות שקלים על ציוד שהם רוכשים לפני הגיוס. לדבריו, חייל (או הוריו) מוציא כ-500 שקל על ציוד לפני הגיוס, חייל תומך לחימה מוציא 700-800 שקל לפני הגיוס, וחייל לוחם מוציא כ-1,200 שקל.
לפני שמתחיל השירות הצבאי, המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) מחויבים לפתוח חשבון בנק אליו תוזרם המשכורת הצבאית שלהם. לפי אזולאי, רבים מהחיילים בוחרים בבנק דיגיטלי, בדגש על "פפר", אחרים בוחרים בבנק שבו מתנהל החשבון של הוריהם.
לפי התפלגות כרטיס האשראי שמונפק לחיילים (כרטיס של כלל החברות), כ-50% מהכרטיסים שהם בנקאיים כאמור הם של ישראכרט, 38% הם של לאומי קארד, ו-12% הם כרטיסים של כאל.
היות שמועדון "יותר" מתנהל כחל"צ (חברה לתועלת הציבור), החיילים לא משלמים דמי כרטיס או דמי חבר על ההשתייכות למועדון. הכרטיס מוענק לחיילים עוד בשלב שהם מועמדים לשירות, והוא נשאר ברשותם עד שנה לאחר השחרור. בדומה למועדונים כמו "חבר", "קרנות השוטרים", "ביחד בשבילך" ועוד, המועדון מעניק לחיילים הנחות שנעות בין 8%-15% בבתי עסק שונים במעמד החיוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
