את העיר החדשה חריש שיווק משרד השיכון לפני כ-6 שנים, כאלטרנטיבה זולה למגורים עם מחירי דירות נמוכים יחסית. עמותות חרדיות רבות הגישו הצעות במכרזי השיווק של הקרקעות, אולם ההצעות נפסלו על ידי ביהמ"ש כמקשה אחת לאחר שהתברר שהעמותות פעלו במעין קרטל משותף שתיאם מחירים. מכאן והלאה תוכננה העיר לקהל הרחב, ורבים מרוכשי הדירות בה הם משקיעים. כיום יש בה היצע עצום של דירות להשכרה.
"בית המשפט פסל את ההצעות של החרדים בגלל תיאום מחירים. רק שבדרך כלל תיאום מחירים נעשה כדי להוריד מחיר. כאן ההצעות של החרדים נפסלו, והמדינה קיבלה בסוף על הקרקע 100 מיליון שקל פחות ממה שהחרדים נתנו", אומר היזם החרדי שלמה ברונר בשיחה עם "גלובס".
"כך בעיית הדיור שלהם נותרה ללא פתרון. אם חריש הייתה חרדית זה היה פותר את הבעיה לחמש-שש השנים הבאות. היום בחריש יש המון דירות ריקות, כך שעובדתית חריש לא הייתה מספיק אטרקטיבית למגזר הכללי. לעומת זאת, אם היא הייתה חרדית, לא הייתה בה דירה ריקה אחת".
ברונר עומד מאחורי פרויקטי נדל"ן גדולים ובולטים שמוקמים כיום באזורי הביקוש, ולמרות זאת שמו אינו מוכר ומראיונות הוא משתדל להימנע.
במשך שנים מנהל ברונר, שמתגורר בירושלים, את עסקי הנדל"ן של משפחתו - משפחת יהלומנים מבלגיה, שבשנים האחרונות עלתה כולה לישראל בעקבותיו. בין הפרויקטים שבהם הוא שותף, המוקמים על קרקעות היסטוריות של המשפחה, ניתן למנות את פרויקט בסר סיטי המוקם על חורבות מפעל אסם בפתח תקווה ויכלול ארבעה מגדלים. פרויקטים נוספים שבהם הוא שותף הם מגדל נווה צדק בתל אביב, עם השותפות, צמח המרמן ויורוקום נדל"ן הכולל 163 דירות, פרויקט בן 340 דירות בכניסה לבית שמש עם השותפה צמח המרמן, ומגדל מגורים בן 200 דירות שמוקם היום על קרקע של המשפחה בגבעת שמואל, במסגרת עסקת קומבינציה עם חברת רייסדור. נוסף לכך, בשנים האחרונות הוא נכנס לתחום ההתחדשות העירונית לאחר שהתקשר בשותפות עם חברת ענב שבבעלות אפי כץ, לטובת מיזמים גדולים של פינוי בינוי.
ברונר מעורב גם בעסקים במגזר החרדי, אך בכובע פילנתרופי בלבד. לאחרונה השלים הקמה של שלושה אולמות אירועים בצומת עד הלום בסמוך לאשדוד, שמפעיל ארגון "יד אליעזר", במחיר מסובסד של פחות מ-50 שקל למנה. בתחום הנדל"ן הוא מנהל עבור קבוצת תורמים יהודים מארה"ב, הקמה של פרויקט בן 1,300 דירות בשכונת אחיסמך בלוד. בקרוב יושלמו 860 דירות בפרויקט, והדירות הראשונות יימסרו בחג הפסח הקרוב.
"מדובר בפילנתרופים שהשקיעו 100 מיליון שקל בפרויקט, ללא מטרת רווח, כדי לאפשר למשפחות חרדיות לקנות דירות 4-5 חדרים ב-700 אלף שקל", הוא מספר. "אבל מאז שרכשו את הקרקע הוועדה המחוזית הקפיאה את הבנייה לכמה שנים, ורק היום, עם סיום הבנייה, הם יקבלו בחזרה את ההשקעה. זה חבל כי במהלך השנים האלה, הם היו יכולים להשקיע בפרויקטים נוספים במטרה לסייע למגזר החרדי, אבל אחרי הניסיון באחיסמך הם החליטו שזאת תהיה ההשקעה האחרונה שלהם".
הגופים הפילנתרופיים נכנסים למעשה לנעלי המדינה שלא פועלת לפתרון מצוקת הדיור החרדי?
"כשהמדינה רוצה לשווק קרקע לאוכלוסייה מסוימת, היא יודעת לעשות את זה. הציבור החרדי לא יכול להתמודד במכרזים של מחיר למשתכן, כי הוא לא יכול להירשם לפרויקט שהוא לא יודע מי הולך לגור בו, ולכן הוא לא נהנה מההטבה. בגלל שאסור משפטית לשווק קרקע למגזר מסוים, הציבור החרדי נשאר בבעיה. צריך למצוא פתרון משפטי לנושא של הגדרת השיווקים. יגיע מצב שלא תהיה לציבור החרדי ברירה, והוא יתחיל להיכנס לשכונות בחיפה ובבאר שבע, ויהיו חיכוכים בין הציבור החילוני לחרדי. זה מתחיל מ-50 משפחות חרדיות שאין להן ברירה ונכנסות לשכונות חילוניות, ואז אוטומטית יותר חרדים מרגישים בטוח יותר להגיע לאותו מקום, ואז החילוניים מתחילים לצאת מהשכונה".
מה עם חיים משותפים?
"יכול להיות דו קיום בין חרדים לחילוניים והוא עובד יפה בחלק מהמקומות, אבל אם נוצרות בעיות בערים מעורבות, ולציבור הכללי מפריע שנכנסים חרדים, אז הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא להקים עיר חדשה לחרדים".
למה החרדים לא הולכים למקומות שבהם הסתיימה בנייה מאסיבית ויש מאות דירות ריקות?
"הבעיה היא בכמות. מאות דירות זה לא מספיק. צריך כמות של אלפי דירות בשביל מוסדות ציבור, כי צריך מוסד לכל קהילה. לכן יש קהילות שמקימות בעצמן שכונות כמו קרית צאנז בנתניה, ובהר יונה בנצרת עילית. צריך להבין את המספרים, במודיעין עילית למשל, בכל שנה 3,000 ילדים מתחילים ללמוד בכיתה א', ועדיין לא מקצים קרקעות.
"אפילו שמדובר באוכלוסיה שמדורגת סוציואקונומית נמוך, היא לא דורשת יותר תמיכה מהמדינה כי רמת השירותים שהמגזר החרדי מקבל היא יותר נמוכה".
מה לגבי סוגיית מעלית השבת, שלא מאפשרת עלייה לגובה?
"מעלית שבת היא לא מקור הבעיה, ולא חסם בהיקף הדירות, בגלל שכשהבניינים נמוכים, המרחק ביניהם הוא קטן - 6 מטר גם באחיסמך וגם בבני ברק. בעוד שבמגזר הכללי, אם בונים מגדלים, המרחק ביניהם צריך להיות גדול. לכן בעצם אין הבדל בהיקף הדירות שנבנות על אותו שטח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
