"מטלות ציבוריות" בגובה 100 מיליון שקל: המחלוקת בין תנובה לרשות המסים בעסקת השוק הסיטונאי

תנובה דורשת כי רשות המסים תכיר בהוצאות שהוציאה במסגרת עסקאות המכירה על השבחת הקרקע והכנתה לשינוי הייעוד - משוק למגורים • הרשות טוענת כי תנובה הייתה צריכה לחזות את ההוצאות הללו מלכתחילה ולדווח עליהן בשומת מס הרכישה של הקרקע

פרויקט גינדי באזור השוק הסיטונאי, בתחילת העבודות / צילום: תמר מצפי
פרויקט גינדי באזור השוק הסיטונאי, בתחילת העבודות / צילום: תמר מצפי

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מתנהלת בימים אלה מחלוקת בין רשות המסים לתנובה והשותפות בחברת השוק הסיטונאי, סביב שיעור המס שדורשת הרשות מהחברה בגין מכירת הקרקע שעליה התקיים השוק בעבר. זאת, לאור דרישת רשות המסים לעוד עשרות מיליוני שקלים מס מהחברה בגין עסקאות מכירת הקרקע.

בין הרשות לחברה קיימות מחלוקות רבות, ואולם המחלוקת המרכזית נוגעת לדרישת תנובה כי רשות המסים תכיר בהוצאות שהוציאה במסגרת עסקאות המכירה על השבחת הקרקעות והכנתן לשינוי הייעוד שלהם משוק למגורים. השבחה זו מכונה "מטלות ציבוריות". כחלק מהעסקה נדרשה חברת השוק הסיטונאי להשביח את הקרקע, ובמסגרת השומה שהגישה לרשות המסים דרשה להכיר בסכום של כ-100 מיליון שקל שהוציאה על כך. מדובר בהוצאות שהוצאו בין היתר לצורך פיתוח הקרקע והקמת מבני ציבור, ובהם בתי ספר ובית כנסת.

ככל הידוע, אין בין הצדדים מחלוקת באם הוציאה החברה את הסכומים הנטענים על "מטלות ציבוריות", ואולם הרשות העלתה, בין היתר, טענה משפטית לפיה החברה הייתה צריכה לחזות את ההוצאות הללו מלכתחילה ולדווח עליהן בשומת מס הרכישה של הקרקע. לטענת החברה מנגד, לא ניתן היה לחזות מראש את ההוצאות והיקפן, ובכל מקרה נטען כי אין לכך כל רלוונטיות, וכי יש להכיר כעת בהוצאות.

השוק הסיטונאי הוקם בשנות ה-50 של המאה הקודמת בין הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך בגין במרכז תל-אביב. הקרקע, שהייתה בבעלות עיריית תל-אביב, הוחכרה בחלקה לחברת שוק סיטונאי לתוצרת חקלאית בתל-אביב בע"מ, שמניותיה הוחזקו על-ידי תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ (כ-60%); וסוחרים מהשוק הסיטונאי (כ-40%). כך שלטה תנובה, באמצעות חברת השוק, בזכויות בקרקע. במשך עשרות שנים ניהלו סוחרי השוק את עסקיהם בשטח, עד לסגירתו של השוק ביום 18.5.2006.

תנובה נשלטה במועדים הרלוונטיים על-ידי קרן אייפקס (כ-56%) וחברת מבטח שמיר בע"מ (כ-20%), כאשר מאז סגירת השוק ובמשך מספר שנים, קידמה החברה את מכירת מתחם השוק הסיטונאי לקבוצת יזמים, כדי להקים עליו רובע מגורים יוקרתי, על-פי תוכניתה של העירייה.

במארס 2017 חשף "גלובס" כי את שני המגרשים האחרונים במתחם השוק הסיטונאי בתל-אביב, המיועדים להקמת שני המגדלים האחרונים הכוללים 44 קומות ו-380 דירות כל אחד, רכשו בעלי השליטה בגינדי השקעות מעיריית תל-אביב ותנובה תמורת מיליארד ו-80 מיליון שקל, בחברה נפרדת - גינדי קפיטל, ולא באמצעות גינדי השקעות הציבורית. באופן זה, הזכויות במגרשים אלה לא יימכרו לריבוע הכחול, ומהרווחים הצפויים מהפרויקט שטרם החלה בנייתו, ייהנו בעלי השליטה בגינדי השקעות.

את החלק הראשון של הפרויקט מכרו עיריית תל-אביב ותנובה במכרז שבו השתתפו חברות הנדל"ן הגדולות, ובו זכו החברות גינדי השקעות (25%), משה ויגאל גינדי (25%) ורבוע כחלון נדל"ן (50%). חלק זה הכולל למעלה מ-700 יחידות דיור וקניון. את החלק השני של המתחם, הכולל שני מגדלי מגורים בני 44 קומות, רכשה חברת מגדלי גינדי תל-אביב, לאחר שזכתה גם הפעם במכרז.