זיכוי מלא לקבלן אליהו שמעון גוזלן מעבירות שוחד והלבנת הון

בשנת 2005 התפרסם מכרז לשיווק קרקע לבנייה רוויה ברובע ט"ז באשדוד. במסגרת המכרז, שתוצאותיו נקבעו באוגוסט אותה שנה, זכתה חברת ש.י.א רפאל פרויקטים ברכישת קרקע לצורך הקמת 144 יחידות דיור במגרשים 14 ו-15 ברובע, ושתי חברות בנייה נוספות זכו במכרז האמור ביחס ל-5 מגרשים סמוכים.

לאחר הזכייה במכרז פנה אדם בשם יצחק דרי, בעל המניות והמנהל של חברת כדגל, אשר היה באותה עת חבר מועצת העיר אשדוד, ואף כיהן בעבר כסגן ראש העירייה, לשלושת הקבלנים שזכו במכרז - ובהם אליהו שמעון גוזלן, מנכ"ל ובעלי 40% ממניות חברת ש.י.א רפאל פרויקטים - והציע להם כי יפעל לאשר תוספת יחידות דיור בפרויקט על-ידי שינוי תב"ע במסלול מהיר. בעקבות פנייה זו נחתם בין גוזלן לדרי הסכם, שבמסגרתו התחייבה חברת ש.י.א רפאל לשלם לכדגל בעבור שירותי ייעוץ וסיוע בתהליך של קבלת היתרי הבנייה, ובעקבותיו הועבר לכדגל כ-385 אלך שקל.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם אושרו בוועדות התכנון והבנייה תוכניות המגדילות את זכויות הבנייה של גוזלן וש.י.א רפאל פרויקטים בפרויקט הרובע.

העובדות הללו הפכו לבסיסו של כתב אישום חמור בגין מתן שוחד והלבנת הון שהוגש נגד גוזלן וחברת ש.י.א רפאל פרויקטים, ואשר הסתיים אמש (ג'), בחלוף כ-14 שנים מאז האירועים, בזיכוי מלא שלהם מכל העבירות שיוחסו להם.

בעולם המשפט ידוע כי כל זיכוי הוא מחזה לא שגרתי באולמות בית המשפט, ואולם זיכוי מלא, המנקה באופן מוחלט את הנאשמים מבלי להותיר ספק - זה כבר אירוע נדיר במיוחד. הזיכוי הופך אף משמעותי יותר לאחר שמתברר כי צדדים להסכמים דומים באותה פרשה הורשעו בעבירות שונות.

הפרשה התפוצצה לראשונה בשנת 2012, במעצרים של כל המעורבים לכאורה במסכת השוחדית. בהמשך, בכתב האישום שהוגש באפריל 2017, גוללה המדינה את טענותיה כלפי שורת נאשמים, בהם גוזלן, חברת ש.י.א, גלעד פרימק והחברה בבעלותו, פרימק בנייה והשקעות.

הסוואת שוחד בהסכם לגיטימי

בכתב האישום נטען כי לאחר שיצחק דרי פנה לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לבנייה ברובע ט"ז באשדוד, ולצורך קידום התוכנית שהציע להם להגדלת זכויות הבנייה שלהם בפרויקט, נפגש דרי פעמים אחדות עם אחד הקבלנים, יואל ישראל, מבעלי חברת האחים ישראל, כאשר בחלק מהפגישות השתתף גם חבר מועצה נוסף עמרם כנפו, שהיה אף הוא חבר מועצת העיר ובעל יכולות והשפעה רבה בתחם התכנון והבנייה.

בסופו של דבר, בנובמבר 2015 אישרה ועדת משנה של עיריית אשדוד תוספת של 15% לזכויות הבנייה במגרשים ברובע ט"ז, כאשר דרי וכנפו אינם נוכחים בישיבה, מבלי שציינו את הסיבה להיעדרותם. לעומת זאת, שניהם לא נמנעו מלהשתתף בישיבה מאוחרת יותר, בדצמבר, שגם בה התקבלו החלטות אחדות בקשר לפרויקט.

בתחילת חודש ינואר 2006 נחתם הסכם בין חברת כדגל ובין חברת האחים ישראל, שעליו חתם גם גלעד פרימק, שעבד בפרויקט זה בשיתוף-פעולה עם האחים ישראל. בהסכם התחייבה חברת האחים ישראל לשלם לכדגל שכר-טרחה בסך 600 דולר בתוספת מע"מ עבור כל אחת מ-160 יחידות הדיור שאושרו לבנייה בפרויקט. זאת, עבור הגדלת הזכויות וטיפול בקבלת היתרי בנייה עבור יחידות הדיור.

כחודש לאחר מכן נחתם הסכם דומה בין כדגל ובין חברת פרימק בנייה והשקעות בע"מ, אשר בו התעריף לכל יחידת דיור עמד על 1,000 דולר. שתי החברות שילמו את שהתחייבו לכדגל - תשלומים בהיקף של כחצי מיליון שקל לשנה, מכל חברה, בעבור השנים 2006 ו-2007.

ההסכם שעמד בלב האישום נגד גוזלן וש.י.א נחתם בינואר 2006, בין כדגל ובין חברת ש.י.א, ובמסגרתו התחייבה חברת ש.י.א לשלם לכדגל סכום כולל של 71,400 דולר, לפי תעריף של 850 דולר לכל יחידת דיור, עבור 84 יחידות שאושרו בפרויקט, בתוספת מע"מ. כעבור ימים אחדים שילמה החברה לכדגל בהתאם להסכם סכום כולל של 385 אלף שקל.

בהמשך, באוקטובר 2006 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להפקיד תוכנית לתוספת של 118 יחידות דיור ברובע ט"ז באשדוד. במסגרת התב"ע העדכנית גדלו זכויות הבנייה במגרשים 14 ו-15 שבהם זכו אליהו שמעון גוזלן וחברת ש.י.א רפאל פרויקטים ב-38 יחידות דיור נוספות, בנוסף ל-144 יחידות הדיור שניתן היה לבנות במגרשים הללו לפי התוכנית המקורית.

לפי הנטען בכתב האישום, הסכום ששילמו אליהו שמעון גוזלן וחברת ש.י.א רפאל פרויקטים לחברת כדגל, היה למעשה תשלום שוחד, שניתן לדרי ביודעין ובצוותא, בעבור פעולה שקשורה במילוי תפקידו. המדינה טענה בכתב האישום כי העובדה שגוזלן וש.י.א רשמו את התשלומים הללו בספרי הנהלת החשבונות של החברה, תוך הצגת מצג-שווא כאילו מדובר בפעילות חוקית בהתאם לחוקי התכנון והבנייה, נועדה להסוות את כספי השוחד, ולכן היא מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון וכן עבירה של ניהול ספרי חשבונות כוזבים בניגוד לפקודת מס הכנסה.

באמצעות עורכי הדין גיורא, אורן אדרת ואלון קליין, כפר גוזלן באישומים נגדו, טען כי נוהג מקובל הוא שקבלנים נעזרים ביועצים מקומיים בכל עיר, שמכירים את הנסיבות המיוחדות שקיימות באותה עיר, כשהמטרה העיקרית של התקשרויות כאלה היא לסייע לקבלנים להתמודד עם הביורוקרטיה הרבה הכרוכה בהוצאת היתרי בנייה, בהתאם לתוכניות שכבר עברו את שלב התכנון. כך, לטענתו, הוא נהג כאשר נעתר לפנייתו של דרי אליו, לסייע לו בתהליך של קבלת היתרי הבנייה.

עוד הוא טען כי הגדלת זכויות הבנייה ביחס לכל המגרשים שאושרו לבנייה ברובע ט"ז, נעשתה על-פי מדיניות עקבית של עיריית אשדוד, ונעשתה ביוזמת מהנדס העיר ובתמיכת ראש העיר באותה תקופה, צבי צילקר, ואין לכך כל קשר לפעילותו של דרי, שאף הקפיד לא להשתתף בישיבה שבה התקבלה ההחלטה האמורה.

על רקע הכפירה המוחלטת התקיימו הוכחות בתיק, שבמהלכן העידו עדים רבים מטעם התביעה, גוזלן העיד מטעם ההגנה, והוגשו 51 מוצגים מטעם התביעה ו-6 מוצגים מטעם ההגנה.

כתב האישום המקורי בתיק כלל גם את גלעד פרימק וכן את חברת פרימק בנייה והשקעות בע"מ שבניהולו, אך במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, חברת פרימק נמחקה מכתב האישום, וגלעד פרימק הורשע על-פי הודאתו בעבירה של הפרת אמונים ובעבירה נוספת של ידיעות לא נכונות בניגוד לפקודת מס הכנסה, ודינו נגזר ל-6 חודשי עבודות שירות וכן לחילוט של סכום משמעותי של מעל 2.5 מיליון שקל מרכושו.

כמו כן, במסגרת הפרשה הוגש כתב אישום נוסף נגד קבלן אחר, יואל ישראל, וגם בעניינו הגיעו הצדדים להסדר טיעון, אשר במסגרתו הורשע ישראל, על-פי הודאתו, בעבירה של מתן שוחד ובעבירה נוספת של דוח וידיעות לא נכונות, בניגוד לפקודת מס הכנסה, ונגזר עליו קנס בנוסף לחילוט 3.5 מיליון שקל מרכושו.

בניגוד לנאשמים האחרים, גוזלן, כאמור, כפר במיוחס לו וטען כי מדובר בהתנהלות עסקית תמימה ושגרתית, שאין בה כל אלמנטים פליליים - ובית המשפט קיבל את הגנתו.

אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר

השופט אהרון משניות קבע כי המדינה לא הצליחה להוכיח את טענתה כי ההסכם בין דרי לגוזלן נועד להסוות תשלום שוחד. בין היתר נקבע כי "לא ניתן להוכיח את טענת באי-כוח המאשימה כי מטרת הקשר בין הנאשם ובין דרי הייתה הגדלת זכויות הבנייה של הנאשם, תוך ניצול חברותו של דרי בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מפני שהקשר בין הנאשם ובין דרי החל לאחר שכבר התקבלה ההחלטה בוועדה המקומית".

גם בעניין התמורה שקיבל דרי עבור עבודתו, קבע השופט כי השכר שגוזלן נתן לדרי בעבור שירותי הייעוץ שסיפק היה סביר ואף מתון יחסית, וכי התמורה שקיבל גוזלן מדרי - הן בייעוץ שהביא לשיתוף-פעולה בין שלושה מהקבלנים שפעלו במתחם, והן בזירוז ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים בקבלת היתרי בנייה - הצדיקה את השכר שניתן לדרי בעבור שירותיו.

השופט אף ציין כי תנאי להרשעה הוא כי המסקנה המפלילה היא המסקנה הסבירה וההגיונית ביותר העולה מתוך הנסיבות - אך במקרה שבפניו הגרסה שמסר גוזלן להתקשרות בינו ובין דרי, שנועדה לסייע לו להתמצא בסבך הביורוקרטי של הליכי התכנון הנוהגים בעיר אשדוד, סבירה והגיונית יותר מהגרסה המפלילה.

"כידוע, 'אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר', כפי שאמר המשפטן היהודי הדגול לואי ברנדייס לפני יותר מ-100 שנים. כך גם בעניינינו, ההסכם בין הנאשם ובין דרי לא היה הסכם נסתר שנעשה במחשכים ובהיחבא, כפי שניתן היה לצפות מעסקה של שוחד. מדובר בהסכם גלוי, שהוצאה כנגדו חשבונית כחוק, ואף נוכה מהתשלום מס במקור, ושולם מע"מ כחוק", כתב השופט.

בשורה התחתונה קבע השופט כי לא הוכח קיומם של כל היסודות העובדתיים הנדרשים להרשעה בעבירה של מתן שוחד: לא הוכח כי התשלום שנתן גוזלן לדרי במסגרת ההסכם ביניהם היה תשלום עבור שוחד, ולא הוכח כי הפעולות שביצע דרי במסגרת אותו הסכם נעשו במסגרת תפקידו כעובד ציבור.