אחרי הגשמים והשיטפונות, זה הזמן לטייל במדבר

ביום ביקור אחד בערבה פגשתי חקלאים, תיירנים, מארחים, אנשי חינוך ומסעדנים, שביטאו, כל אחד בדרכו שלו, את החיבור העמוק והמיוחד למקום במסירות גדולה, אומץ להעז ואהבה. מבחינתי זה מספיק, אבל למי שצריך יש עוד סיבה, כי לאמונתי, החורף הוא זמן המדבר. מזג האוויר נפלא לטיולים, הדרכים פנויות, הגבים מתמלאים מי שיטפונות ומספקים מחזות נדירים, יש היצע גדול של אתרי לינה וגם לא מעט אירועים, ובזכות הריחוק יש תחושת ניתוק שרק מעצימה את החוויה.

מדי שנה בסביבות ט"ו בשבט, החג הכי חקלאי, מתקיימת התערוכה החקלאית בתחנת מו"פ (מחקר ופיתוח) יאיר בחצבה (השנה ב-31-30 בינואר). יותר מ-200 חברות מהארץ ומהעולם יציגו חידושים ופיתוחים חקלאיים על פני 15 דונם של ביתנים וחממות, ובהם מגוון זנים של ירקות, פירות ופרחים במיני צבעים, צורות וטעמים. קישואים צבעוניים, תותים תלויים, פטל חורפי מיוחד, אבטיחים תלויים, עגבנייה שחורה, פלפל סגול ועוד. בערב היום הראשון תתקיים גם הופעה של להקת תיסלם (לתערוכה הכניסה חופשית, ההופעה בתשלום מוזל). לצד כל אלה יפעלו גם שוק איכרים ואומנות, מתחמי מזון ומרכז מבקרים.

לצד התערוכה, יש בערבה כמה פרויקטים שקשורים לחקלאות, אבל מזווית אחרת. קחו למשל את עמותת "בין השיטין", שמפעילה שלושה פרויקטים חינוכיים: שלוש מכינות קדם צבאיות, פרויקט "עבודה עברית" לצעירים אחרי שחרור מהצבא שמגיעים לעבודה מועדפת בחקלאות, ובשנה האחרונה נוספה גם חוות בין השיטין בחצבה.

 חוות בין השיטין / צילום: אורלי גנוסר

מדובר בחווה חקלאית שמציעה למכירה מגוון גידולים רחב ומפעילה מיזם נחמד בשם "שישי חקלאי", חוויה שבה תוכלו להיות "חקלאי ליום אחד". נגה אנסיס ועידו ביטרן, מהצעירים של "עבודה עברית", קיבלו אותי בהסבר מקיף על החווה. יחד איתם חוויתי עבודות חקלאיות בהתאם לצרכים של החווה והייתי פלאחית לשעה קלה. בגדול, זה כולל הכול - החל משתילה, דרך גיזום, הדליה, קטיף ואריזה. אז קטפתי כרובים, זרעתי שתילי כוסברה רכים וטעמתי מלפפונים פריכים ועגבניות מגי נהדרות (עגבניית גורמה מזן חדש יחסית, שפותח במשך שש שנות שיתוף פעולה בין חברת הזרע לפקולטה לחקלאות). בנוסף, שמעתי סיפורים על החווה, על הצעירים בערבה ועוד. הפעילות מושלמת למשפחות ומעניקה ערך מוסף גדול (בתיאום מראש, טל’ 050-7965887).

פרויקט חקלאי חווייתי נוסף הוא "מלוא הטנא" - חממה אורגנית שמציעה קטיף עצמי למטיילים במושב עין יהב הסמוך. בחממה גדלים מיני פלפלים ופלפלונים וכמובן עגבניות שרי מזנים וצבעים שונים. קיבלתי מארז פלסטיק, ועל כל עגבנייה שהוספתי למכל, טעמתי שתיים נוספות... טוב, לא כל-כך הרבה, אבל אי אפשר היה לעמוד בפיתוי של העגבניות האדומות, ורודות, מנומרות, כתומות וצהובות. רונית טנא, בעלת המיזם, מקיימת מדי יום חמישי שוק אורגני. מי שמגיע מקבל גם מרק מעשה ידיה (טל’ ‏052-8360088‏).

אם אנחנו כבר בעניין של אוכל, השכנה, הדס רז-גלבוע, פתחה לפני שלוש שנים את "רוזטה", מסעדה טבעונית קהילתית שמבוססת על התוצרת החקלאית מהאזור. כל המטעמים נטולי גלוטן וסוכר, ובכל שבוע משתנה התפריט ולוקח למחוזות אחרים.

אני דגמתי את ניחוח הודו במנה של אלו-גובי - כרובית מתובלת, פלאק פניר (במקור, גבינה ותרד, כאן גבינת אגוזים ושקדים ברוטב תרד-קוקוס), צ’אנה מסאלה (גרגירי חומוס מבושלים בתבלינים) וגם קינוח הורס של תמרים, אגוזים ושקדים. גלבוע מאמינה באוכל בריא, אנטי תעשייתי וטעים, ומספקת ארוחות גם לאורחי הצימרים והסדנאות (המסעדה פתוחה בימי חמישי בלבד, ביתר השבוע אפשר להזמין ולקחת. טל’ 054-2323024).

עוד מקום של אירוח ואוכל הוא חאן "גמלייה" ליד פארק ספיר, המשלב מסעדה ושבע חושות, שמיכל וציון סוויסה, שהשקט הפנימי שלהם משתלב במדבר שמסביב, בנו במו ידיהם. יש גם אוהלי אירוח בגדלים שונים, חלקם ממוזגים, וגם אזור לקמפינג, והם מארחים גם סדנאות ומיני פסטיבלים. במסעדה מוגשים מאכלים מהמזרח לצד המצאות של מיכל שמבוססות על מוצרים מקומיים. בארוחת הבוקר למשל מוגשים באבא גנוש (סלט חצילים בטחינה), סלט בורגול, סלק, קיש תרד ועוד. בשבתות מתקיים ג’אם פתוח עם נגנים מקומיים מהשעה 14:00, ומומלץ להזמין מקום מראש (www.gamaliya.co.il).

אבל האטרקציה המרכזית היא כמובן המדבר והנוף. בשעת אחר צהריים קסומה יצאתי עם רותם דודו מ"חוויה מוטורית בשטח" לטיול תומקאר נפלא. יצאנו מעין יהב לתצפית על מאגר המים, שנותרו בו עוד שרידי שיטפונות. אחר כך גלשנו ל"מגרש המשחקים" המאתגר לנהיגה שנמצא בחלק היבש במאגר.

 מאגר מים עם מי שטפונות / צילום: אורלי גנוסר

אחרי שחצינו את כביש הערבה נכנסנו לנחל נמייה. האפיק לא רחב, אבל מהפנט בזכות צמחייה, מסלע ופיתולים מרגשים. חלפנו גם בנחל נקרות הרחב במטרה להגיע לגב ספיר, שעוד היו בו מים מהשיטפון האחרון. דודו מכירה את דרכי המדבר המשתנות והנופים היו מרתקים וכך גם הנהיגה המאתגרת בחזרה, בזמן שהשמש נטתה לסגור את היום וצבעה את השמיים ואת הארץ של הערבה בגוונים רכים של שקיעה (www.arava-atv.co.il).