למה הציבור כבר פחות מתעניין ב"מחיר למשתכן"

מתוך כ-73 אלף זכאים שטרם זכו נרשמו להגרלה האחרונה של "מחיר למשתכן" כ-19 אלף זכאים - רק רבע • מדוע זה קורה בהתחשב בכך שהיצע הדירות כלל גם ישובים מבוקשים באזורי המרכז

אריק מירבסקי / צילום: מתן פורטנוי
אריק מירבסקי / צילום: מתן פורטנוי

להגרלה האחרונה של מחיר למשתכן בינואר השנה כבר נרשמו פחות אנשים מאשר להגרלות הראשונות. מעורר מחשבה לא?

עד היום, כשלציבור נודע על דבר קיום הגרלה של מחיר למשתכן, כמות הנרשמים לזכאות היתה מזנקת. לקראת ההגרלה הגדולה הראשונה ביוני 2017, הכמות הוכפלה; לשנייה בספטמבר 2017 היא גדלה בשני שלישים וכן הלאה. אבל להגרלה האחרונה, זאת שהתקיימה בינואר הכמות דווקא ירדה.

למה הציבור כבר פחות מתעניין ב'מחיר למשתכן'

מתוך כ-73 אלף זכאים שטרם זכו נרשמו כ-19 אלף זכאים. רק רבע. אני חוזר: רבע מכלל הזכאים שטרם זכו בדירה, ניגשו להגרלה מה עוד שהיצע הדירות כלל גם ישובים מבוקשים באזורי המרכז. קצת מוזר לא? הרי הם ידעו, שמדובר באחת מההגרלות האחרונות לפני הבחירות, שאחריהן לך תדע מה בכלל יקרה עם מחיר למשתכן, והם ידעו, שחוץ מהגרלות בתל אביב - אין משהו טוב יותר שמחיר למשתכן יכולה להציע להם. אז מדוע לא נהרו בהמוניהם?

האם חלקם נואשו מהמבצע ורכשו דירות בשוק החופשי? האם הגיעו למסקנה שההנחות במקומות שהיו רוצים לרכוש בהם דירות, אינן מספיק גדולות? האם בעקבות השיחות ברשתות החברתיות והכתבות בתקשרות הם חוששים מבעיות שצפויות להם לאורך הדרך? ואולי בכלל הם החליטו לדחות את כוונתם?

על מבצע הדגל של כחלון, מחיר למשתכן יש ביקורת רחבה, כמעט מכל כיוון שהוא: מבנק ישראל, מכלכלנים, מאיתנו בתקשורת וגם מכאלה שזכו, ומתלוננים על שורה של ליקויים באיכויות הדירות. אבל עד כמה ציבור הזכאים, זה שהתכנית מכוונת אליהם - מתייחס אליה? המספרים נראה שמדברים בעד עצמם. ציבור הזכאים, כך זה נראה כבר לא בונה באמת על מחיר למשתכן כעל ההסדר שיפתור לו את בעיות הדיור.