"מתקפה פשטנית ברמה של טלוויזיה קהילתית": גידי אורשר צפה ב"ערוץ הליכוד", וזה מה שיש לו להגיד

באחד הרגעים הזכורים יותר ממסעה הציורי והמקסים של "הצוללת הצהובה", על ארבע החיפושיות שיוצאות להציל את "פפר לנד" המאוימת, הן נקלעות לים המפלצות ובו אחת, מאיימת, שבולעת הכול. תחילה היא שואבת את החיות המוזרות מסביב ואחר-כך את הים כולו, ולבסוף, כשכבר אין בסביבה דבר אחר, גם את עצמה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה, עושה בדיוק אותו הדבר כבר שנים לתקשורת הישראלית. את הסלוגן המוכר "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", הוא מחליף בגרסה מקומית ל"אם אינך יכול לנצח אותם, בלע אותם" - וזה בדיוק מה שקורה היום: "ישראל היום" וערוץ 20 עושים זאת בראש חוצות ועם כוונת מכוון, הספינה הגדולה של התקשורת "השמאלנית" כבר מזמן לא כל-כך שמאלנית, ועכשיו נתניהו משלים את המהלך עם "הליכוד TV" שהושק אתמול.

זו הייתה מתקפה חזיתית וויזואלית, פשוטה ופשטנית, המצטרפת לפוסטים מטעם בלפור המלווים אותנו כבר ימים רבים בפייסבוק, והאמת היא שעל-פי התוצאה (לפחות בשידור הבכורה) קצת קשה להבין את זעקות הכאב של אלדד יניב. הטלוויזיה שלנו, על שלושת ערוציה הנוכחיים, מלוטשת ומתוחכמת ומקצועית ואטרקטיבית הרבה יותר מהמופע הקהילתי הדל של נתניהו.

מראיין חדש נולד

אם מכל קאדר העיתונים של ה"ימין" אלירז שדה הוא הטוב ביותר שנתניהו מצא, הרי שלרשת ולקשת אין באמת ממה לחשוש. אלירז שדה הוא בחור חביב כשלעצמו, אך כזה שהגיע כבר במהלך התקשורתי הראשון שלו ב"האח הגדול" לתקרת הזכוכית, ומנסה מאז לתחזק את מעמד הסלב שלו בתוכניות שוליות, בהופעות במדורי הרכילות ובמכירת ירקות. הוא אינו עיתונאי, ולא ניתן להתחזות בעניין הזה. הוא גם אינו משעשע כמו "הגשש החיוור" או ספי ריבלין שניסו לתחזק את הפוליטיקאים בבחירות בשנים עברו.

המקרה של אלירז שדה אולי יכול היה להעלות לדיון את הדרך הקצרה מדי של כוכבנים וכוכבניות לרגע, זוכי ריאליטי טלוויזיוניים, דוגמניות ופוליטרוקים יפי-בלורית אל שורות העיתונות. המקרה של אלירז שדה יכול היה להעלות לדיון את הקו הדק (מדי) שמחבר לעתים בין תקשורת לבידור. אבל במהלכם העצבני של החיים מסביבנו כנראה שלא נמצא בינתיים מקום, קהל, ובעיקר עניין לדיון כזה.

והנה, בינתיים נולד מראיין חדש, ממש ליד שמעון ריקלין, יועז הנדל (שכבר קפץ הלאה לפוליטיקה) ובועז גולן, שמוכיחים בכל פעם מחדש את תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין, שבה התוקפן והחנפן מצליחים להתרבות הרבה יותר בקלות מאלה המאמינים במקצוענות ובעבודה קשה.

נכון שלא צריך לבוא ל"ערוץ הליכוד" בדרישות של טלוויזיה מקצועית. הוא לא כזה. אבל הוא היה זה שניסה להתהדר במדים הללו, ובסופו של יום סיפק לנו אולפן פשוט ומינימליסטי, כמו בשיעור ראשון במגמת טלוויזיה בחוג לקולנוע. גם רמת הכבוד המקצועי הייתה דומה - אמר כבר שייקה אופיר: "מונולוג הוא מצב שבו אדם מדבר אל עצמו. בדיאלוג שני אנשים מדברים לעצמם". כאן נוצר סטארט-אפ - שני אנשים המדברים על עצמו.

מתקרבים לצפון קוריאה

התובנות ה"עיתונאיות" בראיון הנדיר מאוד שנתן ראש הממשלה לאלירז שדה דמו יותר לאימון טניס למתחילים (אגב, הספורט האהוב על הפריים-מיניסטר, על-פי עדותו), כששדה מרים כדורים נוחים לנתניהו, וזה, על-פי אותו דף מסרים משופשף, מכה לנו בעור התוף את החומרים הלעוסים לעייפה. שאלות שנרקחו יחדיו על-ידי שורת היועצים, שזכו לתשובות שנרקחו יחדיו בעזרת אותם יועצים.

על מה דיברו שם? על המצב המדיני: "צונאמי של מדינות שבאות להתיידד"; על איראן: "מנעתי מאיראן את הנשק הגרעיני"; על המצב הצבאי והמנהרות וחיזבאללה: "שימשיך נסראללה לשבת בבונקר". ואם "במצב המדיני ביטחוני אתה שוחה", מקריא המראיין, "לפעמים מרגיש שאתה בורח מהכלכלה...". "בורח??? מהכלכלה???" (ההדגשה במקור), עונה המרואיין בחיוך.

וכאן נפתח הפרק על ההצלחות הכלכליות האדירות. נתניהו ממשיך לראות מחלפים וכבישים ואפילו רכבת (!) שעוד מעט תדהר לבירה ("יש רכבת לירושלים. אני זוכר עוד שהיה צריך לנסוע ברכבת הטורקית לירושלים, וזה לקח שעות...", נזכר נתניהו). הפערים החברתיים והכלכליים שהצטמצמו ומצב התעסוקה. ארץ פורחת ומשגשגת. כל מה שהתקשורת השמאלנית מסתירה מהעם. שהרי - כמו שאומר המראיין האובייקטיבי, "כל מה שהתקשורת משבחת - רע לליכוד. כל מי שהיא צולבת - טוב לליכוד". ראו המקרה של גדעון סער. רע לליכוד, רע מאוד. הוא והפוטש שלו. אבל נתניהו, הראשון שזיהה. ונתניהו הוא הליכוד, עד להודעה חדשה.

והיה שם גם סטנד-אפ, וקורטוב של תיאטרון חובבים ורגע אישי על כדורגל (כמובן בית"ר י-ם) וסרטים וטלוויזיה (המנהיג רואה את הסדרה "אחים לנשק", איך לא... וגם את "איש חשוב מאוד"...), ורק על המשפחה לא דיברו (כנראה צריך להשאיר משהו גם למפגשים הבאים).

בשלב מסוים אמר שדה לנתניהו: "אני מכיר אותנו התקשורת, רק כותרות מעניינות אותנו". אז להלן תובנה אחרונה - אתה חביבי לא תקשורת, לפחות עדיין לא. ו"ערוץ הליכוד TV" - זאת אינה טלוויזיה. למרות הניסיונות להכחיש - צפון קוריאה זה כאן, כמעט, בשידור ישיר מדי ערב ממצודת זאב.