ביהמ"ש העליון החזיר למחוזי את תיקי המס של רוני לרנר ואביב רייז

חוזרים למחוזי: במהלך שנת 2018 ניתנו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב פסקי הדין בענייני שומת המס שקבעה רשות המסים לרוני לרנר ואביב רייז, מהמשקיעים הבולטים בחברת אמפייר אונליין שבבעלותו של נעם לניר. המשמעות הכספית של פסקי הדין האמורים נחשבה לדרמטית במיוחד, שכן השופט המחוזי מגן אלטוביה פסק לטובתם של רייז ולרנר: בעניינו של רייז נסובה המחלוקת עם רשות המסים על שומה שנקבעה לנכסים בשווי של 140 מיליון שקל; ובעניינו של לרנר דובר על סכום של כ-30 מיליון שקל.

הוויכוח המרכזי בין שני המשקיעים לבין רשות המסים, שמצא את מקומו בשני פסקי הדין של השופט מגן אלטוביה, הוכרע כאמור לטובתם של המשקיעים. זאת, לאחר שאלטוביה דחה את טענת רשות המסים, לפיה יש לראות בכספים שהועברו אל כל אחד מהמשקיעים כדיבידנדים ומניות שקיבלו מחברות שבשליטתם, וקיבל את טענותיהם כי מדובר בהלוואות.

מסקנתו של אלטוביה, שאותה כעת הוא נדרש לבחון מחדש, נסמכת בעיקר על כך שהוא שוכנע כי הייתה קיימת "נאמנות משתמעת" בין כל אחד מלרנר ורייז לבין מי מהחברות שבבעלותם.

"בשורה ארוכה של ראיות יש תימוכין, לכאורה, למסקנה אחרת", קבע בית המשפט העליון ביחס למסקנתו של המחוזי בעניין, והורה להחזיר את הדיון בתיקיהם של לרנר ורייז למחוזי.

עוד נקבע כי גם אם יימצא שצדק אלטוביה בפסק דינו - על אף קיומן של ראיות שיכולות ללמד אחרת - הרי שבכל מקרה לא ניתן להשתכנע בכך מפסק דינו של אלטוביה לאור נימוקיו הדלים של פסק הדין. "חסרה בפסק הדין התייחסות מנומקת לגביהן (לגבי הראיות הנוגדות, מ.ב). על פני הדברים נראה כי קונסטרוקציית הנאמנות הועלתה בדיעבד, משיקולי מס, כאשר ראיות רבות שלא קיבלו ביטוי ממשי בפסק הדין מעידות דווקא על בעלות", נכתב בפסק הדין של העליון.

כל אחד מפסקי הדין של אלטוביה בעניינם של רייז ולרנר החזיק כ-10 עמודים בלבד, כשחלק נכבד מהם הוקדש לתיאור טענות הצדדים והמסגרת החוקית הרלוונטית להכרעה.

פסק הדין בעניין לרנר, שהיה הראשון בזמן וזה שגם שימש כבסיס להכרעה בעניין רייז, התבסס על עדות אחת ושני מוצגים. לדעת שופטי בית המשפט העליון, נעם סולברג, ענת ברון ויוסף אלרון - בכך לא די.

"דברינו אלה נאמרים בזהירות, לא בהחלטיות, משום שבהיעדר הנמקה מספקת איננו יכולים להעביר את פסק הדין תחת שבט הביקורת הערעורית", קבעו השופטים ביחס לעניינו של לרנר.

דברים דומים אמרו שופטי העליון גם על פסק הדין בעניינו של רייז, אשר ניתן, לדבריהם, "בהתעלם משורה ארוכה של ראיות המבססות תזה נוגדת. למעשה התבסס בית המשפט המחוזי על נימוקיו בפסק הדין בעניין לרנר, בהתעלם מראיות נוספות ומשמעותיות שהוגשו, וכאמור, פסק הדין לוקה בחסר". 

לסיכום פסק הדין, כתבו השופטים: "לא ראינו אפוא מנוס מהחזרת שני התיקים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על-מנת שיעשה כחכמתו וייתן בשניהם פסק דין מחדש, בהתבסס על מכלול החומר שהובא לפניו, לא רק על מקצתו, תוך מתן הנמקה הולמת". 

מעורכי הדין טלי ירון-אלדר, רני שורץ ואושר הרוש ממשרד ירון-אלדר-פלר-שורץ, המייצגים את אביב רייז, נמסר בתגובה: "לדעתנו פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנוי לתלפיות, ואנו מעריכים שהתוצאה לא תשתנה גם לאחר שיינתן פסק דין מחדש. בית המשפט המחוזי עסק בעניין ביסודיות, ולפיכך לא צפוי שינוי בעמדתו".