החוק לצמצום השימוש במזומן – הנסתר עדיין רב על הגלוי

כחודש לאחר שהחוק נכנס לתוקף, השאלות רק ממשיכות להיערם

חוק המזומן החדש. הרבה סימני שאלה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חוק המזומן החדש. הרבה סימני שאלה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

כבר חודש חלף מאז שנכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן, ב-1 בינואר 2019. מדובר בחוק מהפכני, שקובע מגבלות על תשלום במזומן ועל היסבים של צ'קים. החוק חשוב כדי להילחם בהון השחור, אבל למה כל-כך מסובך דווקא למי שצריך להבין אותו?

בשביל להבין כמה מסובך החוק, די לראות את הקמפיין שהשיקה רשות המסים, לפיו אסור לשלם במזומן מעל 11 אלף שקל. זוהי כמובן טעות, משום שבפועל במקום שבו מחיר העסקה עולה על 11 אלף שקל, ניתן לשלם את הסכום הנמוך מבין 11 אלף שקל או 10% מגובה העסקה. לדוגמה, במקום בו מחיר העסקה עומד על 11,001 שקל, חלה הגבלה בתשלום לכ-1,100 שקל בלבד במזומן. התבלבלתם? אתם לא לבד.

האם יש היגיון בלחייב הפחתה בסכום התשלום במזומן ב-90% ממחיר העסקה בגין תוספת שולית של שקל בודד? נראה שהתשובה ברורה, וגם נראה שכולם נפגעים. העוסק - בוודאי, אבל גם המדינה - בשל תשלום חסר על מסים.

ניתן דוגמאות לקשיים רבים שמעורר החוק:

נניח שבמטרה לאפשר תשלום במזומן, העוסק יחליט בתום לב להפחית את מחיר העסקה ל-11,000 שקל, תוך שהוא נפגע מזה כלכלית. מי מבטיח לו שרשות המסים לא תטען שמדובר במעשה מרמה בניסיון לחמוק מהוראות החוק, שדינו מאסר?

ומה לגבי לקוח שמבקש לרכוש בחנות מוצרים באותו היום, פעם בבוקר ופעם בערב, כשרק בצירוף שתי העסקאות המחיר עולה על 11 אלף שקל, בעוד שמחיר כל עסקה בנפרד נמוך מזה? האם מצופה מהעוסק להפעיל בולשת למעקב אחר הלקוחות? האם הלקוח מבצע מעשה מרמה בכך שרחמנא ליצלן הוא התחרט וחזר על עקבותיו לרכוש עוד מוצרים?

ומה לגבי חוב גדול מ-11 אלף שקל, אשר נצבר כתוצאה ממספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים? האם בתי עסק לא יוכל לפרוע את החוב ב"מכה אחת", משום שהדבר ייחשב כתשלום אחד (אף שכאמור נצבר מעסקאות שונות בסכומים נמוכים)?

ומה יהיה הדין באירועי שמחות שבהם חתני השמחה נהנים מצ'קים חתומים "על החלק" ("בלנקו"), כשעל-פי החוק אסור לקבל צ'קים פתוחים - איך יגבו הבעלים את התשלום בעד האירוע - יבקשו מהאורחים במקום למלא את הצ'קים? ומה לגבי זוגות שמסוגלים לשלם על האירוע רק באמצעות המזומנים או השקים שיקבלו מהחוגגים, וכעת מנועים מלעשות בהם שימוש?

ומה לגבי בעל 4 חנויות מכולת שמזמין בבוקרו של יום 4 משטחים של תוצרת, אחת לכל חנות? האם יידרש להפריד פיקטיבית כל הזמנה? האם כל ההזמנות באותו יום ייחשבו לאותה הזמנה?

ומה לגבי התייר עליו מחיל החוק הקלות... מי זה התייר הזה? כיצד הוא יזוהה? האם העוסק נדרש לחקור את התייר על-מנת לוודא שמחר הוא טס בחזרה לארה"ב?

ומה קורה לגבי לקוח שמשלם מקדמה על חשבון לספק, לדוגמה, בסכום של 20 אלף שקל, בגין מספר משלוחים שהוא מתכוון לרכוש מהספק בעתיד. האם מדובר בעסקה אחת או במספר עסקאות?

שאלות שאלות - ותשובות אין! כולנו תקווה כי עת ייושם החוק בפועל, תפעל רשות המסים בשיתוף-פעולה עם השוק ברגישות ובגמישות תוך פרסום הנחיות ברורות לגבי אופן יישום החוק, וככל שיידרש, אף תוך עריכת תיקוני חקיקה שיתאימו את החוק לאוכלוסיות עליהן הוא נאכף באופן סביר וראוי.

הכותבים מרכזים את הטיפול בחוק לצמצום השימוש במזומן במשרד מ. פירון ושות'