פרופ' לביא פורש לאחר עשור בטכניון; פרופ' אורי סיון מונה לנשיא במקומו

פרופ' אורי סיון (64) ייכנס לתפקיד באוקטובר הקרוב • סיון הוא פרופ' מוערך בזכות מחקריו בתחום הננוטכנולוגיה

פרופ' אורי סיון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
פרופ' אורי סיון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הפיזקאי פרופ' אורי סיון מונה לנשיא הטכניון. כך הודיע היום (ה') הוועד המנהל של הטכניון, בראשות גדעון פרנק. סיון ייכנס לתפקידו באוקטובר הקרוב, ויחליף את פרופ' פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור.

סיון הוא פרופ' מוערך בזכות מחקריו בתחום הננוטכנולוגיה. באחת מעבודותיו המוכרות ביותר, הדגים יחד עם עמיתיו שימוש במולקולות DNA לחיווט מעגל חשמלי. מאמר זה (יחד עם עבודות של חוקרים אחרים) פתח תחום חדש בננוטכנולוגיה - שימוש בתכונות הבנייה העצמית של מולקולות ביולוגיות לשם הרכבה של מערכות הנדסיות ממוזערות.

בשנים האחרונות הוא מתמקד בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות על אינטראקציות רלוונטיות לביולוגיה. במסגרת זאת פיתחה קבוצת המחקר בראשותו מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם.

לאחרונה הוקמה על בסיס מחקריו חברת סטארט אפ בתחום זיהוי סרטן על פי תאים בודדים.

בנוסף למחקריו, הוא פעל לאורך השנים להשיג תקציבים ותמיכה ממשלתית לתחום (והוא נחשב לאיש שהכיר את תחום הננוטכנולוגיה לנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, שהיה אחד התומכים הגדולים בתחום.

בראיון ל"גלובס" ביולי האחרון ביקש סיון לקדם דווקא את תחום המחשוב הקוואנטי, וסביר להניח כי נושא זה יקבל דגש בכהונתו בטכניון. סיון ועמיתיו התריעו כי "מתרחש צונאמי עולמי בתחום. העולם נמצא על סיפה של מהפכה קוונטית שנייה. תורת הקוונטים נמצאת איתנו כבר מאה שנה, אבל בעשרים השנים האחרונות התרחשו פריצות דרך אינטלקטואליות ומעשיות בעלות השפעה מרחיקת לכת.

"טכנולוגיות שמקורן במדעים הקוונטיים יכללו מחשוב מאובטח לגמרי, תקשורת ועסקאות מקוונות, מחשבים בעלי כוח חישוב העולה עשרות מונים על זה של המחשבים הקיימים כיום, וחומרים חדשים בעלי תכונות חשמליות , אופטיות ומגנטיות שיובילו להתקנים חדשים ולפתרונות חדשניים. בנוסף, טכנולוגיות חישה חסרות תקדים ישמשו לאבחון ולטיפול רפואי כמו גם לניטור חומרי לחימה כימיים, ביולוגיים וגרעיניים.

"אף אחד לא יודע לנבא מה תהיה בסוף יכולתם של המחשבים הקוונטיים: המצב הנוכחי דומה לעולם האלקטרוניקה בשנות ה-40 של המאה העשרים , כשמייסד IBM ווטסון אמר שלעולם לא יידרשו יותר מחמישה מחשבים. קשה מאוד להתנבא, אבל אנחנו צריכים להריץ תסריטים שונים ולהבין כיצד צריכה ישראל לנהל את הסיכונים והסיכויים. מסביב למחשוב הקוונטי, אם יצליח, יצמח אקוסיסטם שלם הכולל כתיבת תוכנה, תקשורת, וריפיקציה, זיכרונות וסייבר . האקוסיסטם הזה מתפתח היום, ואם לא ניכנס למרוץ לא נהיה שם כאשר המחשוב הקוונטי יפרוץ"

סיון בן 64 הוא תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה. הוא שירת כטייס בחיל האוויר ולאחר מכן השלים תארים ראשון, שני ודוקטורט בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. ב-1991, אחרי שלוש שנים במרכז המחקר של IBM ביורקטאון הייטס ניו-יורק, הצטרף פרופ' סיון לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון. היום הוא עומד בראש הקתדרה ע"ש ברטולדו באדלר.

מן הטכניון נמסר כי פרופ' סיון הוא מרצה מבוקש בכנסים מדעיים בארץ ובעולם. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס, פרס ברונו מטעם קרן רוטשילד, פרס ברגמן מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרס הרשל ריץ' ופרס טאוב מטעם הטכניון. עבודותיו המדעיות הובילו לפטנטים רבים ויושמו בתעשייה.

בטכניון הוא נחשב למי שהניח את היסודות ל"קהילת חוקרי הננו", שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים וניהל בין השנים 2010-2005. המכון התפרסם בתקשורת כאשר פרופ' סיון וד"ר אוהד זוהר חרתו את התנ"ך כולו על שבב סיליקון זעיר, קטן מגרגר אורז. הננו-תנ"ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון כדי להגביר את התעניינותם של צעירים במדע ובמיוחד בננוטכנולוגיה. ב-2009 העניק נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, את הננו-תנ״ך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו בארץ.

לפני כשנתיים התבקש פרופ׳ סיון להקים את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ולעמוד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו לפני כשנה.

בתפקידיו הלאומיים שימש בעבר כחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח וחבר הוועדה המדעית המייעצת לקרן בת שבע דה רוטשילד. כיום הוא חבר בוועדה המייעצת לקרן ״מעוף״ לקידום האוכלוסייה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ובוועדה המדעית המייעצת לקרן וולפסון בישראל.

נושאי החינוך קרובים לליבו. הוא עמד בראש ועדה שמונתה על ידי משרד החינוך כדי לפתח את "מדע וטכנולוגיה לכל" - קורס אוריינות לתלמידי תיכון שאינם לומדים מדעים - ושימש אחראי למקצוע במשך כשנה וחצי.

פרופ' פרץ לביא הפך את הטכניון לבינלאומי

סיון יחליף כאמור את פרץ לביא, שכיהן בתפקיד נשיא הטכניון לאורך עשור. לביא הגיע מתחום רפואת השינה, והיה ממייסדי התחום וחלוציו בעולם (וגם אחד המייסדים של חברת איתמר מדיקל הנסחרת בתל אביב).

במסגרת תפקידו שמר לביא על מעמדו של הטכניון כמוסד המוביל בישראל להשכלה ומחקר בתחומי ההנדסה והמדעים המדוייקים, וכן הרחיב את הקשרים הבינלאומיים של המוסד. כך, הקים הטכניון שלוחה ייעודית ללימודי יזמות בניו יורק יחד עם אוניברסיטת קורנל, וכן סניף של הטכניון בסין.