השם מיכל קליינמן-זעירא מצלצל לכם מוכר? כנראה שלא, למרות שמדובר במי שעומדת, לפי כתב אישום שהוגש בעניינה, מאחורי עוקץ נדל"ני רחב היקף ושיטתי בהיקף של 24 מיליון שקל של קורבנות רבים, בהם בן זוגה, חברותיה הקרובות, מנהל סניף הבנק שלה ושלושה בנקים.
חשדות ואישומים בדבר הונאות נדל"ן תפסו את הכותרות הראשיות בכל אמצעי התקשורת בשנים האחרונות. כפטריות אחר הגשם צצו עוד ועוד סיפורים מסמרי שיער הנוגעים למשקיעים תמימים, שבמקרה הטוב הסכימו להשקיע את מיטב כספם במיזמי נדל"ן כושלים, ובמקרה הרע נפלו קורבן למעשי עוקץ נדל"ני מתוחכמים יותר או פחות. בין היתר, ניתן למנות את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין בכפוף לשימוע את יזמת הנדל"ן, ענבל אור, ואת אורן קובי ובכירים בקבוצת "אדמה", וכן את הרשעתו של גיא מונסונגו שנשלח למאסר של 6.5 שנים בגין הונאת הנדל"ן שביצע.
במצב דברים זה מפליא קצת שסיפורה של הגננת ממודיעין הצליח להישאר ברובו מתחת לרדאר הציבורי, על-אף שסכום ההונאה שבו מואשמת קליינמן-זעירא - 24 מיליון שקל - אינו נופל מהסכומים המיוחסים לנוכלי נדל"ן אחרים לכאורה. ואולי, הסיבה שבגינה דובר פחות על מעשיה של קליינמן-זעירא נוגע לכך שבשונה מכל המוזכרים לעיל, קליינמן-זעירא פעלה בעיקר מול משפחתה הקרובה, חבריה הקרובים ומכריה.
הגננת ממודיעין, בת ה-48, גרושה טרייה שנחלצה מהליך פשיטת רגל רק לפני כעשור, מתוארת על-ידי כל חבריה ומכריה כאישה לבבית, נדיבה באופן יוצא דופן וככזו שביתה תמיד פתוח לכל. לפי כתב האישום, הגננת שכנעה את קרוביה להעביר לה כספים על-מנת שהיא תשקיע אותם במיזמי נדל"ן, תוך הצגת מצגים כוזבים ומרמתיים ומבלי שכספים אלה אכן משמשים להשקעה שהבטיחה. זאת, בין היתר באמצעות מסמכים מזויפים. בנוסף, מואשמת קליינמן-זעירא בהלבנת הון ובסחיטה באיומים של עורך דינה באמצעות גורמים בעולם התחתון.
במהלך שלוש השנים האחרונות נשמעו עדויות של מכריה ושל קורבנותיה לכאורה של קליינמן-זעירא, שנפרשו על פני למעלה מ-2,000 עמודי פרוטוקול. לקראת הקראת הכרעת הדין בעניינה בחודש הבא על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ארז יקואל, חוזר "גלובס" לסוגיות המרכזיות בתיק.
מצג של עשירה ומצליחה
כמעט בכל הונאות הנדל"ן שנחשפו בשנים האחרונות ניצבת במרכז השאלה המסקרנת מכולן: כיצד לא ידעו קורבנות ההונאה שהם נופלים קורבן לתרמית לכאורה? הדמויות המרכזיות של הונאות הנדל"ן שנודעו בשנים האחרונות, נהגו להציג עצמן כאנשי עסקים אמידים ומבוססים, החזיקו משרדים מפוארים במגדלי יוקרה או בשטח שבו עתיד לקום הפרויקט הנדל"ני שיזמו לכאורה, ושיוו לעצמם גינונים של מי שנמנים על האלפיון העליון.
גם קליינמן-זעירא הציגה עצמה בפני סביבתה הקרובה כעשירה כקורח. מעדויותיהם של מכריה ושל חבריה שנפלו לכאורה קורבן למעשי התרמית שובצע כלפי קליינמן-זעירא, עולה כי האחרונה נסעה ברכבי יוקרה, התרברבה בעסקאות נדל"ן שלא היו ולא נבראו וערכה חגיגות יום הולדת לילדיה שעלותן נאמדת בעשרות אלפי שקלים. לשיטת התובעים הבכירים מפרקליטות מחוז מרכז, עורכי הדין רועי לוס ודנה אלון, קליינמן-זעירא יצרה מצג כוזב שהוביל את קרוביה להאמין כי מדובר באשת עסקים מצליחה ועשירה.
"אדם שרואה בבית אולפן הקלטות, אומר לעצמו, 'פה גר בן אדם אמיד מאוד ומצליח מאוד'. אותה המשמעות יש למי שרואה ילד בן 17 שמקבל רכב בשווי 260 אלף שקל לכבוד הוצאת הרישיון. אותה משמעות יש למי שרואה שאדם שחוגג ימי הולדת לילדים שלו, ומזמין את החברים שלהם למלון לסוף שבוע וצניחה חופשית וארוחות שף. ברור לנו שהמעשים האלה באו לצעוק 'אני עשירה מאוד'", טען נציג התביעה, עו"ד לוס, בדיון שבו סיכמו הצדדים את טענותיהם.
אלא שבסיפור של קליינמן-זעירא קיים מימד ייחודי נוסף - רוחב לב יוצא דופן. קליינמן-זעירא מימנה לא אחת חופשות בחו"ל לחבריה, הזמינה את כל חבריו של בנה למלון באילת ולצניחה חופשית על חשבונה, ערכה ארוחות שף לחבריה הקרובים ועוד. בזכות זאת, טוענת פרקליטות מחוז מרכז, רבים האמינו במצג, שלפיו קליינמן-זעירא היא אשת עסקים מצליחה, אילת נדל"ן במונחים של סביבתה.
"מדובר בעבריינית אשר טיפחה מצג-שווא של יזמית נדל"ן משגשגת, עשירה כקורח, אשר בזכות כישוריה המופלאים הצליחה להרים עצמה, תוך זמן קצר, מהיותה על סף פשיטת רגל, לאחר סגירת רשת גנים ולאחר גירושין, למעמד של איל נכסים. המתבונן מהצד לא יכול היה שלא להתפעל מהאישה, בעלת מגע זהב, שלא היססה להרעיף מתנות וכל טוב על סביבתה", טענה המדינה בסיכומיה, במטרה להוכיח כי קליינמן-זעירא הציגה מצגי-שווא רבים ושיטתיים שאיפשרו לה "לעקוץ" את קרוביה ולבצע את 14 מעשי הרמייה שפורטו בכתב האישום.
עוד טענו עורכי הדין מהפרקליטות כי "התפעלות זו נוצלה באופן גס בידי הנאשמת. מי טוב להבחין בשינוי כזה יותר מאשר סביבתה הקרובה ביותר? אחיה, חברותיה הטובות, הורי החבר הטוב ביותר של בנה ועוד. כל מי שראה את התמורה הכלכלית האדירה בחייה של הנאשמת לא יכול היה אלא להתרשם. זו המלכודת שטמנה הנאשמת לחבריה, ומי שהציץ - נפגע".
זיוף מסמכים ופורד מוסטנג
ביתה של קליינמן-זעירא, העידו רבים, היה תמיד "פתוח" לכל ומלא חמימות. הלביבות והנדיבות שהפגינה קליינמן-זעירא, לצד מצגי העושר שהיו מנת חלקה, גרמו לטענת הפרקליטות לחבריה ליפול אל רגליה. "בגלל מערכת היחסים בינינו, שמאוד אהבנו אחת את השנייה, חשבתי שבאמצעות ההשקעה שלי אצלה היא רוצה לעזור לי להעלות את רמת החיים שלי... סמכתי עליה", העידה אחת מחברותיה הקרובות.
לא רק המצגים האלה שמהם משתמע כי מדובר באישה עשירה כקורח, טענה הפרקליטות, היוו את מצג-השווא לכאורה שהוביל את מכריה של קליינמן-זעירא להעביר לה כספים. לטענת המדינה, ניתן להצביע גם על אמירות ומצגים מפורשים של קליינמן-זעירא שמתפרשים כמצג-שווא, במיוחד אלה שבהם סיפרה לקורבנותיה לכאורה על הממון הרב שבבעלותה.
כך, למשל, אחת העדות סיפרה כי קליינמן-זעירא הציגה עצמה כבעלת נכסים רבים, בהם רשת של גנים בראש-העין, מספר וילות ומספר נכסים במודיעין ובתל-אביב - וזאת על אף שכלל לא היו ברשותה נכסים אלה. כך גם עולה מעדותו של אחד מעורכי הדין שהעידו במשפט והכיר את קליינמן-זעירא. לדבריו, גננת הילדים סיפרה לו שיש לה כ-30 גנים, למרות שבשום שלב לא הייתה לה כמות כזאת של גנים.
שורה ארוכה של עדים העידו שקליינמן-זעירא הציגה עצמה כיזמת הבונה, מוכרת דירות וכשחקנית רצינית בתחום. כך למשל, סיפרו מספר עדים כי קליינמן-זעירא סיפרה שרכשה בניין ברחוב מזא"ה בתל-אביב וכי מכרה את כל הדירות שם, בעוד שלמעשה לא ביצעה אף עסקה ברחוב זה. אחרים סיפרו כי הציגה להם על-גבי הטלפון הנייד שלה את האפליקציה של הבנק שבו ניהלה את חשבונה, והראתה להם יתרה של מיליוני שקלים בחשבון העו"ש שלה. לקוח אחר סיפר כי קליינמן-זעירא אמרה לו שיש לה 50 מיליון שקל פנויים לעשיית עסקים, וכי היא הציגה לו תמונות של בניינים שכביכול בנתה, למרות שמדובר בבניינים שבפועל אין להשום קשר אליהם.
אפילו נציגי הבנקים, שקשורים לשני אישומים מתוך ה-14, אישרו שקליינמן-זעירא נעזרה במסמכים מזויפים כדי להעיד בפניהם על עושרה, וקיבלה כנגד זה מימון, למשל לרכישת רכב פורד מוסטנג שעלותו 255 אלף שקל.
לכל היותר התרברבות
עו"ד משה שמיר, שמונה לייצג את קליינמן-זעירא מטעם הסנגוריה הציבורית רק לאחר שכבר נשמעו כל העדויות בפרשה, טען בסיכומים שהגיש כי "לא מדובר כלל ועיקר במצגי-שווא, אלא לכל היותר בהתרברבות גרידא אשר אפיינה את הנאשמת באותם ימים".
עו"ד שמיר זכה באופן נדיר לשבחים הן מהשופט והן מהפרקליטות על האופן שבו ייצג את קליינמן-זעירא שכבר החליפה מספר עורכי דין בטרם מונה. עו"ד שמיר הציג תמונה שונה לחלוטין ביחס לטענות המדינה בדבר מצגי-השווא שהפילו את קורבנות הפרשה לכאורה.
המתלוננים נגד קליינמן-זעירא היו ברובם, כאמור, חבריה הקרובים. מכאן, טוען סנגורה של קליינמן-זעירא כי הם ידעו היטב שמצבה הכלכלי לאחר גירושיה היה בכי רע, ולכן סביר להניח שהניחו כי אדם המצוי במצב כלכלי כה קשה, לא יכול להפוך "ליזם נדל"ן עשיר בפרק זמן כה קצר". לטענת הסנגור, בנסיבות אלה אין ולא ניתן לקבל את הטענה, שלפיה אותם מתלוננים הוטעו או פותו לשים את כספם בידי קליינמן-זעירא באמצעות אותם מצגי-שווא נטענים", נטען בסיכומים.
לדברי הסנגור, "דלתה של קליינמן-זעירא הייתה פתוחה תמיד לרווחה לטובת כל אותם חברים שנהגו חדשות לבקרים להיכנס לדירה, להשתמש במחשבים שלה, לעיין במסמכים, להכין לעצמם קפה, להשאיר את ילדיהם כדי שקליינמן-זעירא תשגיח עליהם. אולי אני היחידי שאומר 'המלך הוא עירום', אבל איך אפשר בכלל להציג מצגי-שווא כאשר הכול פתוח ופרוס? אם מישהו נכנס אלי לבית, נוסע איתי ברכב, שומע את שיחות הטלפון שלי, מסתובב איתי כל היום בכל מיני מקומות - איך אצליח לרמות אותו באשר ליכולתי ולמצבי הכלכלי?"
עוד טען שמיר כי כל מי שהעידו בקשר לפרשה "היו להוטים להשקיע את הכסף אצל קליינמן-זעירא. במילים אחרות, אין שום קשר בין אותם מצגי-שווא כביכול שהוצגו, לבין השקעת הכספים". בהקשר זה אף הפנתה ההגנה לכך שמרבית העדים במשפט, שהונו לפי האישום על-ידי קליינמן-זעירא, העידו כי לא קראו את החוזה ולא ערכו בדיקות, שכן הם סמכו על קליינמן-זעירא.
כשל עסקי קולוסאלי
כדי להסביר את העובדה שמרבית הכסף שהשקיעו חבריה של קליינמן-זעירא נעלם כלא היה, טוענת קליינמן-זעירא לכשל עסקי קולוסאלי. בתחילה, טען עו"ד שמיר כי "קליינמן-זעירא הצליחה בעסקיה ובעסקי גני הילדים ושגשגה מבחינה כלכלית... מדובר היה במחזורי פעילות משמעותיים למדי... אף אם לא הגיעה לרמת עושר מעין זו כפי שהיה נדמה לחלק מהמשקיעים, בין אם מתוך התרשמות כללית ובין אם בשל התרברבות הנאשמת, על עובדה אחת לא ניתן להתווכח, ולפיה הנאשמת עמדה במרבית התחייבויותיה במהלך אותן שנים".
כדי לתמוך בטענה זו, הראתה קליינמן-זעירא כי היא העבירה 2.3 מיליון שקל לאחד מהפרויקטים שהתחייבה אליהם, העבירה חלק מהכספים לבעלי מקצוע ועמדה גם בהתחייבויות נוספות. מכאן, ביקשה קליינמן-זעירא כי יוסק שהיא לא התכוונה לקחת לעצמה כסף אלא ניסתה באמת ובתמים להוציא את הפרויקטים אל הפועל.
לשיטת קליינמן-זעירא, עו"ד יהודה זינגר, אחד מעורכי הדין שליוו את קליינמן-זעירא מקרוב בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ומי שהגיש את התלונה הראשונה נגדה, אחראי במידה רבה למפלה שחוו קורבנותיה. זינגר מצדו העיד כי "קליינמן-זעירא נהלה עסקים כרגיל. מה שהשתבש היה אחר-כך. ברור שהיא התכוונה לעשות שם משהו, אבל מה בדיוק ומתי היה קו השבר, אני לא יודע".
התרחשות מאחורי הקלעים
קליינמן-זעירא טוענת מצדה כי מדובר היה במפלה עסקית גרידא. לטענתה, היא נפלה בעצמה כקורבן למעשה עוקץ ושימשה "כיפה" למעשיהם המתוחכמים של גורמים שקשרו קשר להוציא לפועל את ההונאה. לטענתה, היא הייתה בורג קטן בלבד במערך שניהלו אחרים.
עו"ד שמיר, סנגורה של קליינמן-זעירא, טען בסיכומיו לתיק כי טיעוני המדינה סובלים מ"אווירה פופוליסטית". לטענתו, "הפיכתה של קליינמן-זעירא לסוג של דמון שבו נתלים הכל - כל הסבל, כל עוגמת-הנפש וגם ההפסד הממוני והכספי שעברו המתלוננים - עושה עוול לקליינמן-זעירא.
קליינמן-זעירא טוענת כי היא לא ביצעה מעשי מרמה, אלא נוצלה על-ידי גורמים אחרים שהפכו אותה לדמות הראשית בפרשה ובכך הפכו אותה לקורבן. "אמנם מחד ניצבים המתלוננים, חלקם חברים ובני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לנאשמת, אשר איבדו את מיטב הונם ומבקשים, בצדק כמובן, לתבוע את כספם אשר ירד לטמיון. מנגד, ניצבות ראיות המצביעות כי עסקינן בכשל עסקי קולוסאלי של קליינמן-זעירא, אשר נוצל היטב על-ידי גורמים שונים בסופו של יום", נטען.
עוד טען בא-כוחה של קליינמן-זעירא כי מדובר בפרשה שבה "רב הנסתר על הגלוי. לא יכול להיות חולק במקרה דנן בדבר קיומה של התרחשות משמעותית מאחורי הקלעים של כתב האישום, שבמסגרתה פעלו מעורבים רבים נוספים, אשר נהנו ואף ניצלו את קליינמן".
בהקשר זה, מעלים קליינמן-זעירא וסנגורה טענות קשות גם נגד רשויות האכיפה. "אילו הייתה נחקרת אותה התרחשות כדבעי ומוצגת בפני בית המשפט נכונה, אזי היה בה על-מנת לשנות את פני הדברים מקצה לקצה", אמרו. "קיימת התרחשות רבה מאחורי הקלעים אשר טיבה ופשרה לא הובהר עד הסוף ולא מוצה עד תום כנדרש במסגרת חקירת המשטרה".
קליינמן-זעירא: "נוצלתי. שימשתי כ'קוף' ברשת הלבנת הון"
מיכל קליינמן-זעירא מפנה אצבע מאשימה לעבר אחרים אותם היא מבקשת לראות בהם כאחראים לנפילתה. הגורם המרכזי שאליו מפנה קליינמן-זעירא הוא עו"ד יהודה זינגר, שלטענתה "ניהל רשת של הלבנת הון במעורבות של אנשים שונים", ומי שלשיטתה היה האחראי הראשי על מעשי הרמייה.
עוד טענה קליינמן-זעירא כי זינגר סחט אותה ושלח אליה אנשים מאיימים. זינגר נחקר באזהרה במסגרת חקירת התיק במשטרה, אך בפרקליטות החליטו שלא להגיש נגדו כתב אישום.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש זינגר כעורך דין שעבד באופן צמוד לקליינמן-זעירא, ולמעשה גם היה זה שהגיש את התלונה שחוללה את חקירת המשטרה שהבשילה לכתב האישום נגד קליינמן-זעירא. בנוסף, כפי שעולה מעדויות הקורבנות לכאורה בתיק ומעדותו שלו, זינגר עודד מתלוננים רבים לגשת למשטרה ולהתלונן נגד קליינמן-זעירא.
עדותו של זינגר, טוענת קליינמן-זעירא, "מעלה שאלות וספקות רבים באשר למקומה ותפקידה של קליינמן-זעירא בתוך מערך גדול ומשמעותי הרבה יותר, שבמסגרתו נוצלה הנאשמת ושימשה למעשה בבחינת 'קוף' בידי אותם גורמים".
לתמיכה בטענותיה, מפנה קליינמן-זעירא גם להודעתו של זינגר במשטרה, שם אמר: "הכלבה מיכל אומרת לי בפנים ולאנשים אחרים שגנבתי להם את הכסף. מה הייתי אמור לעשות? התחלתי לאסוף ראיות. רציתי שתהיה מסה של אנשים שיבואו למשטרה".
הפרקליטות, כמובן, סבורה אחרת. "הרושם העולה בבירור הוא כי עו"ד זינגר, על אף עבודתו הצמודה עם קליינמן-זעירא בעת הרלוונטית לכתב האישום ועל אף התלונה שהגיש, לא היה חלק מהעשייה העבריינית של קליינמן-זעירא. מסיבות כאלה ואחרות בחרה בו הנאשמת כמטרה להסיט אליה את החקירה. הסטה זו לא התבצעה בצורה עקבית ואינה עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון ועם הראיות השונות", נטען בסיכומי הפרקליטות.
אחת מההוכחות לכך שאין להאשים את זינגר במעשים נשוא כתב האישום, מבקשת המדינה לתלות בכך שלמרות שמרבית הקורבנות לכאורה הם קרובים של קליינמן-זעירא, הרי שהם בחרו לבכר דווקא את גרסתו של זינגר. לטענת עו"ד לוס מפרקליטות מחוז מרכז, "הקורבנות לא קונים את זה (שזינגר אשם, מ' ב'). למרות שיש להם המון מילים חמות על קליינמן-זעירא והם מרעיפים עליה מחמאות ומספרים שדאגה לחברה, לבעלי חיים נטושים והייתה חברה טובה - עדיין את האחריות לקריסה מפנים רוב הקורבנות אליה ולא אל יתר המעורבים בפרשה".
עוד נכתב בסיכומי הפרקליטות בהקשר זה: "אם אותם מתלוננים ראו נגד עיניהם את קליינמן-זעירא ואת זינגר, כאשר אותה הם מכירים ומוקירים, ואילו זינגר נחשף אליהם רק דרך קליינמן-זעירא, מדוע שיפנו אצבע מאשימה אל קליינמן-זעירא ולא אל זינגר?... מדוע כולם, בלי יוצא-מן הכלל, יפנו להתלונן נגדה, בהשפעת אותו עורך דין אשר לכאורה שותף של קליינמן?"
לאור טענותיה של קליינמן-זעירא נגד זינגר, טענה המדינה בסיכומיה שממילא אין צורך בעדותו של האחרון כדי להוכיח את מרבית האישומים נגד קליינמן-זעירא, ולכן, למען הזהירות, היא ביקשה לבסס את מרבית האישומים נגדה ללא שימוש בעדותו.
עו"ד יהודה זינגר: "הטענות נגדי הזויות ונשללו על-ידי בית המשפט"
עו"ד יהודה זינגר מסר בתגובה: "טענותיה ההזויות של קליינמן-זעירא נגדי נבדקו באופן מקיף גם על-ידי המשטרה, גם על-ידי הפרקליטות וגם על-ידי בית המשפט. ב-3 באפריל 2016 הנפיקה השופטת המחוזית דפנה מרשק-מרום החלטה שיפוטית בת 21 עמודים השוללת לחלוטין את גרסתה של קליינמן-זעירא נגדי.
"אגב, אני לא הייתי עורך הדין הצמוד שלה, אלא אחד משלושה עורכי דין שעבדו עמה. אני לא ייצגתי אותה באף עסקת מקרקעין ולא הכרתי את העסקאות, אלא רק נתתי לה ייעוץ משפטי וניסחתי עבורה מסמכים שונים, וגם - לא תמיד. במהלך ארבע שנות היכרותי עמה (עד למעצרה) הייתה שנה שלמה ללא שום קשר בינינו, בזמן שהיא התנהלה מול הקורבנות. עובדה היא שאיש מקורבנותיה לא הפנה כלפיי שום האשמה כזו.
"התנהלות קליינמן-זעירא מול רובם הייתה ישירה ללא קשר אליי. אכן, העדתי נגדה ארוכות במשטרה ובבית המשפט (לאחר הסרת חסיון עו"ד-לקוח, כמובן), והדבר הכעיס את קליינמן-זעירא וגרם לה לנסות ולהסיט את האש כלפיי, ניסיון שנכשל עוד לפני מעצרה.
"אגב, במהלך חקירתה ניסתה להאשים אנשים נוספים מלבדי בהאשמות חמורות כאלה, וגם ניסיונות אלה נכשלו. אני עורך דין מזה כ-20 שנה, נטול הרשעות ו/או חקירות פליליות, ואין לי שום קשר ישיר או עקיף למעשיה האיומים והנפשעים, שבין השאר פגעו גם באנשים קרובים אליי. מי ייתן ובית המשפט יעניש אותה במלוא חומרת הדין על מעשיה החמורים וניסיונותיה לגלגל על אחרים את האשמה".
*** חזקת החפות: מיכל קליינמן-זעירא היא בגדר נאשמת בלבד. קליינמן-זעירא לא הורשעה בביצוע עבירה, ועומדת לה חזקת החפות.
כתבות
ני"ע
