מדד הגיוון התעסוקתי: הערביות האקדמאיות בתחתית; "הפרדה אתנית" בתעסוקת יוצאי אתיופיה

נשים ערביות אקדמאיות הן הקבוצה המופלית ביותר בשוק העבודה הישראלי - כך עולה ממדד הגיוון בתעסוקה לשנת 2018 שמפרסמים היום (ב') נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד ראש הממשלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואוניברסיטת תל-אביב.

המדד, שבדק את שיעורי ההשתלבות בעבודה ואת רמות השכר של קבוצות מיעוט (יהודים חרדים, ערבים ויהודים-יוצאי אתיופיה) בשוק הפרטי, מצא כי נשים אקדמאיות מקבוצות המיעוט, עומדות בפני חסמים גדולים יותר בשוק העבודה מנשים לא-אקדמאיות ומגברים, הן בהעסקה והן בשוויון בשכר.

בעוד פערי השכר הגדולים ביותר נמצאו אצל נשים ערביות אקדמאיות, מעלה המדד "דפוס בולט של הפרדה אתנית" בתעסוקת יוצאי אתיופיה: מצד אחד יוצאי אתיופיה אינם מועסקים כלל בענפים מסויימים ומצד אחר, יש להם ייצוג יתר שמגיע עד פי חמישה משיעורם בגילאי העבודה בענפים המשלמים שכר נמוך מאוד (כשגם בהם שכרם נמוך משכר מקביליהם שאינם מקבוצות מיעוט בכ-25%).

אחד הממצאים המרכזיים והמטרידים העולים מהמדד הוא שההשכלה האקדמית מרחיבה פערים בין קבוצות: מצב התעסוקה ושוויוניות השכר של נשים חרדיות וערביות ללא תואר אקדמי טוב יותר ממצב התעסוקה של חרדיות וערביות שרכשו השכלה בכל עשרים הענפים שנבחנו. נשים ערביות בעלות תואר אקדמי סובלות משיעור ההשתלבות בתעסוקה הנמוך ביותר מבין כל קבוצות המיעוט.

באשר לרמות השכר מצא המחקר כי נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע בעשרים הענפים שנבדקו. אישה חרדית אקדמאית מרוויחה 55% מהשכר הממוצע בענפים אלו, ואישה חרדית שאינה אקדמאית מרוויחה69% מממוצע השכר בענפי הייחוס. 

 פערים מדאיגים בייצוג ושכר בשוק העבודה בקרב נשים וקבוצות מיעוט בישראל / המרכז לסטטיסטיקה, אוני' ת"א

בקרב גברים מקבוצות מיעוט, לגברים חרדים שוויוניות שכר הגבוהה ביותר ולגברים יוצאי אתיופיה שוויוניות שכר הנמוכה ביותר. יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, נהנים משיעורי הייצוג הגבוהים ביותר בעבודה מקרב קבוצות המיעוט אך מבחינת שכרם הם סובלים מאי-שוויוניות דומה לזו של העובדים הערבים, ביחס לממוצע.

"ממצאי המדד מצביעים באופן ברור על הצורך בפיתוח של מדיניות גיוון ושוויון מובחנת מגדרית, אשר מתייחסת באופן נפרד לחסמים העומדים בפני גברים ונשים מקבוצות מיעוט, בייחוד בקרב בעלי השכלה אקדמית, בכניסה לשוק התעסוקה ובהשתלבות בו" כותבים עורכי המחקר.

מדד הגיוון שפותח על ידי הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרופ' אלכסנדרה קלב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, במטרה לספק תמונת מצב על אי השוויון בייצוג במקומות העבודה ובשכר של חמש קבוצות אוכולוסייה - נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה בעשרים ענפי כלכלה מרכזיים, בהם מועסקים כמיליון עובדים ושמהווים כמחצית משוק העבודה הפרטי בישראל. המדד הושק לראשונה בשנת 2016 ומתפרסם זו השנה השלישית.

החידוש במדד השנה היה נתונים עם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט שנבחנו. הפילוח אפשר לחוקרים לזהות בין היתר כי בקרב הנשים מקבוצות המיעוט, לנשים חרדיות שוויוניות שכר גבוהה ביותר, ולנשים ערביות הנמוכה ביותר. על-פי נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהא הנתונים שעלו מהפילוח "מצביעים בבירור על הצורך בפיתוח מדיניות גיוון ושוויון שמתייחסת באופן נפרד לחסמים העומדים בפני גברים ולחסמים העומדים בפני נשים". כבהא הוסיפה כי הדברים נכונים "בייחוד בקרב גברים ונשים בעלי השכלה אקדמית בכניסה לשוק התעסוקה ובהשתלבות בו".

 סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תעסוקה ושכר אצל ערבים

ממצאי המדד מראים כי השילוב של נשים בולט לרעה לעומת גברים גם בענפים אשר נחשבים למגוונים ולמשלבי קבוצות מיעוט. כך למשל ענף השירותים הפיננסיים, שמשלם שכר גבוה מאוד, ממוקם במקום הראשון במדד הייצוג של גברים ערבים לא אקדמאים, ורק במקום ה-13 במדד הייצוג של נשים לא אקדמאיות. ענף ייצור מחשבים נמצא במקום 3 במדד שוויוניות השכר לחרדים לא אקדמאים ובמקום ה-13 לנשים חרדיות לא אקדמאיות. בכל הענפים גברים ערבים אקדמאים מרוויחים יותר מנשים ערביות אקדמאיות ושכרם נע בין 60% ל-90% מהשכר הממוצע של כלל היהודים האקדמאים באותו ענף.

עורכי המחקר מציינים כי בענפי צווארון לבן המשלמים שכר גבוה מאוד בענפים, ייצוג הגברים הערבים האקדמאים הוא נמוך מאוד, אך ייצוג הנשים האקדמאיות נמוך עוד יותר, ושכרן הוא כמחצית משכר הגברים. לדוגמה, בענף ייצור מחשבים ייצוג הגברים והנשים האקדמאים הערבים הוא פחות מ-10% משיעורם בגילאי העבודה, אולם השכר של גברים אקדמאים ערבים הוא כ-80% משכר כלל היהודים בענף, בעוד שכרן של נשים ערביות אקדמאיות הוא כ-50% משכר כלל היהודים בענף. ענף ייצור המחשבים מדורג במקום הראשון במדד שוויוניות השכר אצל גברים ערבים אקדמאים ורק במקום שמיני עבור מקבילותיהם הנשים. הפערים בשכר בענף ייצור המחשבים בולטים עוד יותר לגבי נשים ערביות ללא תואר אקדמי, המרוויחות רק 37% משכר היהודים ללא תואר אקדמי.

שיעור השתלבותן של נשים ערביות מגיע רק ל-25% משיעורן היחסי בכוח העבודה (למרות שעורכי המחקר מציינים כי שיעור השתלבות גבוה יותר של נשים ערביות במגזר הציבורי "מפצה" על-כך במידת מה). השתלבותן בתעסוקה של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה גבוהה בהרבה בהשוואה לנשים ערביות וחרדיות וקרובה להשתלבות בתעסוקה של גברים אקדמאים יוצאי אתיופיה. ואולם מדובר לרוב בייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול המשלמים שכר נמוך. 

 מדד הגיוון השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה

תעסוקה ושכר אצל יוצאי אתיופיה

לגבי יוצאי אתיופיה המחקר מצביע על דפוס בולט של הפרדה אתנית בשוק העבודה, שכן כמעט שאין פיזור של ענפים על ציר הייצוג. מצד אחד, יוצאי אתיופיה, הן גברים והן נשים עם תואר אקדמי, אינם מועסקים כלל בכמה ענפים: טקסטיל והלבשה, מסחר בכלי רכב, הוצאה לאור והפקה, רדיו וטלוויזיה, תעשיית מתכות ואדריכלות והנדסה, מחקר מדעי ופיתוח לגבי נשים בלבד, שירותי פרסום ותקשורת לגבי גברים בלבד. ענפים אלה אינם מופיעים בתרשים. מצד אחר, בכמעט מחצית מהענפים שבהם מועסקים נשים וגברים אקדמאים יוצאי אתיופיה, יש להם ייצוג יתר שמגיע לפי 5.1 עד פי חמישה משיעורם בגילאי העבודה. מדובר בעיקר בענפי השירותים, המכירות והמזון המשלמים שכר נמוך מאוד. בענפים אלו גברים אקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים הרבה יותר מנשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה, אך שכרם אינו עולה על 75% משכר יתר היהודים בעלי השכלה אקדמית. 

תעסוקה ושכר אצל חרדים

גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט המשולבת בצורה המיטבית ביותר בשוק העבודה, הן בהיבט של ייצוג והן בהיבט של שכר, קובעים עורכי המדד. לדבריהם "לקבוצה זו ייצוג גבוה ושוויוניות שכר גבוהה יחסית בכמה מהענפים הרווחיים ביותר במשק, כמו ייצור תרופות, מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחשבים, תכנות מחשבים ושירותים פיננסיים. נתוני הייצוג ושוויוניות השכר בקרב נשים חרדיות אקדמאיות נמוכים בהשוואה לגברים חרדים אקדמאים ברוב הענפים, אך גבוהים ביחס לנשים ערביות ויוצאות אתיופיה. גם בענפים הבודדים שבהם הן זוכות לייצוג שוויוני, כמו תכנות מחשבים, משפטים וחשבונאות, שוויוניות השכר של נשים חרדיות נמוכה משל הגברים החרדים ועומדת על בין 60% ל-70% משל יתר היהודים האקדמאים באותו ענף. בענף שירותים פיננסיים, לדוגמה, שהוא אחד הענפים הרווחיים ביותר במשק, נשים חרדיות אקדמאיות משולבות במחצית משיעורן בגילאי עבודה, ושכרן עומד על כ-60% מהשכר הממוצע של אקדמאים יהודים שאינם חרדים בענף זה. גברים חרדים משולבים כמעט באופן מלא בענף זה, ושכרם עומד על 85% מהשכר הממוצע של אקדמאים יהודים שאינם חרדים בענף זה.