מי יממן את ההגנה המשפטית של בנימין נתניהו

1.

הגנה משפטית איכותית היא עניין של כסף, כסף גדול, במיוחד אם התיקים הם גדולים, כמו במקרה של תיקי נתניהו. עורכי דין כמו נבות תל-צור, ראש צוות ההגנה של נתניהו, או פיני רובין שהצטרף אליו, הם עורכי דין יקרים מאוד, בין היקרים ביותר בישראל, אם לא היקרים ביותר. הם לא יעבדו בחינם, כי גם אסור להם לעבוד בחינם עבור איש ציבור, במיוחד אם איש הציבור הוא ראש הממשלה. ההערכות הן שההגנה המשפטית תעלה לנתניהו כמה מיליוני דולרים, תלוי בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה ובהיקף האישומים הסופיים, אם יהיו.

נתניהו הוא אמנם איש עשיר מאוד, כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, אבל לא אחד שיתנדב להוציא מעל ל-10 מיליון שקל מהונו, שרובו לא נזיל (בנדל"ן), על הגנתו המשפטית. גם אם משפחת נתניהו ידועה בקמצנותה, זה נראה מהלך טבעי ומתבקש להסתייע באחרים - ויש כאלה שמתנדבים לעשות זאת בשבילו. הבעיה: הוא לא קיבל לכך אישור מוועדת ההיתרים, הפועלת על-פי הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים במינוי של מבקר המדינה.

בסוף נובמבר החליטה הוועדה לדחות את בקשתו של ראש הממשלה לקבלת היתר לקבלת סיוע למימון הוצאות הגנה, תוך מתן שורה של הסברים. הראשון - שמימון הוצאות משפט אינו מסוג העניינים שבהם מוצדק לתת היתר אישי לחריגה מהכללים; השני - שנדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות-משקל ביותר כדי לחרוג מכך, ונסיבות כאלה לא הוצגו בפני הוועדה; השלישי - מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון אחרים; הרביעי - הוועדה פנתה בזמנו לפרקליטו של נתניהו, עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, לקבלת פרטים שונים אודות המימון המבוקש, אבל בקשתה לא נענתה, ווינרוט אף הודיע לוועדה כי אין מקום לכנסה פעם נוספת.

הבקשה נשלחה שוב ב-7.1 על-ידי עו"ד נבות תל-צור. עד עתה הוא לא נענה. חלקים בלבד ממכתבו הארוך והמפורט של תל-צור (25 עמודים), פורסמו כבר בעיתון "הארץ", אבל הנוסח מגלה פרטים רבים מעניינים, שרובם כלכליים, כמובן הכול מנקודת מבטו של תל-צור ולקוחו נתניהו.

השורה התחתונה: תל-צור חושב ש"מניעת האפשרות להסתייע בגורמי מימון חיצוניים כמוה כהטלת מגבלה משמעותית על יכולת ההתגוננות מפני אישומים פליליים". הוא משווה זאת לתרופת מצילת חיים: "כשם ששר, כמו כל אדם, זכאי לחתור להשגת כל תרופה מצילת חיים - כך שר, כמו כל אדם, זכאי לחתור להשגת אמצעי הגנה בהליך פלילי. הזכות לחיים והזכות לכבוד הן היינו הך, והן מתקיימות בקשר עם העשיר והעני כאחד".

2.

אלה הפרטים החשובים מהבקשה החדשה:

ממי אמור להתקבל הסיוע? מבן-דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, ומחברו הקרוב של נתניהו, ספנסר פרטרידג'. מיליקובסקי, המוגדר כ"איש אמיד המתגורר בארה"ב", הוא בן-דודו של נתניהו מדרגה ראשונה ועומד איתו ביחסים משפחתיים קרובים מגיל 7. על-פי המכתב, במסגרת הקשר הקרוב ביניהם, נפגש נתניהו עם מיליקובסקי מדי כמה חודשים ומשוחח עמו בטלפון מעת לעת. כמו כן, מתקיימות גם פגישות עם בני המשפחה, הן בבית נתניהו והן בביתו של מיליקובסקי.

פרטרידג' מוגדר כ"תושב חוץ ואיש אמיד שאין לו עסקים כלשהם בישראל, חבר וידיד אישי קרוב של נתניהו, כאשר ההיכרות בין השניים נוצרה לפני כ-19 שנים ומאז מתקיים ביניהם קשר חברי קרוב ורצוף". הקשר כולל פגישות מעת לעת, לעתים יחד עם המשפחות, בביתו של נתניהו או בביתו של פרטרידג', וזאת לצד קשר טלפוני שהתקיים בין השניים. פרטרידג' גם מסר עדות בתיק 1000, ובעבר פורסם כי הוא רכש מחצית מבית בירושלים מעדו נתניהו, אחיו של ראש הממשלה. חציו השני של הבית נותר בבעלות משפחת בנימין נתניהו.

מה סכום התרומה? כל אחד מהתורמים הביע רצון לסייע לנתניהו בסכום אישי של עד מיליון דולר ובסך-הכול 2 מיליון דולר. בשלב הראשון מבקש נתניהו לגייס מכל אחד חצי מיליון דולר וביחד מיליון דולר.

האם יש לתורמים עסקים בישראל? מיליקובסקי מכהן כדירקטור בחברה ישראלית בשם "פארמיה ספיין", העוסקת בין היתר בתחום הציוד הרפואי, ומחזיק 2.4% בלבד ממניותיה.

מה קיבל נתניהו מהשניים כמתנות? מפרטרידג' קיבל סיגרים ו-2-3 חליפות; ממיליקובסקי קיבל סיוע כספי של 300 אלף דולר למימון הוצאת ההגנה הן שלו והן של רעייתו שרה ב"תיק המעונות". הסכומים שהתקבלו הם ממארס 2017 עד מארס 2018, ועו"ד תל-צור מדגיש שזה נעשה לפני שהתקבל מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבע לראשונה כי על נתניהו לפנות לוועדת ההיתרים גם כשמדובר בבקשה לסיוע מקרוב משפחה.

האם נתניהו ישתתף במימון הגנתו? לפי המכתב - כן: "ראש הממשלה הודיע כי גם הוא עצמו ישתתף במימון הקרן".

איך יגויסו התרומות? אפשרות אחת - במתכונת של מסגרת תקציב אשר תועבר מעת לעת ולפי הצורך לקרן מיוחדת שתוקם לשם כך, בדמות חשבון נאמנות שינוהל על-ידי עורך דין ורואה חשבון בכירים, שיהיו מקובלים על ועדת ההיתרים; האפשרות השנייה - באמצעות הקמת עמותה מתאימה, אשר תוקם, תנוהל ותבוקר אף היא על-ידי עורך דין ורואה חשבון בכירים שיהיו מקובלים על הוועדה, ואשר תעמוד אף לביקורת של רשם העמותות.

כמה כסף חייב נתניהו לעורכי דין שעבדו איתו: 50 אלף שקל פלוס מע"מ לעו"ד קרן שפירא, שפרשה לאחרונה מצוות ההגנה; 100 אלף שקל פלוס מע"מ ו-18,525 שקל בגין הוצאות נסיעה לעו"ד ירון קוסטליץ, שגם הוא פרש לאחרונה מצוות ההגנה; עו"ד אייל כהן, שהשתתף במתן ייעוץ משפטי לראש הממשלה, הגיש לנתניהו חשבון אשר מצוי עדיין בהתדיינות בין הצדדים; נתניהו טרם שילם שכר-טרחה והחזר הוצאות לצוות המשפטי החדש בראשות תל-צור, המלווה אותו מתחילת דצמבר. בשלב זה, מוגשים לנתניהו על-ידי עורכי דינו החדשים חשבונות שכר-טרחה חודשיים (ריטיינר).

מה נתניהו חושב על האשמות נגדו? בלשונו המשפטית של תל-צור זה נשמע כך: "נתניהו דוחה מכל וכל את החשדות שיוחסו לו בכל אחד משלושת התיקים, ולא למותר להזכיר בהקשר זה את אמרתו המאלפת של דוסטוייבסקי, לפיה 'מאה חשדות לא יתגבשו להוכחה'".

כמה אנשים עבדו על תיקי נתניהו? לפי הערכה זהירה ושמרנית של תל-צור, לוו חקירותיו והן עדיין מלוות על-ידי כ-30 פרקליטים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), רשות ניירות ערך ופרקליטות המדינה, לרבות לשכת פרקליט המדינה ולשכת היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, בחקירת שלושת התיקים במשטרת ישראל וברשות ניירות ערך עסקו לאורך השנים האחרונות כ-50 חוקרים בדרגות בכירות שונות.

כמה כסף עלו החקירות? לפי תל-צור, עלות העסקה חודשית של חוקר בכיר עומדת על כ-30 אלף שקל בחודש למדינה, ועלות העסקה של פרקליט עומדת על כ-40 אלף שקל למדינה. לפיכך, על-פי החישובים במכתב, העלות למדינה לשנתיים של חקירות עמדה על כ-65 מיליון שקל. בנוסף, על-פי הערכות של תל-צור, המדינה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בחיקורי דין מעבר לים, כמו גם בתמלול קלטות, הן של חומרי חקירה והן של הודעות שצולמו ותועדו מעשרות העדים שנחקרו באותן שנתיים.

השורה התחתונה: על-פי הערכותיו של תל-צור, עלות חקירות ראש הממשלה עד כה הגיעה ליותר מ-200 מיליון שקל, וזאת "בהתאם לפרסומים שונים, שמקורם בגורמי האכיפה".

המונח של "עלות למדינה" קצת מטעה, משום שהחוקרים והפרקליטים בלאו הכי מועסקים בשירות המדינה, לכן מדובר בסדר עדיפויות ואלטרנטיבות (עלות אלטרנטיבית). כלומר, מה היה קורה אם אותם חוקרים ופרקליטים היו משקיעים את האנרגיות הרבות שנותבו לתיקי נתניהו, לתיקים אחרים. מעבר לכך, עלות של חיקורי דין וקבלנים חיצוניים (כמו תמלולים) היא בוודאי תוספת עלות למדינה, אין ספק בכך. כמו כן, נדמה לי שאיש לא חולק על כך שהיקף "ההשקעה" הכספית בתיקי נתניהו הוא הגבוה ביותר שהושקע אי-פעם בפוליטיקאי יחיד (גם אולמרט לא מגיע להיקפים הללו).

למה נתניהו לא נושא בעלויות לבדו, הרי הוא איש עשיר? "יהא הונו האישי אשר יהא, העלויות האדירות שהשקיעה המדינה עד כה בחקירותיו ממחישות את התקציב המשאבים האינסופיים העומדים לרשותה, ויש בהן לחדד את אוזלת-ידו של הפרט, אל מול כל אותה מסה קריטית הנערמת מולו... הציפייה כי בעת צרה יעמוד אדם לבדו - ללא אפשרות לקבלת סיוע או עזרה מהקרובים ביותר אליו, ויידרש לממן לבדו הגנה משפטית בהיקף חסר תקדים, כשמולו עומדת המדינה, שהמשאבים שעומדים לרשותה ושאותה גייסה הם חסרי פרופורציה למשאבים שעומדים לאדם פרטי באופן אישי - אינה הגיונית, אינה צודקת, אינה מידתית ואינה אפשרית, ביחס לכל אדם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באיש ציבור הנאבק גם על שמו הטוב ועל מעמדו הציבורי".

מה היקף החקירות, הנחקרים והעדויות: בתיק 1000 נרשמו על-פני למעלה משנתיים כ-180 הודעות שנגבו מ-80 עדים. בנוסף, נערכו גם 6 הליכים של חיקור דין במסגרת בקשות לעזרה משפטית במדינות זרות וכן פעולות חקירה רבות נוספות; בתיק 2000 נגבו הודעות מגורמים הקשורים בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", כמו גם מאישים רבים נוספים; בתיק 4000 נחקרו באזהרה 13 חשודים, ונגבו 176 הודעות מ-60 עדים נוספים (המשטרה העבירה המלצותיה רק ב-2.12.2018). כמו כן, בוצע בתיק חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות עשרות אלפי מסמכים שנתפסו בחברות בזק ו-yes, וכן במשרד התקשורת ובמקומות נוספים. בנוסף לחקירה של המשטרה בתיק 4000, התקיימה חקירה נוספת של רשות ניירות ערך בקשר עם עסקת בזק-yes, שבמסגרתה נחקרו עשרות חשודים ומאות עדים, כולם תועדו בהקלטות המניבות אלפי עמודי תמלילים.

מה היקף החומרים בתיקי נתניהו? מאות קלסרים שעשויים לכלול מאות אלפי עמודים של הודעות, תמלילים, מסמכים מסוגים שונים ועוד. מדובר על-פי המכתב ב"תיקי דינוזאור" או "תיקים מפלצתיים" על-פי פסיקות בית המשפט העליון.

למה הוגשו חוות-דעת בתיקי נתניהו על-פני 800 עמודים? ההסבר שנותן לכך תל-צור הוא שזה "אות וסימן שקיים קושי ממשי להוכיח 'סיכוי סביר להרשעה'... ללמדך שמדובר בחומרי חקירה בהיקפים אדירים ובתיקים סבוכים, המעוררים שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות ביותר, שאינן חד-משמעיות ושמן הסתם עוד ידרשו בדיקה יסודית וליבון מעמיק".

למה לא הוגשה בקשה מפורטת בזמנו על-ידי עו"ד וינרוט? תל-צור כותב כי וינרוט, שהוביל את בקשת ראש הממשלה הקודמת, נפטר ב-16.10 אשתקד, ו"נראה כי מצבו הרפואי הקשה בימיו האחרונים ופטירתו המצערת, היוו גורם מרכזי לכך שלא ניתן מענה הולם ומספק לפניות הוועדה, כמו גם לאי-הופעה נוספת בפני הוועדה ולהיעדר טיעונים מפורטים ומנומקים מטעמו של נתניהו". תל-צור כותב במכתבו כי על רקע מצבו הקשה של ד"ר וינרוט, הוקפא למעשה הטיפול בבקשה הקודמת, ונתניהו לא יכול היה להשלים את התמונה ולהציגה בפני הוועדה.

3.

יהא הדיון אשר יהא על איך יממן נתניהו את הגנתו, החלטה צריכה להתקבל, ולא ברור למה ועדת ההיתרים מושכת את החלטתה כבר למעלה מחודש וחצי. אני לא רואה שום בעיה של תקינות מבחינה ציבורי בתרומות של אנשים שאין להם ניגודי עניינים בפעילותם בישראל, כי זה הרי מה שקבע היועץ המשפטי לממשלה בנושא: שהוועדה תהיה רשאית לתת היתר אם תמצא שהדבר "מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית". מלאכת ההגנה המשפטית של נתניהו תצבור תאוצה עם המלצותיו של מנדלבליט, ולכן אי-אפשר להשאיר את הנושא תלוי ועומד באוויר - זה לא טוב לאף צד. אפשרות הביניים היא שנתניהו יקבל הלוואות ולא תרומות בשלב הראשון, אבל קודם שחברי הוועדה ייאותו לומר את דברם. 

משרד המבקר: ההחלטה תישלח בקרוב

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "ביום 19.7.18 התכנסה הועדה למתן היתרים שעל יד מבקר המדינה לדון בבקשה הראשונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבלת סיוע למימון הוצאות הגנתו. בתאריך 29.11.18 נשלחה ההחלטה לפרקליטיו של ראש הממשלה עו"ד עמית חדד ועו"ד נעה מילשטיין.

"פרקליטו הנוכחי של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל-צור, פנה בתאריך 7.1.19 בבקשה 'נוספת ומחודשת לקבלת היתר סיוע במימון הוצאות הגנה'. הבקשה כללה מידע חדש שלא היה קודם לפני מבקר המדינה והוועדה למתן היתרים. בעקבות זאת שלח היועץ המשפטי למבקר המדינה, פרופ' יורם רבין, ב-14.1.19 מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, שבו נאמר שלא ידוע למבקר המדינה האם כאשר בחן היועץ המשפטי לממשלה את בקשתו הראשונה של ראש הממשלה עמדו בפניו כל הפרטים והנתונים הכלולים בבקשה הנוכחית.

"למכתב צורפו בקשתו החדשה של ראש הממשלה וכן מכתבה של ח"כ שלי יחימוביץ' מהתאריך 10.1.19 שבו היא מלינה על כך שראש הממשלה קיבל 300 אלף דולר להשתתפות במימון הגנתו המשפטית. זאת לצורך בחינה מחודשת.

"לדעת מבקר המדינה, כללי הצדק הטבעי והדין המינהלי מחייבים את הוועדה להתכנס ולאפשר למבקש לטעון את טענותיו - בשלב זה, בעניין שינוי הנסיבות - כפי שאף ביקש בא-כוח ראש הממשלה במפורש, ורק לאחר מכן לקבל את החלטתה האם יש מקום לאפשר דיון לגופה של הבקשה לשינוי החלטת הוועדה הקודמת, בהתאם להלכה הפסוקה בנושא זה ותוך איזון מכלול השיקולים והאינטרסים.

"חברי הוועדה השיבו כי הם מציעים לקיים דיון פנימי של הוועדה עם המבקר ועם היועץ המשפטי למבקר המדינה, כדי ללבן את הסוגיה. ואכן, בתאריך 21.1.19 התכנסה הוועדה למתן היתרים לדיון פנימי ושמעה את המבקר ואת היועץ המשפטי פרופ' רבין.

"משרד מבקר המדינה המתין לתשובתו של היועמ"ש לממשלה למכתב שנשלח אליו ב-14.1.19. ביום ב' 4.2.19 השיב היועמ"ש למכתב, ומכתבו הועבר לחברי הוועדה לקבל את התייחסותה.

"ניסוח ההחלטה לפנייתו המפורטת של עו"ד נבות תל-צור הוא בסמכותם ובאחריותם של שלשת חברי הוועדה למתן היתרים: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, ד"ר עוני חבש; היועצת המשפטית לשעבר למבקר המדינה, עו"ד נורית ישראלי; המנהל לשעבר של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עו"ד אביגדור רביד. החלטתם צפויה להישלח לבאי-כוחו של ראש הממשלה כבר בקרוב. יחד עם מכתב נלווה, ובו, כנדרש, יתבקש עו"ד תל-צור להשיב אם יש לו התנגדות לפרסום ההחלטה תוך 3 ימים מעת שליחתה".

אלמנות הנשיאים מקבלות קצבת פנסיה תקציבית של 39 אלף שקל בחודש, לא כולל תוספת גמלה על תקופת כהונה כשר או כחבר כנסת

העלויות למדינה: כ-50 מיליון שקל

יש עיוותים כלכליים שזועקים לשמיים, יש גם אין-ספור דיבורים על "שחיתות" כלכלית - "שחיתות" הפכה למילה נפוצה גם כשמעשה ה"שחיתות" לא הגיע לשום מבחן משפטי. אבל בשבילי, העיוותים הכלכליים הכי גדולים נוצרים בחסות החוק ולא בעבירות על החוק. והכי גרוע: מדובר בחוקים שנתפרו לפי מידותיהם של אנשים; בהרבה מקרים אלה הסכמים שנחתמו לפני עשרות שנים והדור הנוכחי, כמו הדורות הבאים, ישלמו את מחירם.

בשנים האחרונות עסקתי רבות בעיוותים של הפנסיה התקציבית, בהתנפחות שלה ובתשלומים הכבדים שלה. העובדה שפנסיות תקציביות מגיעות לרמות של מעל ל-30 אלף שקל ברוטו בחודש לעובדי ציבור, היא עיוות כלכלי ענק שעולה לתקציב המדינה מיליארדי שקלים לפחות וימשיך לעלות הרבה יותר בעתיד.

הנה דוגמה קטנה לעיוותים הללו, שמשקפת תופעה גדולה הרבה יותר: בחודשים האחרונים הגשתי לבית הנשיא ולמשרד האוצר בקשות על-פי חוק חופש המידע לקבל את העלויות השונות שמשלמת המדינה לאלמנות הנשיאים עזר ויצמן, חיים הרצוג ויצחק נבון ז"ל. ראומה ויצמן, 93, אלמנה זה כ-14 שנה; אורה הרצוג, 94, אלמנה זה כ-22 שנה; מירי שפיר-נבון, 83, אלמנה זה כ-3 שנים.

כל אחת מהאלמנות מקבלת קצבת פנסיה תקציבית של כ-39 אלף בחודש, וזה כנראה לא הכול, כי האוצר הדגיש שלחלקן משולמת גם קצבה נוספת בגין תקופת כהונה כשר או כחבר כנסת לשעבר במסגרת אותו תלוש גמלה. בנוסף, מקבלות אלמנות הנשיאים שורה של שירותים כמו משק-בית, אחזקת המעון הפרטי, כוח-אדם, אחזקת רכב ודלק. אורה הרצוג קיבלה בשנת 2017 תשלום בסך 516 אלף שקל בגין כל השירותים הללו, ראומה ויצמן קיבלה 370 אלף שקל באותה תקופה, ואילו מירי שפיר-נבון קיבלה 476 אלף שקל.

החישובים המלאים של העלויות למדינה: אורה הרצוג - 984 אלף שקל בשנה (82 אלף שקל בחודש); ראומה ויצמן - 838 אלף שקל בשנה (כ-70 אלף שקל בחודש), מירי שפיר-נבון - 944 אלף שקל בשנה (כ-79 אלף שקל בחודש).

כמה עלו אלמנות הנשיא עד עכשיו למדינה, על-פי התשלומים האחרונים: אורה הרצוג - כ-21.6 מיליון שקל, ראומה ויצמן - כ-11.4 מיליון שקל, ומירי שפיר-נבון - כ-2.8 מיליון שקל. בסך-הכול עלו שלוש אלמנות נשיאי המדינה עד היום כ-36 מיליון שקל. וזה, כאמור, עוד לפני חישוב גמלה נוספת על כהונה כחברי כנסת או כשר (ויצמן ונבון כיהנו תקופות ארוכות יחסית כשרים וגם כחברי כנסת במקרה של נבון). כך שעל-פי הערכות, העלות הכוללת נעה סביב 50 מיליון שקל.

וכל זה ברשות החוק לקצבאות של פנסיה תקציבית: כאמור, עיוות כספי קטן יחסית, אבל משקף תופעה רחבה הרבה יותר.