מנדלבליט: "ייצוג האינטרס הציבורי - הדבר הכי חשוב בעבודת היועמ"ש"

באירוע הוקרה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לכבוד פרופ' ידידיה שטרן, אמר אביחי מנדלבליט: "יש מי שחושב שכל תכלית עבודת היועמ"ש היא קידום מדיניות הממשלה, אבל האינטרס החשוב ביותר הוא האינטרס הציבורי"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ

למה רמז היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בנאום שנשא במכון הישראלי לדמוקרטיה? ערב הכרעתו בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועמ"ש דיבר היום (ג') באירוע הוקרה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לכבוד פרופ' ידידיה שטרן.

באחרית דבריו דיבר היועמ"ש על פרשת השבוע, "פרשת ויקהל" שעוסקת בבניית המשכן. מנדלבליט אמר כי הפרשה מתארת לכאורה עניין טכני לגבי בניית המשכן. "אבל", הוא הוסיף, "באופן מוזר כתוב שם שמי שבונה את המשכן צריך להיות 'חכם לב'. שבעצם החוכמה קשורה לא רק לראש אלא גם ללב. ודווקא בנושא של בניית המשכן, שזה הדבר המרכזי שמאחד את עם ישראל בדבר אחד. יש הרבה מאוד ויכוחים ומחלוקות כשהולכים לבנות משהו... כדי להצליח בדבר הזה צריך להיות חכם לב".

מנדלבליט אמר לשטרן שהוא חושב שהוא "חכם לב", והודה לו על המסירות שלו לעם ישראל ולמדינת ישראל.

קודם לכן העביר היועמ"ש ביקורת מרומזת על הפוליטיקאים שחושבים שכל תכלית עבודת היועמ"ש היא להיות עושה דברה של הממשלה. מנדלבליט הדגיש כי היועץ המשפטי לממשלה צריך לייצג את האינטרס הציבורי. "בעיניי זה הדבר החשוב ביותר שהיועמ"ש צריך לעשות", אמר.

"באופן בסיסי יש אמון בין הדרג המדיני ליועמ"ש, ויש עבודה טובה. עם זאת, יש דברים מדאיגים, ואי-אפשר להתעלם מהם", אמר היועמ"ש.

לדבריו, "לאחרונה נשמעה גישה לפיה התפקיד הוא רק אחד - קידום האינטרס של מדיניות הממשלה, וזה האינטרס היחידי שמותר לי לשקול. לפי הגישה הזאת אסור לי לשקול את קידום האינטרס הציבורי, וודאי שאסור לי לשקול שיקולים של שמירת סף".

מנדלבליט אמר כי זה המאבק על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה היום. "לא תתפלאו לשמוע שאני סבור, כדרך האבות המייסדים, כי הדרך היחידה לממש את התפקיד שלי היא השילוב בין האינטרסים. רק השילוב הזה מעניק ליועמ"ש ובכלל לייעוץ המשפטי לממשלה את העוצמה שיכולה להבטיח של מדינת ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית שומרת חוק, שבה כולם כפופים לשלטון החוק".

היועמ"ש הוסיף ואמר, בין היתר, כי "זה לא נכון שהדרג המדיני לא יכול לדבר אתי בנוגע לאכיפת חוק. יש אפשרות מסוימת לממשלה להציג ליועמ"ש כתובע כללי שיקולים לקביעת מדיניות האכיפה. למשל, ביחס לעבירות ביטחוניות וגם בהקשר של טיפול בזנות או בעבירת הפוליגמיה - גם שם הייתה פנייה של הדרג המדינה, ופעלנו לשינוי המדיניות".