היום שאחרי תיקי נתניהו: לאיזה תפקיד לוטשים עיניים הפרקליטים הבכירים, ואיזה תפקיד יקבל מנדלבליט

מקפצה במעלה הקריירה? ההכרעה בתיקי נתניהו צפויה להשפיע על הקריירה המקצועית של מנדלבליט וניצן, ששואפים להגיע לביהמ"ש העליון בעתיד, אך גם על הקריירות של הפרקליטים הבכירים הנוספים המעורבים בתיקים ורואים עצמם מועמדים למשרת פרקליט המדינה

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

כולם מדברים על חשיבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ראש הפירמידה, שעלול לחרוץ את גורלו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו; אבל להתלבטויות ולהכרעות בתיקים 1000, 2000, ו-4000 שותפה כל צמרת משרד המשפטים והפרקליטות. לכן, ההחלטות צפויות ללוות ולהשפיע על הקריירה המקצועית של מנדלבליט, ששואף להגיע יום אחד לבית המשפט העליון, וגם על הקריירות של הפרקליטים הבכירים הנוספים המעורבים בתהליך.

השני בהיררכיה אחרי מנדלבליט הוא עו"ד שי ניצן. בסוף השנה, בדצמבר 2019, אחרי 6 שנים כפרקליט המדינה, יסיים ניצן את התפקיד. עדיין מוקדם לסכם את כהונתו, אבל אין ספק שהאופן שבו התנהל ניצן בנוגע לחקירת "תיקי האלפים", ילווה אותו אל התפקיד הבא שימלא. מדובר אולי בתפקיד של שופט בבית המשפט העליון; ואולי בתפקיד ציבורי בכיר אחר.

ניצן נמנע עד כה מלפרסם חוות-דעת עצמאית בנוגע לתיקי נתניהו, כפי שהיה מקובל על-ידי פרקליטי מדינה בעבר בתיקים בעלי פרופיל גבוה. ניצן העדיף כי חוות-דעתו תתפרסם ביחד עם חוות-הדעת של היועמ"ש. עם זאת, לפי ההערכות, ניצן שותף לגישה המחמירה של עו"ד ליאת בן-ארי, שלפיה נתניהו עבר עבירות של קבלת שוחד, גם בתיק 4000 וגם בתיק 2000.

לא בטוח שהגישה הזאת תסייע לניצן להגיע לבית המשפט העליון. ניסיון העבר הקרוב מלמד, שהמנהיגים שלנו מעדיפים למנות לתפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק אנשים שהם, הפוליטיקאים, חושבים שיהיו אנשי שלומם. כך, מינה נתניהו את רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה, ואת מזכיר הממשלה לשעבר, מנדלבליט, ליועמ"ש, כנראה מתוך מחשבה שהם ייטו לו חסד.

מבחינתו של נתניהו, התקוות שהוא תלה באלשיך ובמנדלבליט הכזיבו. ובגדול. גם העימות של ניצן עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה; שניצן הגיש נגדו כתב אישום, עלול להיות לרועץ לניצן בעתיד. זאת, לאור ההשפעה הרבה שיש עדיין לעו"ד נוה בחוגים הפוליטיים.

פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד ליאת בן-ארי / צילום: עופר עמרם, דוברות לשכת עורכי הדין
 פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד ליאת בן-ארי / צילום: עופר עמרם, דוברות לשכת עורכי הדין

בן-ארי - משפטנית ומנהלת מוכשרת

בינתיים, בחדרי חדרים, כבר החל בין אלה שרואים את עצמם כמועמדים למשרה הציבורית החשובה - המאבק על ירושת פרקליט המדינה. לפי שעה, אפשר לסמן כמה מועמדים מתוך המערכת שיוכלו להחליף את ניצן. שניים מהבולטים שבהם הם עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; ועו"ד ליאת בן-ארי-שווקי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). שניהם מעורבים מאוד בתהליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו.

בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עומדת בראש הצוות שמלווה את חקירות נתניהו מיומן הראשון, והיא נחשבת ל"סמן הימני" בפרקליטות בגישתה כלפי ההתנהלות של נתניהו, שאול אלוביץ', ארנון מילצ'ן, וארנון מוזס. לתפיסתה של בן-ארי, צריך היה להעמיד לדין פלילי את כל הארבעה, בגין ביצוע עבירות שוחד.

מנגד, מנדלבליט חושב אחרת. על התפיסה הלוחמנית של בן-ארי ניתן היה ללמוד מההתבטאות הציבורית, אולי היחידה שלה, בנושא במאי 2017. זמן קצר אחרי שקיבלה לידיה את הטיפול בתיקי 1000 ו-2000, אמרה בן-ארי, ברומזה לחשדות בתיק 1000, כי "כשמדובר על מאות אלפי שקלים שניתנים לעובד ציבור, אני מתקשה לקבל שמדובר אך ורק במתנה מחבר לחבר. אף אחד לא מקבל או דורש מאות אלפי שקלים מחברים. צריך לבדוק בכל תיק ותיק את יחסי החברות, מתי הם החלו, ומה הגודל של המתת". בן-ארי לא התייחסה מפורשות לתיקי נתניהו, אבל אמרה כי "שוחד הוא לא רק מעטפה שניתנת מתחת לגשר",

נזכיר כי בן-ארי היא גם הפרקליטה שניהלה את משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ב"תיק הולילנד" והביאה להרשעה, אמנם חלקית, של כל החשודים המרכזיים. תיק הולילנד נוהל במהירות וביעילות נדירות במחוזותינו, למרות היקפי החומרים האדירים שלו ולמרות כמות הנאשמים הגדולה.

אחד היתרונות של בן-ארי במרוץ לתפקיד פרקליט/ת המדינה, הוא שהיא נחשבת למשפטנית טובה וגם למנהלת מוכשרת. היא חוללה מהפכה של ממש באופן שבו מנוהלת פרקליטות מיסוי וכלכלה, והביאה אותה למצב שכיום היא נחשבת ליחידת העילית של הפרקליטות. בן-ארי גם אהודה מאוד בתוך המערכת. היא ניהלה תיקים רבים במהלך השנים, לרבות פרשות ידועות כמו תיק השוחד נגד דודי אפל, והתיק הפלילי שהתנהל נגד היזמים עודד גולד ושלמה וחניש, שנמשך כעשור.

עוד פרשה ידועה שבה טיפלה בן-ארי - היא פיקחה גם על ניהול תיק נוחי דנקנר, שנחשב לתיק הפלילי הכלכלי החשוב ביותר שנוהל בשנים האחרונות, והסתיים בהרשעתו של דנקנר ובשליחתו לכלא לשלוש שנות מאסר.

שלמה למברגר / צילום באדיבות דוברות משרד המשפטים
 שלמה למברגר / צילום באדיבות דוברות משרד המשפטים

למברגר - הוביל שורת כתבי אישום

פרקליט בכיר נוסף, שיש לו סיכוי גבוה להתמנות לפרקליט המדינה הוא שלמה (מומי) למברגר, שמונה לפני שנתיים, בפברואר 2017, למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. במסגרת תפקידו, עוסק למברגר בתחום המשפט הפלילי בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות, ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות.

עו"ד למברגר החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז, הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן-מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי), וביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי).

למברגר ניהל תיקים רבים במהלך השנים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשת שורה של כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל-אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות טיפל למברגר ב"פרשת 512" ובעבריינים הקשורים למולנר, למוסלי ולאחרים.

מועמדים אפשריים נוספים שעתידים אולי להחליף בבוא היום את שי ניצן, הם עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש לעניינים מיוחדים, שפרש מתפקידו במאי 2018, ודווקא התרחקותו מהפרקליטות עשויה לסייע לו לחזור, ובגדול, בעתיד; עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים; עו"ד עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה; עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים; ועו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עם זאת, עו"ד ליכט עזב את משרד המשפטים בתחושת מיצוי, שלא לומר מיאוס, ובנוסף, הוא פוזל יותר בכיוון של תפקיד היועמ"ש. נזרי הוא חסר ניסיון בעבודת שטח פרקליטותית; עם זאת, הגישה המרוככת שנזרי מציג ביחס לתיק 2000 (נזרי סבור שיש לסגור את התיק), ובכלל, עשויה לסייע לו בעתיד בקרב על לבם של חלק מהפוליטיקאים הבכירים שנוטים לחבב שומרי סף רכי-לבב.

על הקריירה של עו"ד אייסמן מעיבה העובדה שהוא הסתבך בעבר בתלונות על אמירות מיניות (ונחלץ מכך בשלום); עו"ד נורית ליטמן פחות כריזמטית ופחות מוערכת מחלק מהמועמדים; ועו"ד אלדד אמנם מוערך ומוכשר, אבל צריך לכהן קודם בתפקיד של פרקליט מחוז או משנה ליועמ"ש.

ולכן, לסיכום, ניתן לסמן את עורכי הדין בן-ארי ולמברגר כמועמדים המובילים מתוך המערכת, כל אחד ויתרונותיו. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והחשודים האחרים בתיקים עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.