הפוליטיקאים הרבו לדבר על תיקי נתניהו. מי צדק? | המשרוקית

האם קרה בעבר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע ערב בחירות, והאם הפרת אמונים היא עבירה שגוררת עמה קלון? • המשרוקית של גלובס בעקבות אמירות הפוליטיקאים על פרשיות ראש הממשלה • מי דייק ומי פחות? בדקנו • המשרוקית של גלובס

שלי יחימוביץ' / צילום: תמר מצפי
שלי יחימוביץ' / צילום: תמר מצפי

בנימין נתניהו

"אף פעם לא פתחו בשימוע לפני הבחירות אם לא יכלו לסיים אותו עד הבחירות"

3 בינואר 2019

לא נכון

עד היום, אף ראש ממשלה לא כיהן בתפקיד בעודו מחכה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בתקופת בחירות. במקרים הספורים בהם עמדו שרים וראשי ערים בפני הכרעה על הגשת כתב אישום בתקופת בחירות, ההחלטה התקבלה לפני הבחירות, והליכי השימוע הסתיימו אחריהן. כך היה במקרה של צחי הנגבי, שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום כחודש וחצי לפני בחירות 2006, והשימוע נערך לו ארבעה חודשים אחרי הבחירות.

יש לציין כי בעבר הוחלט גם להשהות הכרעות בהליכים פליליים שהתנהלו נגד נבחרי ציבור שהתמודדו בבחירות. לקראת הבחירות ב-1999, 2001 ו-2003 הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, להקפיא את ההכרעות בתיקיהם של נבחרי ציבור ומועמדים בבחירות. ואולם, אף אחד מההליכים המשפטיים של המתמודדים בבחירות אלה לא הגיע לשלב שאחרי החלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום.

דוד אמסלם

"כל החלטה שמשפיעה על מערכת הבחירות אסור לעשות אותה [...] היועמ"ש גם כפוף לאותו כלל"

21 בינואר 2019

לא נכון

יו"ר הקואליציה דוד אמסלם השווה בין הכנסת והממשלה, שסמכותן מוגבלת בתקופת בחירות, לבין הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות. הוא טען שכמו הכנסת, גם הסמכות של היועמ"ש מוגבלת וכי אסור לו לקבל החלטות שעשויות להשפיע על הבחירות. אבל הוא טועה.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות קובעות כי משום שמערכת אכיפת החוק אינה מעורבת בזירה הפוליטית, פעילותה אינה מושפעת מתקופת הבחירות, ועליה להתקיים כסדרה, גם ביחס להליכים בעניינם של נבחרי ציבור ומועמדים לבחירה.

ההנחיה קובעת כי "ככלל, אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך החלטה על הגשת כתב אישום. ואולם, הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת, ולפי הצורך יובאו הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה".

שלי יחימוביץ'

"היה אולמרט [...] שקם והלך בשלב עוד יותר מוקדם מהשלב בו נמצא ראש הממשלה" 

13 בפברואר 2018

נכון

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' נזכרה לפני כשנה מה קרה בתקופה שבה הנתנהלו חקירות נגד קודמו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, אהוד אולמרט. יחימוביץ' ערכה השוואה בין השניים, וטענה כי אולמרט התפטר מתפקידו כשההליך המשפטי היה בשלב מוקדם יותר מאשר השלב בו נמצא נתניהו. והיא אכן צודקת.

אולמרט הכריז ב-30 ביולי 2008, טרם הגשת המלצות המשטרה בעניינו, כי בכוונתו להתפטר מתפקידו לאחר שיקוימו פריימריז בקדימה. החלטה זו הושפעה במידה רבה מלחץ שהפעילו על אולמרט שותפיו למפלגה ולקואליציה בגין החקירות נגדו.

ב-17 בספטמבר 2008 נערכו פריימריז בקדימה, וציפי לבני נבחרה להנהגת המפלגה. אולמרט התפטר מראשות הממשלה כעבור ארבעה ימים. כשבועיים לפני כן, ב-6 בספטמבר, המליצה המשטרה להגיש כתבי אישום נגד אולמרט בפרשות "מעטפות הכסף" ו"ראשונטורס". ההמלצה להעמיד את אולמרט לדין בפרשת "מרכז השקעות" פורסמה ב-5 במרץ 2009.
כתב אישום ראשון הוגש נגד אולמרט באוגוסט 2009, קרוב לשנה לאחר שהתפטר.

מיקי זוהר

"הפרת אמונים זו עבירה שאין עמה קלון" 

8 בפברואר 2018

לא נכון

החוק הישראלי אינו מגדיר במפורש אילו עבירות נושאות או אינן נושאות עמן קלון. מונח הקלון מתייחס לפגם מוסרי חמור הקשור בעבירה, המונע מהמורשע בה לשאת באחריות ציבורית, והשאלה אם עבירה נושאת עמה קלון תלויה במידה רבה בנסיבות העבירה. החוק שולל את הזכות להיבחר לכנסת ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שסיים לרצות את עונש המאסר, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות אחרת.

ח"כ מיקי זוהר טען שהפרת אמונים שאין עמה קלון, אך הוא טעה. בעבר הוטל קלון על נבחרי ציבור שהורשעו בהפרת אמונים. בשנת 2003 החליט בג"ץ שעבירות המרמה וההפרת האמונים שבהן הורשע דני בונפיל, יו"ר ועד העובדים בעיריית ירושלים לשעבר, נושאות עמן קלון. בשנת 2011 הוטל קלון על נתן וולך, סגן ראש עיריית תל אביב לשעבר, שהורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים, ללא סעיף המרמה.

נפתלי בנט

"בכל הממשלות בעשרות השנים האחרונות תמיד היה מי שנחקר"

27 במאי 2018

נכון

בכל הממשלות שכיהנו מאז 1990 התנהלו חקירות נגד חברי ממשלה, למעט ממשלת המעבר בראשות שמעון פרס שכיהנה 7 חודשים. רבים מהשרים וסגני השרים שנחקרו פוטרו או פרשו מתפקידם, והחקירות הובילו במקרים רבים להגשת כתבי אישום ולהרשעות.
כך למשל, בתקופת ממשלת רבין התנהלו חקירות נגד שר הפנים, אריה דרעי, ונגד רפאל פנחסי, שכיהן כסגן שר האוצר וסגן השר לענייני דתות. לאחר הגשת כתבי האישום נגדם, התקבלה בבג"ץ הלכת פנחסי-דרעי, הקובעת כי שר אינו יכול להמשיך לכהן בתפקידו לאחר הגשת כתב אישום.

במהלך כהונתו הראשונה נחקר בנימין נתניהו בשלוש פרשות - פרשת בר-און-חברון, פרשת עמדי, ופרשת המתנות. בפרשת בר-און-חברה נחקר גם שר המשפטים צחי הנגבי. בנוסף, התנהלה חקירה נגד קודמו של הנגבי בתפקיד, יעקב נאמן.

חקירות פליליות התנהלו גם נגד ראשי הממשלה שכיהנו אחרי נתניהו - אהוד ברק (פרשת העמותות), אריאל שרון (פרשת האי היווני, פרשת סיריל קרן, ופרשת חברות הקש), ואהוד אולמרט (שהפרשות הבולטות שנחקר בהן בזמן כהונתו היו פרשת המינויים, פרשת מרכז ההשקעות, פרשת מעטפות הכסף ופרשת ראשונטורס). בסך הכל נחקרו בשלושת העשורים האחרונים 30 ראשי ממשלות, שרים וסגני שרים. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר החשודים מצויים בשלבים מקדמיים. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.