התסבוכת של אלוביץ: מעבר לפינה מחכים לבעלים הקודם של בזק עוד כתב אישום ותביעות אזרחיות

תיק 4000, שבמסגרתו מואשם בכפוף לשימוע שאול אלוביץ במתן שוחד, נולד מתוך פרשת בזק שבמסגרתה הוא חשוד באי-סדרים • על רקע חקירת פרשה זו הוגשו נגדו שלל תביעות נגזרות וייצוגיות • הרשעה של אלוביץ תסלול את הדרך לתובעים הנגזרים והייצוגיים לקבל פיצויים בסך עשרות מיליונים

שאול אלוביץ / צילום: שלומי יוסף
שאול אלוביץ / צילום: שלומי יוסף

בשעה ש"גורל" החקירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואיש העסקים שאול אלוביץ כבר הוכרע בתיק 4000, בפרשה המכונה "בזק-וואלה" ממתין אלוביץ, לשעבר בעל השליטה בבזק - ולצדו שורת בכירים נוספים בבזק וב-yes - להכרעה בעניינו בפרשה שהיוותה את רעידת האדמה שהולידה את הצונמי של תיק 4000 - הפרשה המקורית שזכתה לכינוי "פרשת בזק" והעוסקת בהפעלת "חפרפרות" בבזק לטובת בעל השליטה בחברה, עסקאות בעייתיות וחשד לניצול השליטה של אלוביץ בחברה הציבורית על-מנת להעשיר את כיסו במאות מיליונים על חשבון ציבור המשקיעים.

פרשת בזק "המקורית" נכנסה לדממת אלחוט כמעט עם פרוץ חקירת תיק 4000 והחשדות נגד נתניהו, וזאת למרות שהחקירה בה הסתיימה כבר בנובמבר 2017 והממצאים הועברו אחר כבוד לפרקליטות מיסוי וכלכלה, עטופים בסרט אדום ומלווים באמירה מאוד נחרצת של רשות ניירות ערך כי הראיות מצדיקות העמדה לדין של כל החשודים בפרשה. אולם כל המשאבים הוקדשו להכרעה בענייני נתניהו.

בינתיים, כפי שנודע ל"גלובס", תיק בזק "המקורי" כלל לא הגיע אל שולחנה של פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי, שאמורה להכריע בו סופית. הפרקליטים תחתיה עדיין שוקדים על גיבוש עמדתם. ההכרעה תינתן ככל הנראה בשבועות הקרובים, אבל בינתיים מאיר כתב החשדות נגד אלוביץ ונגד נתניהו בתיק 4000 זווית אחת מתוך הזוויות שתיק בזק "המקורי" יעסוק בו - הפן של הסיוע הרגולטורי שקיבל אלוביץ מנתניהו, בין היתר באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה, שלמה פילבר, ששוויו עבור אלוביץ כ-1.8 מיליארד שקל לכאורה.

בין היתר נטען בתיק 4000 כי התמורה שהעניק נתניהו לבני-הזוג אלוביץ בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה כללה את חתימתו לאישור הנפקת חברת בי-קום שבשליטת אלוביץ; חתימה להשלמת עסקת מכירת אתר יד2, חברה-בת של וואלה, לתאגיד תקשורת גרמני בתמורה לסך של כ-800 מיליון שקל; וקידום עסקת בזק-yes - רכישת בזק מקבוצת יורוקום שבשליטת אלוביץ.

אם יוחלט להעמיד לדין את אלוביץ גם בפרשת בזק המקורית, פילבר, שמשמש כעד מדינה בתיק 4000 יהיה עד מדינה גם בתיק זה, ולדברי גורמים בפרקליטות הוא סיפק את ראיות הזהב הנדרשות.

נגזרת וחקירת רשות ניירות ערך

אולם אותה "פרשת בזק המקורית" וההטבות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל שלכאורה העניק ראש הממשלה נתניהו, בכובעיו הציבוריים השונים (גם כשר תקשורת), לבעל השליטה בבזק לא נולדה בחודשים האחרונים, וגם לא עם פרוץ החקירה נגד אלוביץ ביולי 2017 (פרשת בזק המקורית) או נגד נתניהו מאוחר יותר (תיק 4000). הן החלו שנים רבות קודם לכן, דווקא במסגרת הליך אזרחי שהוגש נגד אלוביץ ובכירים בבזק, בטענה כי חלבו מהחברה כספים שלא כדין.

ההליך המדובר הוא תביעה נגזרת בהיקף של מיליארד שקל, שאותה הגיש לבית המשפט בעל מניות מיעוט בבזק, גיל אמיד - באמצעות עו"ד רונן עדיני - נגד בכירי בזק, כשנתיים לפני פרוץ חקירת "פרשת בזק המקורית". זאת, בטענה כי עסקת בזק-yes הייתה אחת מעסקאות בעלי העניין הבעייתיות ביותר שנערכו בשנים האחרונות. התובע, בעל מניות המיעוט, נכנס בתביעה הנגזרת לנעליה של בזק, שנדרשת לתבוע את הדירקטורים שלה, במקרה שיימצא כי פעלו בניגוד לאינטרסים של החברה. 

בהמשך לתביעה זומנו אלוביץ ובכירי yes לחקירות ברשות ניירות ערך על רקע פעולות שעשו בעסקה לרכישת yes על-ידי בזק ב-2015. בתביעה הנגזרת עלו שאלות ותהיות על כשרות העסקה ועל הליך קבלת ההחלטות בה - שאלות שנחקרו בהמשך על-ידי רשות ניירות ערך ושמענה חלקי להן ניתן בכתב החשדות שהועבר לנתניהו ולאלוביץ ביום חמישי במסגרת תיק 4000.

חקירת הפלילית מתרחבת

החקירה הפלילית ברשות ניירות ערך התרחבה הרבה מעבר לעסקת בזק-yes, וכוללת גם אי-סדרים לכאורה בעסקת חברת חלל-yes, שימוש באנשי מפתח בחברות תחת שליטתו של אלוביץ לקידום האינטרסים שלו וכמובן "ההטבות" לכאורה של נתניהו לאלוביץ. ברקע גברו גם הטענות כי ההטבות לאלוביץ לא מסתכמות ב-1.8 מיליארד שקל, כפי שמצוין בכתב החשדות בתיק 4000. זאת, בנימוק שבחישוב זה לא נכללת "אם כל ההטבות" - דחיית יישום רפורמת השוק הסיטונאי בטלפון הקווי. הטלפוניה של בזק היא מקור רווח עצום עבור החברה, וכל דחייה ביישום הרפורמה הניבה לה מאות מיליוני שקלים בשנה, ומיליארדים לאורך השנים. מי שעמד לכאורה מאחורי הדחייה היה נתניהו, באמצעות שלוחו - פליבר.

על הרקע הזה הצטרפו לתביעה הנגזרת הראשונה שהוגשה נגד בזק שלל הליכים אזרחים נוספים - בהם בקשות לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעות נגזרות וכן בקשות לאישור תביעות ייצוגיות - שעסקו בשלל נושאים, החל מעסקאות בזק, yes וחלל וכלה ברפורמה בשוק הסיטונאי ובטלפוניה.

בזק מסכימה לניהול ייצוגית

היום (א') חלה התפתחות משמעותית באחת התביעות הייצוגיות שהוגשו בעקבות הפרשה - בזק הודיעה לבית המשפט כי היא מסכימה לאישור הבקשה לניהול תביעה ייצוגית נגדה בגובה 258 מיליון שקל, בטענה לניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי בכל הקשור למניעת תחרות בשוק התקשורת בישראל, וטרפוד רפורמת השוק הסיטונאי. בזק סייגה את הסכמתה, "בכפוף לכך שלא תינתן הודעה מנומקת בעניין" - היינו את טענותיה נגד התביעה היא שומרת לדיון בתביעה עצמה.

מדובר בבקשה לאישור (ניהול)  תביעה ייצוגית נגד בזק ביחס לשנים 2016-2017 שבמהלכן הפיקה בזק, לטענת התובעים, רווח אסור כתוצאה מניצולה לרעה, לפי הנטען, של המונופול שניתן לה. הבקשה לניהול תביעה ייצוגית, שהוגשה במארס אשתקד לבית המשפט מחוזי-מרכז בלוד, הצטרפה לתביעה ייצוגית דומה שהוגשה בנובמבר 2015 ועסקה ברווחים שקיבלה בזק כתוצאה מטרפוד רפורמת השוק הסיטונאי עד נובמבר 2015. התובעים, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק - באמצעות עורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור ורנן גרשט - טענו בתביעה החדשה כי הבקשה לניהולה כייצוגית הוגשה, כיוון שבזק לא חדלה מהמעשים שנגדם הוגשה הבקשה הקודמת.

עוד הודיעה בזק היום כי ב-25 בפברואר הגישה החברה עתירה מנהלית נגד החלטת מנכ"ל משרד התקשורת מ-27 בדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך 11 מיליון שקל בגין אי-יישום הרפורמה בשוק. זאת לטענתה, משום שהיא סבורה כי מדובר בתביעה "מופרכת, מקוממת וחסרת יסוד לחלוטין". עתירה זו, מקווה בזק, תהדוף גם את התביעה הייצוגית נגדה, אם תתקבל. 

נזקים כלכליים עצומים

מאז פרוץ החקירה בפרשת "בזק המקורית" ב-2017 הוגשו, כאמור, מספר הליכים משפטיים אזרחיים, שבבסיסם דרישה להחזר כספי לציבור המשקיעים ולבזק בגין הנזקים שנגמרו להם לכאורה בעקבות המעשים הנחקרים. העמדתם לדין של מי מהחשודים במסגרת פרשת "בזק המקורית" תסלול את הדרך לדיון ולקבלת פיצוי בתביעות הללו; ואם המעורבים בפרשה יורשעו - הרשעתם תהווה ראיה מכרעת בתיקים האזרחיים ותייתר את מרבית הליך ההוכחות בהם.

המשמעות של הרשעה היא שבחלק מן ההליכים הללו (בתביעה הנגזרת) יחויבו המעורבים, ובראשם שאול אלוביץ, בהחזר כספי שעלול להגיע למאות מיליוני שקלים לקופת החברה, ובהליכים אחרים (בייצוגיות) - בהחזר כספים לציבור המשקיעים מבזק עצמה; וגם אז, אם בזק היא זו שתחויב בתשלום נזקי הציבור, הכדור עלול שוב להתגלגל אל פתחו של אלוביץ, שיידרש לשפות את החברה, אם אכן יוכח שהוא המרוויח העיקרי מכל הפרשות הללו.

בשורה התחתונה אלוביץ חשוף לנזקים כלכליים עצומים בעקבות ההליכים האזרחיים המתנהלים נגדו ונגד בזק - עשרות מיליוני שקלים או מאות מיליוני שקלים, שהוא יידרש לשלם אם הוא אכן יורשע בפרשות שבהן הוא חשוד (תיק 4000 ותיק "בזק המקורי"). במקרה של הרשעה תתעורר השאלה מאיפה הוא יביא את הכסף. במסגרת ההליכים הפליליים נגדו כל כספו ורכושו נתפס לצורכי חילוט, ואם יורשע - הרכוש יחולט לטובת המדינה. ומה יישאר לציבור? 

למה כתב החשדות כולל את מכירת יד2 מוואלה לאקסל שפרינגר

בכתב החשדות בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שפורסם על-ידי היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, הוא מתייחס, בין היתר, לאישורים שנתן ראש הממשלה כשר התקשורת "על-מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים" של שאול אלוביץ (ס' 108 לכתב החש'). בין יתר אותם אישורים, מציין היועמ"ש את עסקת מכירת יד2 מוואלה! לאקסל שפרינגר , תמורת 806 מיליון שקל, ומתן היתר לשיעבוד מניות השליטה בבזק לצורך הנפקת אג"ח בי-קום.

מדוע בחר היועץ המשפטי לממשלה להתייחס דווקא לשתי עסקאות אלה? אחת הסברות היא, שייתכן כי ליועמ"ש יש מספיק מידע לצורך הגדרת עסקאות אלה (אישור מכירת יד2, והנפקת האג"ח) כהטבה רגולטורית לאלוביץ. עם זאת, חשוב לציין כי לפחות על פניו, האישורים שנתן ראש הממשלה בשתי הדוגמאות הללו שצוינו על-ידי היועמ"ש, היו אישורים פורמליים לחלוטין, שכל שר תקשורת היה נותן אותם או מעניק אותם ללא בעיות מיוחדות.

עם זאת, נראה שיש מספיק חומר ב"תיק 4000" בכל הקשור לעסקת בזק -יס, כך שלא ברור מדוע היועמ"ש מצא לנכון לציין דווקא את שתי העסקאות הללו ולרמוז בכך שכאילו ניתנה כאן איזושהי הטבה רגולטורית לאלוביץ.

בהקשר זה יצוין עוד כי בגלל מבנה ההחזקות בבזק, והצורך של משרד הביטחון לדעת על כל שינוי במבנה הבעלות של החברה או בחברות-הבנות שלה, נוצר מצב שכל עסקה חייבת אישור מוקדם, ולכן מדובר במהלך פורמלי לחלוטין, והעובדה היא שלא התעוררו לגביו שאלות בזמן אמת.

כלומר, לא זכור כי באותה עת היו למשרד הביטחון או למשרד התקשורת או לכל גורם אחר, איזה שהן הסתייגויות מ"עסקת יד2". לכן, נראה שהפתרון לשאלות האלה מצוי אצל היועמ"ש מנדלבליט. בינתיים, בשלב זה, על כל פנים, עניינים אלה לא הובהרו דיים.

גד פרץ ומנחם שטאובר

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ וכל החשודים האחרים בתיקי נתניהו מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.