המחליף של גרסטל בבוררות דוראד: השופט בדימוס יצחק ענבר

השופטת בדימוס הילה גרסטל נאלצה לסיים את תפקידה בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון לפסול אותה מתפקידה, לאחר שהתייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בבוררות, בנוגע לחקירת תיק 1270

השופט בדימוס יצחק ענבר / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט בדימוס יצחק ענבר / צילום: דוברות בתי המשפט

נבחר מחליף לשופטת בדימוס הילה גרסטל בהליך הבוררות סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד: השופט בדימוס יצחק ענבר יהיה הבורר בתיק. ענבר יידרש ללמוד כעת את התיק, המנוהל בבוררות מזה מספר שנים וכולל אלפי מסמכים, ולהמשיך לדון בו מהמקום בו עצרה הבוררת גרסטל, שנאלצה לסיים את תפקידה בעקבות החלטת בית המשפט העליון לפסול אותה מתפקידה. זאת בעקבות שיחת התייעצות שקיימה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בבוררות, בנוגע לחקירת "תיק 1270".

הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד החל בתביעה שהגישו בינואר 2016 דורי אנרגיה וקצא"א למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושעברה לבוררות בפני גרסטל. בתביעה נחשף סכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת הכוח הפרטית.

לפי טענת דורי אנרגיה וקצצ"א, החברות אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח - מאחורי גבם של יתר בעל המניות בדוראד - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסן בהסתר סכום-עתק של כ-140 מיליון דולר, על חשבונה של דוראד, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה. מנגד, טוענות אדלטק וזורלו כי לתביעה אין בסיס וכי מדובר בניסיון של דורי אנרגיה וקצא"א לקבל רווחים נוספים שאינן זכאיות לו מתוך פרויקט דוראד. אדלטק וזורלו אף הגישו תביעות שכנגד בפרשה, בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, אשר גם הן מתבררות בבוררות, וכן תביעה נוספת המתנהלת בבית המשפט המחוזי.

הצעה לכאורה מחפץ

הסכסוך הכלכלי החריף הוליד גם מחלוקת יצרית סביב הבקשה לפסילת הבוררת שמונתה לדון בסכסוך - השופטת בדימוס הילה גרסטל.

החברות אדלקום וזורלו דרשו לפסול את הבוררת גרסטל, מאחר שהתייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת תיק 1270. בתיק זה נחקר החשד כי ניר חפץ - עד המדינה בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו - הציע לגרסטל באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לתמוך בה במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לתמיכתה בסגירת תיק החקירה של שרה נתניהו ב"פרשת המעונות". גרסטל עצמה מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה, וממילא התיק הזה, שנפתח בקול תרועה רמה, כבר נסגר על-ידי המשטרה.

גרסטל סירבה לפסול את עצמה והבהירה כי בשיחותיה עם עו"ד אייל רוזובסקי אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתה המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד. "בשיחותיי עם עו"ד אייל רוזובסקי אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתי המקצועי הנדרש להכרעה ב בוררות דוראד. איני רואה בשיחותיי הספורות עם רוזובסקי עילת פסילה, ואיני רואה כל מניעה מבחינתי להוסיף ולשבת בדין. התיק יוכרע לפי הראיות והטיעונים המשפטיים. לא לפי זהות המייצגים ולא לפי זהות המיוצגים. לא לפי 'אזהרה יתר' ולא לפי 'אזהרת חסר'", כתבה גרסטל בהחלטה.

התייעצות - עילת פסלות

גם קצא"א ודורי אנרגיה התנגדו נחרצות לדרישה מגרסטל לפסול את עצמה. אדלקום וזורלו לא השלימו עם קביעתה של גרסטל והביאו את השאלה אל אולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, שדחתה אף היא את בקשת הפסילה. עם זאת, השופטת שבח מתחה ביקורת על התנהגותה של גרסטל וקבעה, בין היתר, כי שיחות הטלפון בין גרסטל לרוזובסקי "הן אכן תקלה שלו הייתה עומדת בבידודה, לא ניתן היה להכשירה".

עם זאת, השופטת קבעה כי "לא כל תקלה מצמיחה תרופה, ולא כל פגם מצדיק העברת בורר מתפקידו או ביטול פסק הבוררות על-ידו", גם אם הליקוי מעורר אי-נוחות.

על קביעה זו ערעור לעליון קבוצת אדלקום של משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית, ובית המשפט העליון קיבל כאמור את הערעור. וזאת, ברוב דעות של השופטים דוד מינץ ונעם סולברג, תחת דעתו החולקת של השופט ג'ורג' קרא, שסבר כי אין לפסול את גרסטל מלדון בבוררות.

שופטי הרוב ציינו, בין היתר, כי "קיום התייעצות משפטית, אפילו ממוקדת וקצרה, בין שופט מכהן לבין עורך דין המייצג באותה שעה צד להליך משפטי התלוי והעומד לפני אותו שופט, אפילו שנושא ההתייעצות אינו קשור כלל לנושא הנידון לפני אותו שופט, מהווה עילת פסלות; קיום התייעצות כאמור בין בורר לבין עורך דין מייצג צד בבוררות לפני אותו בורר, גם כן מהווה עילת פסלות וכן עילה להעברת הבורר מתפקידו מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות".