התוכנית הכלכלית של כחול לבן: העתק-הדבק מהמצע של יש עתיד

לא מהפכני, יותר ליברלי מסוציאל-דמוקרטי ומבטא במידה לא-פרופורציונלית את יש עתיד, אלה האמירות שעולות מקריאה ראשונית של עיקרי המצע של מפלגת כחול לבן.

המצע משקף את חוסר האיזון בין המפלגות שעומדות מאחוריה - מצד אחד מפלגת יש עתיד המאורגנת שבאה לאיחוד ובאמתחתה מצע מפורט ומקיף, מסמך של 200 עמודים המכסה את כל תחומי החיים העיקריים ומהצד השני "חוסן לישראל" ו"תלם", שתי מפלגות הרמטכ"לים-לשעבר שלא הספיקו להכין מסמכי מדיניות מסודרים. התוצאה הלא-מפתיעה של חוסר האיזון היא שמצע המפלגה החדשה משקף כמעט ב"גזור והדבק" את מצע יש עתיד. בני גנץ שלח לצוות שגיבש את המצע נציג כבד-משקל בדמותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אך גם אם יש פה ושם תוספות של נציגי המפלגות האחרות בצוות הגיבוש של המצע המאוחד - קשה מאד להבחין בהן.

מי שהכיר את מצע יש עתיד - שנותח בהרחבה שבוע שעבר ב"גלובס" - ימצא בקלות את ההצעות המרכזיות של מפלגתו של יאיר לפיד: החל מהזזת אסדת הגז, דרך הרחבת הבנייה להשכרה וכלה בצעדים לעידוד עסקים קטנים ובינוניים. בתחום הבריאות אפשר למצוא הדים לנאומו של בני גנץ שהבטיח לבנות שני בתי חולים חדשים - למרות שרעיונות דומים נכללו גם במצע יש עתיד. מצד שני, הרבה יותר קשה למצוא במצע ביטוי מעשי להכרזת המלחמה של גנץ על יוקר המחייה והמונופולים. אין למשל הבטחה להחיות את הוועדה ליוקר המחיה בראשות ירון זליכה שכחלון וניסנקורן הקימו. לעומת זאת ההצעות לעידוד העסקים הקטנים והבינוניים, תחום ליבה של כל מפלגה ליברלית דווקא זוכות כאן לייצוג הולם.