מנהלת קפלן: "רציתי להיות רופאת נשים, ולא קיבלו אותי כי הייתי אישה"

לראשונה אי-פעם יש 4 מנהלות של בתי חולים כלליים בישראל, לצד מנהלת ראשונה של קופת-חולים • האם זו מהפכה אמיתית, ולמה המנהלות מייחסות את השינוי? • פרק 4 בסדרה "דוקטור/ית"

במשך 14 שנים הייתה ד"ר אורנה בלונדהיים, מנהלת בית החולים העמק בעפולה, בודדה בצמרת, כמנהלת היחידה בישראל של בית חולים כללי בישראל. אלא שבשנים האחרונות החלה לחלחל מהפכה שקטה בתחום.

הסנונית הראשונה הגיעה עם המינוי של ד"ר אסנת לבציון-קורח למנהלת בית החולים אסף הרופא (שמיר) ב-2017. ואחרי הגיעו עוד שתיים: ד"ר ענת אנגל שמונתה למנהלת וולפסון; וד"ר שרית אבישי-אלינר שמונתה למנהלת בית החולים קפלן. כך שכיום, לראשונה אי-פעם, יש 4 מנהלות של בתי חולים כלליים בישראל, מתוך 28 סך הכל.

נכון, זה עוד לא הרבה. בטח לא מספיק. אבל - אלה ניצנים של שינוי, במיוחד - אם מביאים בחשבון עוד מינוי חשוב, ממש מלפני כמה שבועות. סיגל רגב רוזנברג מונתה למנכ"לית מאוחדת - מנכ"לית ראשונה של קופת-חולים בישראל.

לצדן, יש עוד מנהלות של בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים. בגריאטריים: ד"ר טניה בוגוסלבסקי (בית החולים שהם), וד"ר ורה רוזנפלד כהן (שמואל הרופא). פרופ' אילנה קרמר מנהלת את בית החולים הפסיכיאטרי מזור.

בפאנל מנהלות בתי חולים שהתקיים ב"וועידת גלובס לעסקים" בדצמבר, ייחסה ד"ר אנגל את השינוי לכך ש: "מרגע שמתנפצת תקרת זכוכית זה נחשול שמאפשר לכולם לראות את היתרונות שיש בניהול נשי, ואת העובדה שזה מדרבן נשים אחרות לחתור גם כן למקומות האלה".

ד"ר לבציון-קורח אמרה ש"רק עכשיו המערכת הבשילה לזה. הייתי הראשונה לנהל בית חולים של הדסה (הדסה הר הצופים), ולקח להדסה - ארגון נשים - 100 שנים להגיע לזה. וכעת אני האישה הראשונה לנהל בית חולים ממשלתי, וגם זה לקח 70 שנה. עדיין יש הפערים ברמה של ניהול מחלקה, כשיש הרבה פחות מנהלות ממנהלים. אנחנו עושים על זה עבודה. ברור שזה צריך להשתנות".

ד"ר אבישי-אלינר אמרה ש"לא צריך להתכחש לכך שרפואה היה מקצוע גברי, והוא עבר תהפוכות. לפני 40 שנה רציתי להיות רופאת נשים ולא קיבלו אותי. לא כי לא הייתי טובה או תלמידה מצטיינת. כי הייתי אישה".

אז מה השורה התחתונה? רוב הסטודנטים לרפואה כיום - הן נשים. כמעט חצי מהרופאות במערכת - נשים. אבל בתפקידים הבכירים, בהתמחויות הכירורגיות, ופשוט, בכסף שהרופאים מביאים הביתה - רופאות, עדיין, בנקודת נחיתות גדולה. לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי באוצר, ב-2016 רופאות בישראל הרוויחו קרוב ל-600 אלף שקל בממוצע בשנה (עבודה פרטית וציבורית גם יחד), 33% פחות בהשוואה לשכר הרופאים השנתי הממוצע, שהגיע קרוב ל-900 אלף שקל. סיבה עיקרית לפערים האלה היא השתכרות נמוכה בהרבה של רופאות מרפואה פרטית. פערי שכר נובעים גם מנוכחות נמוכה יותר של רופאות בתפקידים בכירים.

ככל שיהיו יותר נשים בתפקידי ניהול בכירים במערכת ובמקצועות ברפואה שרופאות פחות נוטות לבחור בהם (כירורגיות למיניהן בעיקר) - הפערים האלה, ככל הנראה, יילכו ויצטמצמו. כך שהשינוי קורה, גם אם באופן איטי. מנהלות - לטיפולכן.