תכנות לכל ילדה: עמותת קווין בי מתקרבת ליעד הגיוס

העמותה גייסה כבר 120 אלף שקל מתוך היעד, שעומד על 130 אלף שקל • העמותה מפעילה תוכנית מלגות לסטודנטיות למדעי המחשב, אשר מלמדות תכנות לנערות בכיתה ח'

משתתפות בקורס של עמותת קווין בי / צילום: עמותת קווין בי
משתתפות בקורס של עמותת קווין בי / צילום: עמותת קווין בי

קצת יותר משבוע נותר עד לסיום פרויקט מימון ההמונים של עמותת קווין בי (QueenB). מתוך 130 אלף שקל מבוקשים, העמותה כבר גייסה 120 אלף, נכון להיום (ב'). העמותה מפעילה תוכנית מלגות לסטודנטיות למדעי המחשב, אשר מלמדות תכנות לנערות בכיתה ח', בקורסים שבועיים שנמשכים לאורך שנת לימודים מלאה. השלמת פרויקט מימון ההמונים נועדה לתמוך בהמשך פעילות זו לאורך שנת הלימודים הנוכחית, ובהיערכות לקראת הרחבת הפעילות בשנה הבאה.

העמותה הוקמה על ידי סטודנטיות למדעי המחשב, שרצו לשנות את המציאות שבה הן היו הנשים הכמעט יחידות בלימודיהן. שורש הבעיה, כפי שהן תופסות אותה, מתחילה בגילאי בית ספר: על אף שבגילאי היסודי הישגיהן של בנות זהים לאלו של בנים, הן מסתייגות מתחומים טכנולוגים, והתוצאה היא שבמגמות המחשבים בתיכונים בישראל, רק כ-30% הן תלמידות. אחוז הנשים בתחומים אלו באקדמיה ובתעשייה אף נמוך מכך.

"אין אף גוף שמנסה לתת פתרון לשורש הבעיה כמו שאנחנו איבחנו אותו, והוא שנערות נרתעות מהתחום. היום נערה בחטיבת הביניים תגיד לך שהיא חושבת שהתחום משעמם, קשה ואפור, ושהוא לא בשבילן - הוא של בנים ושל חנונים. היום, אם תשאלי את הנערות שלנו למה הן באות, התשובה היא קודם כל כי כיף להן", אומרת אפרת וינטרוב, מנהלת העמותה.

השנה, העמותה מקיימת קורסים לנערות בשיתוף עם ארבעה מוסדות אקדמיים בחיפה, בתל אביב ובירושלים, עם 200 חניכות ו-60 מדריכות. קווין בי פועלת כבר שנתיים וחצי, ועד היום כ-600 סטודנטיות לקחו בה חלק. וכ-1,000 חניכות בגיל חטיבת הביניים, חלקן כתלמידות בקורס השנתי, וחלקן כמשתתפות בקורסים ואירועים אחרים.

הקורסים השנתיים, העומדים בלב פעילות העמותה, נועדו לסייע לנערות להיות מוכנות ללימודים במגמת מדעי המחשב בתיכונים, וכוללים לימוד שפת תכנות Java, ובניית אפליקצייה עם סיום הקורס. מבחינת הסטודנטיות, בנוסף למלגות בגובה 5,000 שקל לשנה, המשתתפות בתוכנית זוכות לעבוד זו עם זו, דבר שעוזר ליצור קהילה נשית שנועדה לספק להן תמיכה במהלך לימודי התואר בסביבה גברית.

עד היום, העמותה התבססה על תרומות מחברות הייטק ותורמים פרטיים, אך נפח הפעילות גדל במהירות, ותרומות מסוג זה כבר לא מספיקות. לדברי וינטרוב, העמותה מקבלת יותר פניות ממה שהיא מסוגלת לספק עם המשאבים העומדים לרשותה, הן מסטודנטיות המעוניינות להשתתף בתכנית המלגות, והן מהורים של נערות המעוניינים בתכנית עבור בנותיהן. משום שהעמותה עצמה הוקמה לפני פחות משנתיים, רק בקיץ הקרוב תוכל לקבל החזרי מס על תרומות במסגרת סעיף 46. בהיעדר אפשרות התמיכה מהמדינה, ובהינתן שהתמיכה מקהילת ההייטק נמוכה מהדרוש להמשך הפעילות, קווין בי פנתה לקהילה בקמפיין מימון המונים.

בארצות הברית, עמותת Girls Who Code, שעושה פעילות זהה לשלכן, מתקיימת על בסיס תרומות של חברות הייטק. למה אתן בחרתן לפנות למודל של גיוס המונים?

"עד היום התבססנו על תרומות קטנות של חברות הייטק במסגרת של 'תרומה לקהילה', אבל תקציב העמותה היה הרבה יותר קטן. היום ההוצאות שלנו עומדות על כ-1.3 מיליון שקל בשנה, ואנחנו מבינות שלהתבסס על התרומות מחברות ההייטק זה לא מספיק".

העמותה אמנם עוד צעירה ומוקדם לדבר על תוצאות הפעילות בטווח הרחוק, אך לדברי וינטרוב, כבר היום ניתן לראות ניצנים של הצלחה: כל עשרים משתתפות המחזור הראשון, שהגיעו השנה לגיל תיכון, השתלבו במגמת מחשבים. בנוסף, כ-60 נערות שהשתתפו בפעילות העמותה בשנה שעברה, המשיכו השנה לשנה שנייה. "יש לנו חלום שבוגרות קווין בי, שמגיעות לתיכון ולומדות במגמת מדעי המחשב, יוכלו ללמד את הנערות הצעירות כמו בתנועת נוער אמיתית", היא מוסיפה.

אתן יודעות איך תממנו את הפעילות גם בשנה הבאה?

"הגענו להבנה שלא נוכל להתבסס על תרומות כמו שקורה בארצות הברית, ואנחנו צריכות לשנות מודל, כדי שנוכל לתפעל את העמותה באופן סדיר".

איזה שינויים למשל?

"היום, העלות להורים היא 500 שקל לקורס שנתי. אלו דמי רצינות, וזה כמעט לא מחזיר לנו כמעט כלום מהעלויות, מה גם שהרבה בנות לא משלמות את זה את זה בכלל, אם ההורים לא יכולים לעמוד בתשלומים. אם העלות תעלה אפילו לאלף שקל, זה יוכל בעצמו להחזיר את המלגות לסטודנטיות".

"דבר נוסף שאנחנו בוחנות הוא האפשרות להתמזג עם ארגון גג. זה היום דבר שמדברים עליו המון בעולם העמותות, כי בישראל אנחנו המדינה במקום הרביעי בעולם מבחינת שיעור העמותות ביחס לכמות האנשים, וחבל - כי יש המון עמותות שעושות את אותם הדברים, ונלחמות על אותם משאבים. יש היום המון עמותות גדולות בישראל שמקדמות את העניין של חינוך להייטק ולטכנולוגיה, יכול להיות ששווה לאחת מהן להטמיע אותנו בארגון ולשמור על מה שאנחנו הצלחנו לייצר".