על אף השמחה בסרט מארוול נשי ראשון, "קפטן מארוול" רחוק מלהיות קאנוני

"קפטן מארוול" עם ברי לארסון כגיבורת העל החדשה ווירס שייך לחוליה החלשה של סרטי סדרת היקום של מארוול • ביקורת

מתוך "קפטן מארוול" / צילום: באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם
מתוך "קפטן מארוול" / צילום: באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם

השנה החולפת הייתה כנראה המשמעותית ביותר לדיסני-מארוול. לא רק שהם ריסקו את הקופות (שוב) בזכות "הנוקמים: מלחמת האינסוף", אלא ייצרו את אחד מאירועי התרבות הגדולים של 2018 עם "הפנתר השחור" שהצליח להיות מועמד לפרס האוסקר, תוך שהוא הופך לסרט גיבורי העל הראשון שמגיע עד לקטגוריה הראשית. אבל דיסני-מארוול, והארכיטקט הגדול של יקום גיבורי העל קווין פייגי, אינם כאלה שנחים על זרי הדפנה, ויש להם תוכניות גדולות גם ל-2019. באפריל יופיע השיא של סדרת הסרטים עם "הנוקמים: סוף המשחק" שכנראה ירוויח את כל הכסף שבעולם, ולפני זה מגיע מתאבן בצורת "קפטן מארוול", סרט שעלילתו מתרחשת כמה שנים לפני "הנוקמים", והוא גם הראשון במותג שבמרכזו ניצבת גיבורת על, ולא גיבור.

זוהי ווירס, בגילומה של זוכת האוסקר ברי לארסון ("חדר"), חיילת מצטיינת בצבא חללי עשוי ללא חת, שאת לילותיה רודפים חלומות מוזרים שאין היא יודעת האם הם יציר דמיונה או זיכרונות מודחקים שלה. לאחר שהיא נתפסת בשבי על-ידי אויביה המסוכנים, היא מצליחה להימלט ומוצאת את עצמה על כדור הארץ שלנו, אי שם בשנות ה-90. היא חוברת לסוכן הביון ניק פיורי (סמיואל ל. ג’קסון, עוטה על עצמו איפור דיגיטלי מרהיב שגילח ממנו כמה שנים טובות) ויחד הם מגלים שווירס היא בכלל בת אנוש בשם קרול דנווסר, שבעקבות תאונה קיבלה כוחות על עוצמתיים להדהים. מכאן הדרך להציל את העולם כולו קצרה למדי.

ביקום המשותף של סרטי גיבורי מארוול, ש"קפטן מארוול" הוא ה-21 מתוכם, יש כמובן סרטים טובים יותר ופחות, אבל גם אלו שנמצאים בתחתית הרשימה ("איירון מן 2", "ת’ור: העולם האפל") אינם סרטים גרועים במיוחד, אלא פשוט לא מוצלחים באופן יחסי. למרבה הצער, "קפטן מארוול" שייך לחוליה החלשה יותר. הוא מהנה וחביב, אבל בהשוואה להצלחות הגדולות של המותג ("קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", "שומרי הגלקסיה") הוא זניח למדי, ומשהו בו מאוד מקרטע: יש הומור, אבל הוא לא נוחת טוב. יש אפקטים, אבל הם לא מרהיבים. יש אקשן, אבל סף הגירוי שלנו כבר גבוה הרבה יותר. משהו מרגיש לא אפוי בסרט החדש, ועל אף השמחה בסרט מארוול נשי ראשון, הוא רחוק מלהיות קאנוני.

את הגה הבימוי לסרט קיבלו שניים, צמד יוצרים בשם ריאן פלק ואנה בודן (האישה הראשונה החתומה על בימוי במותג). השניים מוכרים בעיקר בזכות שתי דרמות קטנות וחכמות: הראשונה היא "חצי נלסון", מטובי הסרטים של האלף החדש, ו"מה שקורה במיסיסיפי". הסרטים האלו מצטיינים בעיצוב דמויות ובדרמה האנושית שבהם, אבל מה שחסר בהם הוא קצביות והומור, והדבר בולט גם בהפקת הענק שעליה הם חתומים. כך שבסופו של דבר, "קפטן מארוול" מרגיש שקצת איחר את זמנו, אבל בשביל להעביר את הזמן עד "הנוקמים: סוף המשחק", הוא בהחלט אופציה ראויה.