מנדלבליט: לדחות עתירה שמבקשת פרסום החלטה בעניין דרעי לפני הבחירות

היועמ"ש ופרקליט המדינה שי ניצן מבקשים לדחות על הסף את העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בבקשה לחייבם לקבל החלטה על הגשת או אי-הגשת כתב אישום נגד השר אריה דרעי טרם הבחירות לכנסת ה-21 - זאת,  לטענתם, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בשיקול-הדעת שלהם

אריה דרעי / צילום: רפי קוץ
אריה דרעי / צילום: רפי קוץ

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מבקשים לדחות על הסף את העתירה לחייבם לקבל החלטה על הגשת או אי-הגשת כתב אישום נגד השר אריה דרעי טרם הבחירות לכנסת ה-21 הקבועות ליום 9.4.19.

לטענתם, על העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בשיקול-דעת היועמ"ש ופרקליט המדינה, וכן לאור העובדה כי משך הטיפול בתיק שבמסגרתו נחקר דרעי הוא סביר, בין היתר מאחר שחלפו כ-3.5 חודשים בלבד מאז הועבר אליהם התיק מהמשטרה.

בנובמבר אשתקד הודיעה המשטרה כי היא ממליצה להגיש כתב אישום נגד שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, יו"ר ש"ס, אריה מכלוף-דרעי, בגין עבירות על טוהר המידות שביצע דרעי, לפי החשד, לפני ואחרי שמונה שוב לשר.

בפברואר השנה הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד פרקליט המדינה ניצן והיועמ"ש מנדלבליט, בדרישה שיסבירו מדוע אינם מקבלים החלטה בתיק החקירה נגד השר דרעי. "לא מדובר בשר 'רגיל' ובפגיעה 'רגילה' באמון הציבור. מדובר באדם שכבר נתפס והורשע בעבירות חמורות. לא ניתן להתעלם מזהות הנחקר, עבריין מורשע שפגע אנושות באמון הציבור ושב לתפקידו באותו המשרד".

על עתירה זו הוגשה היום (ד') תגובת היועמ"ש ופרקליט המדינה, באמצעות עו"ד נחי בן-אור ועו"ד שי כהן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. חלק מהטענות שהעותרת מעלה הן טענות הנוגעות לפגיעה כביכול בזכויות ובאינטרסים של השר דרעי - ובכך מתערבת העותרת בריב לא לה, שעה שישנו גורם אחר - השר דרעי בעצמו - הנוגע לעניין באופן ישיר. על כן, נטען, בהיבט זה דין העתירה להידחות על הסף.

שנית, נטען, כי גם ככל שהעותרת מבקשת לטעון בשם האינטרס הציבורי הכללי, עמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה היא כי אין להתערב בשיקול-דעתם המקצועי בנושא. לטענתם, לגורמי התביעה מסור שיקול-דעת רחב ביותר בכל הנוגע לאופן ניהולן של חקירות שבטיפולן, והעותרת לא הרימה את הנטל הכבד המוטל עליה לביסוס עילה להתערבות שיפוטית בשיקול-דעת זה.

לגופו של עניין, צוין כי משך הטיפול של גורמי התביעה בחקירה שבמסגרתה נחקר השר דרעי ואופן הטיפול בה, בשים לב למכלול השאלות המתעוררות, הם סבירים לחלוטין.

בכירי מערכת המשפט מוסיפים בתגובה כי אין חולק כי ישנה חשיבות לכך שהחלטות בדבר הגשת כתבי אישום והעמדה לדין, לאחר השלמת חקירה פלילית, תתקבלנה בתוך פרק זמן סביר; אך כאמור, משך ואופן הטיפול של גורמי התביעה בתיק שבמסגרתו נחקר דרעי הם סבירים לחלוטין - וחלפו כ-3.5 חודשים בלבד מאז הועבר לטיפולם תיק החקירה, בחודש נובמבר 2018.

עוד לעמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה, גם דינן של טענות העותרת בדבר "זכות הציבור לדעת" - להידחות. אין מדובר בענייננו בכך שהתקבלו החלטות ואין מגלים אותן לציבור, אלא שנדרש עוד זמן כדי להשלים את העבודה הנדרשת לצורך קבלתן של ההחלטות.

בינואר 2016 מונה דרעי לשר הפנים בממשלה, וזמן קצר לאחר מכן החלה בדיקה של התנהלותו, שהפכה בהמשך לחקירה פלילית. בתום חקירה מורכבת וארוכה מדי שנמשכה 3 שנים, הודיעו המשטרה ורשות המסים כי הן סיימה את חקירת דרעי ואחיו, עו"ד שלמה דרעי, וכי נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של אריה דרעי בגין ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים באשר להתנהלותו בעניינו של איש העסקים, אילן שרעבי, בעת שדרעי כיהן כשר. כמו כמו כן המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד את דרעי לדין בגין ביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני שקלים, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב (שבועת שקר) למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.

ההמלצה להעמיד לדין את אריה דרעי בגין מרמה והפרת אמונים נוגעת להעברות כספיות בסכומים של מאות אלפי שקלים, שהועברו לשר דרעי מאנשי עסקים שונים, ובמרכזם 200 אלף שקל שהעביר לו שרעבי כהלוואה (שלא הוחזרה), במהות התשלומים, טיבם ואופן הדיווח עליהם.

עניינן של עבירות המס והלבנת ההון בעסקאות למכירת מגרשים בין בני משפחת דרעי לבין עצמם בהר שמואל ובגבעת שאול, שלפי החשד נעשו תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון - פרשה שנחשפה ב"גלובס" על-ידי כתבת הנדל"ן שלומית צור. כמו כן, עסקה החקירה ברכישת מגרש של דרעי ביישוב ספסופה; בהצהרות הון כוזבות לכאורה של השר ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה; ובדיווחים חסרים בהצהרות הון לרשויות המס ועוד.

החשדות הנוכחיים נגד דרעי בנוגע ל-4 פרשות:

מרמה, הפרת אמונים ו-200 אלף שקל

דרעי חשוד כי בתקופה שבה שהה בפסק זמן מהחיים הפוליטיים, העביר לו מקורבו, איש העסקים אילן שרעבי, 200 אלף שקל כהלוואה שהוחזרה על-ידי דרעי רק בחלקה. לפי החשד, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו כשר הפנים ב-2016, נפגש דרעי עם שרעבי, שביקש ממנו להתערב בעימות משפטי בין עיריית רמת השרון לכפר הירוק, שם ישבה חברה בבעלות שרעבי. לפי החשד, למרות ניגוד העניינים החריף שבו היה דרעי, הוא התערב לטובת שרעבי. בכך, לפי החשד, דרעי עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים.

התחמקות מתשלום מס על-ידי "העברת" בעלות על דירות

חשד נוסף נגד דרעי שבגינו יש המלצה להעמידו לדין נוגע לעסקאות נדל"ן שחשפה הכתבת שלומית צור ב"גלובס", ושנעשו בין בני משפחת דרעי לבין עצמם. לפי החשד, ההעברות בין בני המשפחה נעשו כדי להתחמק מתשלום מס.

קבלת כספים שלא כחוק

דרעי חשוד כי בהצהרות הון שמסר למבקר המדינה, הוא לא דיווח על כספים שקיבל מאנשי העסקים ועל חלק מרכושו, בניגוד לדין.

רשם בית על-שם בתו כדי להימנע מתשלום מס

דרעי חשוד כי בנה את הווילה שלו ביישוב ספסופה בכסף שלא דווח כיאות לרשויות המס. הבית רחב-הידיים בגליל מוערך בשווי של כ-4 מיליון שקל. לפי החשד, חוזה מכירת הקרקע לא נחתם על-שם הבעלים האמיתיים, אלא נרשם על-שם בתו של דרעי וחתנו, וחלק מהכסף - כחצי מיליון שקל במזומן - אף לא דווח לרשויות המס.

שיבוש הליכי משפט

המלצה להעמיד לדין את דרעי בגין שיבוש הליכי משפט: לפי החשד, חרף העובדה שהשר דרעי נדרש מפורשות שלא לשוחח עם אחד המעורבים על הסוגיות שנחקרו והוזהר מפני שיבוש ראיות, הוא פנה אל אותו מעורב מיד בסמוך לסיום חקירתו ושוחח עמו על תוכן הדברים ועל עדותו הצפויה במשטרה וריענן את זכרונו.

התנועה לאיכות השלטון מסרה על תגובת המדינה בעתירה בעניינו של השר דרעי: "צר לנו שהמדינה בתשובתה הסתפקה באמירה רפה על לוח הזמנים, תוך שהיא מתעלמת מכך שהתיק בעניינו של השר דרעי מתנהל למעשה מזה למעלה מ-3.5 שנים, ומכך שאנו עומדים בפני מערכת בחירות בה נמנע מהציבור מידע חיוני הנוגע לדמות בכירה המתמודדת לתפקיד שר בממשלה. בעוד חודש ילכו אזרחי ישראל לקלפי בלי המידע המגיע להם וכשזכותם לבחור ולהיבחר נפגעת". 

*** חזקת החפות: שר הפנים אריה דרעי הוא בגדר חשוד בלבד במעשים המיוחסים לו. הוא לא הועמד לדין ולא הורשע בדין, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.