אלדד פרי: "צריך לבטל את מוסד ההתנגדויות. זה דבר ישן"

האם העובדה שאחוז זעום של התנגדויות מתקבלות, היא עדות להתנגדויות באיכות נמוכה, או לחוסר רצון של ועדות התכנון והבנייה להקשיב למתנגדים? ד"ר טליה מרגלית, מרצה בכירה בבית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, סבורה שהוועדות נמצאות בעמדת התגוננות, ומתייחסות בעיקר להתנגדויות שמגיעות מאוכלוסיות חזקות. מנגד היזם אלדד פרי מנגד טוען, כי עם הדרישות התכנוניות שהוא נתקל בהן מצד הוועדות, ועם כל היועצים המקצועיים שנדרשים להשתתף בתוכניות, יש מקום להסיר בכלל את מוסד ההתנגדויות. את הדברים אמרו השניים בפאנל "התנגדויות בין כלי דמוקרטי לכלי נשק" שנערך בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס".

"התנגדויות משפרות משמעותית תוכניות", אמר מתכנן מחוז מרכז במינהל התכנון גיא קפלן, "יש גם תוכניות שנדחות אם המטרה היא שהתוכנית הסופית תהייה מיטבית". אולם דבריו לא שכנעו את עו"ד ענת בירן, שמייצגת מתנגדים לתוכנית המתאר הוד השרון. "דחיית ההתנגדויות לתוכנית המתאר של הוד השרון, באה ממקום פוליטי ולא תכנוני. כשדוחים את כל ההתנגדויות, בין אם המתנגד הוא אדם שלא רוצה שיבנו ובין אם המתנגד הוא אדם שרצה להוסיף זכויות בנייה באזור התעסוקה, זה מראה משהו. גם אם יקבלו חלק מהטענות זה יותר טוב מכלום. זה גם לא נכון מול היזמים. צריך לשנות את כל התפיסה ולעשות את ההתנגדויות בשלב הרבה יותר מוקדם - בשלב התכנון - כדי שלא יעבדו שנים על תוכנית ובסוף בשלב ההתנגדויות הכל מההפך. עושים שיתוף ציבור שזה הליך סרק. זה לא טוב לוועדות, ליזמים ולציבור הרחב", אמרה בירן.

אלדד פרי: "צריך לבטל את מוסד ההתנגדויות. זה דבר ישן"

משה פישר, יו"ר עמותת בינוי שפוי, התנגד גם הוא לביטול מוסד ההתנגדויות, כמו גם לטענה שההתנגדויות הפכו לכלי נשק בידי המתנגדים. "משרד האוצר ומוסדות התכנון יצרו חותמת גומי בדמות הוותמ"ל הדרקוני. הם אלו שהפכו את העסק לכלי נשק. ולא רק במהלכים שהם עושים - גם בשיסוי ושקרים. השר רץ לכלי התקשורת ומספר סיפורים וקורא לתושבים 'נימבי' ("לא בחצר האחורית שלי" - ש"צ). למי הציבור הרחב צריך לתת דין וחשבון?", אמר פישר.

"אתם לא חיים את זה ולא מבינים", הגיב אלדד פרי, "הוועדה המחוזית מנותקת משיקולים פוליטיים. זאת המדיניות - צריך להכריע אם לבנות 50 אלף דירות. בסוף הוועדות שומרות שלא יפשירו שטחים חדשים וכמעט לא מפשירים. מכירים את כל הטענות על צפיפות ותנועה. על מנת להגיש תוכניות קבעו לנו פרמטרים כל כך קשים. לכל 800 דירות צריך שני בתי ספר ואין לזה מקום בכלל. הפרמטרים האלה נבחנים במילא בוועדות התכנון ולכן היום הליך התנגדויות הוא מיותר".

מרגלית סיכמה כי "שיתוף ציבור הוא מקובל בכל העולם ויש מקום לקיים את שלב ההתנגדויות יותר מוקדם. ואז אולי חוסכים זמן. הסיבה שהימשכות ההלכים אורכת זמן כל כך רב היא לא בהתנגדויות שלפי חוק יש 60 יום בלבד להגיש אותם. אסור שנשכח שהתנגדויות הן כלי חשוב שמאפשר לתושבים מכל הרמות הסוציו-אקונומיות להביע את עמדתם, אך בעוד בערים החזקות שבהן התושבים הם חזקים עוצמת ההתנגדויות מורגשת בהתאם, המצב בערים החלשות הוא שונה". 

קפלן הוסיף כי לוחות הזמנים כיום הם קצרים יותר. לדבריו, "היום מוסדת התכנון מוציאים החלטה תוך שלושה ימים מהדיון, כאשר היעד של מינהל התכנון הוא לסיים תוכנית תוך 18 חודשים. שיתוף הציבור הוא שלב חשוב והוא נועד כדי שהתושבים יהיו מודעים לתוכנית ולא יגישו התנגדות לתוכנית שכבר הרבה זמן נמצאת במערכת".