שנים של עשייה בריאה? מה באמת מסתתר מאחורי ה"הישגים" של ליצמן במערכת הבריאות

בשבוע שעבר פרסם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן חוברת בשם "ליצמן - שנים של עשייה בריאה", ובה פירוט של שורה ארוכה של הישגים שרשם בתפקידו. העיתוי שבו בוחר ליצמן לפרסם את החוברת אינו מקרי: מי שבקדנציה הראשונה שלו נתפש כסגן שר (ובפועל שר) מצוין ופעלתן, מצוי כעת במשבר של ממש. הוא נחקר בחשד שניצל את מעמדו כדי למנוע את הסגרתה לאוסטרליה של המורה מלכה לייפר, הנאשמת שם ב-74 מקרים של תקיפה מינית ואונס, ומתמודד מול שורת תחקירים עיתונאיים שמאשימים אותו במתן פרוטקציות למקורבים.

כנגד כל אלה, לליצמן - שככל הנראה ישמח לחזור למשרד הבריאות - חשוב להעביר את המסר שהוא עבד לא מעט בקדנציה האחרונה. ולא סתם עבד, אלא למען כולם. "בעיניי הבריאות היא מעל הכל. בבריאות אין גבולות ואין פוליטיקה", כותב ליצמן בחוברת ההישגים. גבולות ופוליטיקה אולי לא, אבל האם יש קשר בין ההצהרות של ליצמן לבין ההישגים שלו בפועל? עברנו על החוברת הצהרה-הצהרה, ובדקנו אם באמת מדובר בהישג, ואם לא - מדוע.

הישגים אמיתיים

טיפולי שיניים לילדים

ההצהרה: "דאגנו לטיפולי שיניים חינם לכל הילדים! 850 אלף ילדים בשנה קיבלו טיפול שיניים בחינם. 625 מיליון שקל חיסכון לאזרחי המדינה".

האמת: הכנסת טיפולי השיניים לילדים, נוער וקשישים לסל הבריאות היא בהחלט הישג שאפשר לזקוף לזכות ליצמן. בקדנציה הקודמת הוא קידם את הטיפולים לילדים ולנוער, ובנוכחית לקשישים - בעלות כוללת של 40 מיליון שקל בשנה.

הרפורמה לסימון המזון

ההצהרה: "הובלנו מאבק בג'אנק פוד, קידמנו תוכנית לתזונה בריאה בבתי ספר ובצהרונים; הפחתנו באלפי מוצרי מזון נתרן, סוכר ושומן".

האמת: הרפורמה לסימון המזון המזיק, שתצא לדרך בעוד שנה, היא הישג גדול של סגן שר הבריאות ואנשי משרדו, בהובלת המנכ"ל משה בר סימן טוב. בניגוד לסאגת חוק העישון (ראו בהמשך), בכל הנוגע לסימון מזון - ליצמן עמד איתן מול גורמים רבי השפעה, כוח ואינטרסים שניסו לעצור את הרפורמה.

סל התרופות

ההצהרה: "הגדלנו את תקציב התרופות שבסל. הוספנו לסל אלפי תרופות חדשות; הכנסנו לסל מאות טכנולוגיות חדשות ובינלאומיות; נתנו מענה למאות אלפי חולים חדשים".

האמת: אכן הישג. תקציב סל התרופות גדל מ-300 מיליון שקל ב-2015 ל-500 מיליון שקל כיום, תוך הצהרת כוונות של ליצמן להמשיך ולהעלות אותו ל-700 מיליון שקל בשנים הבאות. עם זאת, בקדנציה הראשונה של ליצמן כסגן שר (2009-2013) תקציב הסל דווקא ירד מכ-400 מיליון שקל לכ-340 מיליון שקל, כך שמדובר בעלייה שבאה אחרי ירידה. בכל מקרה, לאור האמרת מחירי התרופות והטכנולוגיות הרפואיות בשנים האחרונות, אין מנוס מהמשך הגדלת הסל.

זיהומים בבתי חולים

ההצהרה: הפחתנו את הזיהומים בבתי החולים ב-44%.

האמת: בתחילת הקדנציה הנוכחית של ליצמן יצאה לדרך התוכנית הלאומית למניעת זיהומים בבתי חולים, בתקציב של כ-50 מיליון שקל בשנה - פי 10 מהתקציב שהוקצה לנושא קודם לכן. התוכנית הצליחה לחולל שינוי: במחלקות לטיפול נמרץ, למשל, ירד שיעור המקרים של חיידק המתגלה בדם (אלח דם כללי), מ-9.4 מקרים לכל 1,000 ימי אשפוז ב-2012 ל-4.5 מקרים לכל 1,000 ימים ב-2018. לפי פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, בזכות הגידול בתקציב גדל התמרוץ לבתי חולים המצליחים לצמצם הידבקויות, וכן נוספו עוד אחיות למחלקות שאחראיות לנושא. עם זאת במצב הנוכחי, כשהתפוסות במחלקות רבות עולות על 100%, מטופלים נדבקים מזיהומים ולו מעצם הקרבה הגדולה האחד לשני, ואת בעיית הצפיפות ליצמן לא הצליח לשפר במידה מספקת (ראו בהמשך).

הישגים מפוקפקים

השקעה בבתי חולים

ההצהרה: "השקעה בבתי חולים הקיימים - הוספנו 2,000 מיטות אשפוז חדשות!".

האמת: ליצמן טוען שהוסיף 2,000 מיטות אשפוז (לא כולל 300 המיטות של אסותא באשדוד), אלא שזו תוכנית שעוד לא יושמה במלואה: המיטות אמורות להתווסף לאורך שש שנים, 2022-2017. כמה מיטות נוספו עד היום? רק כ־330 מיטות אשפוז כלליות ב-2018-2017. כ-400 מיטות נוספות - פסיכיאטריות, גריאטריות ושיקומיות - הוקצו ל-2018-2017. מיטה ש"הוקצתה" זו מיטה שיש עבורה תקציב, אך התקנים לרופאים ואחיות עבורה טרם אוישו. בפועל, רק כמה עשרות מהן כבר נכנסו לבתי החולים. בשורה התחתונה - ממש לא מדובר בתוספת של 2,000 מיטות.

בריאות הנפש

ההצהרה: "ביצענו מהפכה בתחום בריאות הנפש! לראשונה ניתן לקבל שירותים בכל קופות החולים במימון ממשלתי. הרחבנו את הפריסה: כ-60 מרפאות לבריאות הנפש בכל הארץ. 40 אלף מתמודדים נוספים הצליחו להגיע לטיפול".

האמת: מפתיע שליצמן מתהדר ברפורמה בבריאות הנפש, שיצאה לדרך בדחיפתו ובברכתו בקיץ 2015, שכן זו מתבררת כיום ככישלון. הרפורמה נועדה להעביר את האחיות לתחום הטיפול הנפשי מידי המרפאות הממשלתיות אל קופות החולים, וכך להנגיש ולהרחיב את הטיפול עבור יותר אזרחים. אבל זה לא קורה בפועל: רק באחרונה פרסמנו מכתב ששלחה ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן-לוי, למנכ"ל המשרד שבו היא מתריעה על התורים הארוכים לקבלת טיפול נפשי במרפאות, שבמקומות מסוימים מגיעים לשנה. על אף שהתקציב למרפאות בריאות הנפש בישראל הוכפל בהשוואה למצב טרם הרפורמה, הרי שמעגל המטופלים התרחב ב-40 אלף בלבד - עלייה של 15% - ומספר הפגישות פר-מטופל דווקא ירד. בנוסף, חלק מהמטופלים החדשים משלמים 130 שקל לפגישה אצל מטפלים עצמאיים, כאשר קודם לכן הטיפולים ניתנו ללא עלות.

צמצום פערים בין המרכז לפריפריה

ההצהרה: צמצמנו פערים בשירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז. הקמנו 19 מרכזים לרפואה דחופה. הקמנו מרכז אונקולוגי בסורוקה. העלינו את שכר מענקי העידוד לרופאים בפריפריה והגדלנו את מספר הרופאים. יצא קול קורא להקמת בית חולים חדש בבאר שבע ע"ש שמעון פרס, שיכלול בשלב ראשון 500 מיטות אשפוז, ויגיע עד 2,000 מיטות!

האמת: בתקופתו של ליצמן לא צומצמו הפערים בבריאות בין מרכז לפריפריה, בטח שלא באורח ניכר. המוקדים לרפואה דחופה שהוקמו בפריפריה מופעלים בידי חברות פרטיות וכרוכים בתשלום - 89 שקלים במוקד שנפתח באחרונה בקריית שמונה, לדוגמה. בנוסף, מאז שנפתח המוקד נשמעות תלונות לא מעטות בנוגע לאיכות הטיפול בו.

ליצמן מתגאה גם בתוספות השכר והמענקים שניתנו לרופאים בהסכם השכר האחרון (מ-2011). אלא שמתברר שאלה לא הועילו במידה מספקת בתמרוץ רופאים לבחור במקצועות במצוקה (הרדמה, טיפול נמרץ, פנימית, גריאטריה, כירורגיה ואחרים) ולעבור לפריפריה. כפי שחשפנו באחרונה ב"גלובס", דוח ביקורת פנימי של משרד הבריאות הצביע על כך שחלק מהמענקים, בגובה מאות אלפי שקלים, ניתנו למתמחים שממילא היו עוברים לפריפריה. התוצאה היא שהפריפריה עדיין מקופחת משמעותית במשאבים ובאנשי רפואה בהשוואה למרכז.

לגבי המרכז האונקולוגי ב"סורוקה" - בפועל מדובר במרכז שיזם מנכ"ל "כללית" כיום ועד לאחרונה מנהל סורוקה, פרופ' אהוד דודסון. המרכז הוקם הודות לגיוס כספי תרומות ומתקציב כללית בלבד.

לגבי בית החולים החדש בבאר שבע - מדובר בסאגה שהחלה עוד ב-2014, אז קבעה החלטת ממשלה שיש להקימו. מאז לא ננקטו צעדים של ממש כדי לקדם את היוזמה, כשמשרד האוצר גרר רגליים והוביל את הסחבת, ורק לפני כמה שבועות פורסם הקול הקורא להקמתו - שמשמעותו שגופים שונים יכולים להציע רעיונות למודל כלכלי בעבור בית החולים. כיום צופים שבית החולים יקום רק בעוד 15 שנה, ולכן היציאה לקול קורא רק כעת, באיחור מופרז, היא תעודת עניות לליצמן.

מכשירי MRI

ההצהרה: "הגדלנו פי חמישה את מספר מכשירי ה-MRI וקיצרנו את זמני ההמתנה בחצי".

האמת: התורים השתפרו, אך הם עדיין ממושכים מאוד, ובחלק מהאזורים מדובר בחודשים ארוכים. סיבה עיקרית לכך היא מחסור ברדיולוגים - רופאים שתפקידם לפענח את התוצאות.

מאבק בנזקי העישון

ההצהרה: "הובלנו מאבק לצמצום נזקי העישון. אסרנו שיווק סיגריות אלקטרוניות במינון ניקוטין גבוה והחלנו עליהן את כל המגבלות על מוצרי עישון רגילים. אסרנו עישון במקומות ציבוריים והוצאנו את מכונות הסיגריות מהמרחב הציבורי. תמכנו וקידמנו את חוק הגבלת פרסום ושיווק אמצעי עישון".

האמת: החוק להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, שנכנס לתוקף בשבוע שעבר, הוא הישג שהתרחש למרות ליצמן, ודאי שלא בזכותו. החוק, שנחשב למחמיר ביותר אי פעם בתחום צמצום ממדי העישון ומיגורו, החל בכלל כהצעה פרטית של חברי הכנסת איתן כבל, יהודה גליק ואייל בן ראובן. דוח המבקר ממאי האחרון עוסק מפורשות בהתנהלות ליצמן בכל הנוגע לרגולציה למניעת עישון: לפי המסמך הוא "התנגד ליישום כמה פעולות שמטרתן לצמצם את מספר המעשנים".

קנאביס רפואי

ההצהרה: "הובלנו את המדיקליזציה ונכון לדצמבר 2018 - בישראל כ-46 אלף מטופלים בקנאביס רפואי. הכשרנו רופאים לרישום מוצרי קנאביס ככל תכשיר רפואי, ואפשרנו למטופלים לרכוש אותם בבתי המרקחת שהוכשרו לכך. קבענו נהלים לגידול קנאביס".
האמת: ליצמן אכן פעל למדיקליזציה של תחום הקנביס בישראל וגם תמך ביצוא קנאביס משלב מוקדם, אבל במקביל נוצרה בעיה קשה בכל הנוגע ליכולת להשיג רישיונות לקנאביס רפואי. יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות פועלת במכוון להגבלת התחום, והתוצאה היא שבמקום לחוקק חוקים או תקנות שקובעות עדיפויות לקבלת רישיונות, היא פשוט מייבשת אנשים בתור ללא שקיפות, סדר והיגיון.

סיעוד וקשישים

ההצהרה: "יצרנו שינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המבוגרת. הגדלנו את הגמלה לקשישים בכל חודש; קיצרנו את הבירוקרטיה למשפחות הסיעודיים. הוזלנו את תשלומי בני המשפחה ב-500 שקל לחודש. הוספנו שעות טיפול סיעודי וטיפולים משקמים ומשמרים לקשישים בסבסוד המדינה, בשווי של כ-400 מיליון שקל".
האמת: ליצמן ושר האוצר משה כחלון אמנם הוסיפו עוד שעות סיעוד לקשישים סיעודיים קשים, והרחיבו עוד כמה זכאויות בתחום, ויש לברך על כך. אך יש מרחק גדול בין ההישג הזה לבין מה שליצמן חתר אליו בתחילה: ביטוח סיעודי לכול. הביטוח הסיעודי הפרטי המוצע כיום דרך קופות החולים מכסה כמה אלפי שקלים בחודש, אך למשך חמש שנים בלבד, ותקופה סיעודית ממוצעת כיום היא שש שנים, ובעתיד צפויה רק לעלות. התשלום למוסד סיעודי יכול להגיע עד ל-20 אלף שקל בחודש, והעלות הכבדה הזו נופלת פעמים רבות על כתפיהן של משפחות המטופלים.