מקום עבודה שבו משתכרים 33 אלף שקל ברוטו בחודש בממוצע: אלה שיאני השכר במגזר הציבורי

שיאני השכר במגזר הציבורי ב-2017: עובדי נמל חיפה, ששכרם הממוצע מגיע ל-33,078 שקל ברוטו לחודש - אף יותר מזה של עובדי נמל אשדוד (29,860 שקל) או עובדי בנק ישראל (28,085 שקל) • העובדים הסוציאליים, ש-90% מהם נשים, משתכרים בין 4,110-19,400 שקל ברוטו, תלוי בגורם המעסיק

פריקת קרונות בנמל חיפה / צילום: דוברות רכבת ישראל, סיגל ספנות
פריקת קרונות בנמל חיפה / צילום: דוברות רכבת ישראל, סיגל ספנות

עובדי נמל חיפה הגיעו גם ב-2017 למקום הראשון במצעד השכר של הגופים השונים במגזר הציבורי עם שכר ממוצע של 33,078 שקל ברוטו לחודש, תוך שהם מקדימים את עובדי נמל אשדוד (עם שכר ממוצע של 29,860 שקל), חברת נמלי ישראל (28,960 שקל לחודש) ועובדי בנק ישראל (28,085 שקל). עובדי חברת החשמל רשמו ב-2017 התקדמות ניכרת והגיעו למקום החמישי עם שכר ממוצע ברוטו של 27,432 שקל ומיד אחריהם הגיעו עובדי רשות ניירות ערך עם שכר ממוצע של 27,232 שקל לחודש. עובדי מפעל הפיס שהיגעו למקום השביעי (26,803) הקדימו בהפרש קטן את עובדי שתי החברות ממשלתיות ביטחוניות רפאל ואלתא עם שכר של 26,497 ו-26,106 שקל בממוצע.

הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, הגיש היום (ג') לכנסת את הדוח ה-25 על הוצאות השכר בגופים המתוקצבים, הנתמכים ובתאגידי הבריאות לשנת 2017. מדובר בכ-801 גופים בהם היו מועסקים 380 אלף עובדים בכ-300 אלף משרות. הדוח מקיף למעשה את עובדי השלטון המקומי, החברות הממשלתיות, התאגידים הסטטוטוריים, קופות החולים והסתדרות מדיצינית הדסה, תאגידי הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה. הוא מתפרסם בהמשך לדוח השכר בשירות המדינה שהתפרסם בחודש שעבר.

נתוני השכר במגזר הציבורי לשנת 2017 נחשפים

העובדים בחברות הממשלתיות הם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין הסקטורים השונים במגזר הציבורי עם שכר ברוטו ממוצע של 23,230 שקל. שכרם הממוצע של עובדי המגזר הציבורי עומד נכון לסוף 2017 על 16,088 שקל ברוטו. מדובר בעלייה של 1.6% לעומת השכר ב-2016 שעמד על 15,796 שקל. הסתכלות השוואתית על-פני העשור האחרון (2008-2017) מראה כי שכרם של עובדי המגזר הציבורי גדל ריאלית ב-16% - מדובר בשיעור גידול נמוך מזה של שכר עובדי המדינה, שגדל ריאלית ב-20% במהלך אותה התקופה, אך גבוה מזה של כלל העובדים במשק, ששכרם גדל ריאלית ב-11%.

הממונה על השכר קובי בר נתן / צילום: דוברות משרד האוצר
 הממונה על השכר קובי בר נתן / צילום: דוברות משרד האוצר

אחרי עובדי החברות הממשלתיות נמצאים ברשימה עובדי קופות החולים וההסתדרות המדיצינית הדסה (20,772 שקל). שכרם הממוצע של עובדי קופות החולים הושפע מאד משכרם הגבוה של הרופאים: כ-20% מהמועסקים בקבוצה הם רופאים ששכרם הממוצע 40,295 שקל. ללא הרופאים עומד שכרם של עובדי קופות החולים ו'הדסה' על 16,116 שקל דומה לממוצע שכר הברוטו הכללי למשרה מלאה ביתר הגופים הציבוריים. עובדי התאגידים הסטטוטוריים (19,452 שקל), ועובדי המוסדות האקדמיים (16,999 שקל). בתחתית הדירוג נמצאים עובדי המועצות הדתיות (9,076 שקל), עובדי המועצות הדתיות (10,085 שקל) ועובדי הרשויות המקומיות (11,116 שקל).

הדוח מקדיש פרק נרחב לניתוח שכרם של העובדים הסוציאליים בישראל, שכ-90% מהם נשים. הממצא הבולט הוא פערים גדולים בשכרם עובדים סוציאליים המועסקים במקומות עבודה שונים. בעוד שהעובדים הסוציאליים המועסקים בגופים הנתמכים (בעיקר מוסדות אקדמיים) בחברות העירוניות ובתאגידי בריאות משתכרים שכר זעום הנע בין 4,110 שקל ל-5,377 שקל ברוטו לעובד מרוויחים עובדים סוציאליים המועסקים על-ידי הביטוח הלאומי שכר ממוצע של 19,400 שקל בממוצע לעובד. שכרם של העובדים הסוציאליים נמוך בין היתר בשל העובדה כי רובם ככולם מועסקים במשרות חלקיות, כשהממוצע ל-12 אלף העובדים הסוציאליים בישראל עומד על 74% משרה. השכר הממוצע למשרה מלאה של עובד סוציאלי עומד על 13,604 שקל. השכר לעובד עומד על 10,032 שקל. שני שליש מהעובדים סוציאליים מועסקים ברשויות המקומיות ומשתכרים בממוצע 9,504 שקל לעובד.

לדוח השנה צורף מבט השוואתי בינ"ל המראה כי ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית בכל הקשור לכמות העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי ביחס לגודל האוכלוסייה, ובכל הקשור לגובה שכרם ביחס לשכר החציוני במשק, ביחס למדינות המדגם. כך למשל, על-פי הניתוח שכרם החציוני של העובדים הסוציאליים בישראל גבוה ב-24% מהשכר החציוני במשק כשבאנגליה הפער עומד על 16% ובארה"ב על 12% (לטובת העובדים הסוציאליים). כמו כן מציינים עורכי המחקר כי על אף שישראל ממוקמת במקום ה-26 בגודל ההוצאה הממשלתית לנפש על בריאות וארצות הברית ממוקמת במקום הראשון בעולם במדד זה, נמצא כי בישראל יש יותר עובדים סוציאליים לנפש מאשר בארצות הברית, וכי השכר החציוני של עובדים סוציאליים בישראל ביחס לשכר החציוני הממוצע בישראל, גבוה יותר מיחס זה בארצות הברית. ואולם המחקר סובל מפגם מתודולוגי קשה: ההשוואה איננה מביאה בחשבון את העובדה שבישראל מרבית העובדים מועסקים במשרה חלקית. מאחר ונמצא כי עובדים סוציאליים במדינות המדגם מועסקים ברובם במשרה מלאה, הרי שאילו הייתה נעשית השוואה על-בסיס חלקיות משרה זהה לזו של ישראל המסקנות היו שונות.

פרק אחר בדוח משווה את יחס עלות התועלת בהסכם הרפורמה בחברת החשמל שנחתם ב-2018 לזה של הסכמי רפורמה קודמים שנעשו ברשות הנמלים (2005), רכבת ישראל (2012), רשות מקרקעי ישראל (2013) ובתע"ש (2014). המסקנה העולה מהניתוח היא

הסכם השכר שנחתם בחברת החשמל "מאוזן יותר" מהסכמים קודמים וכולל מתנים סבירים יותר. בנוסף מציינים בממונה השכר כי בשונה מהסכמי שכר קודמים, תשלום המתנים הכלולים בהסכם השכר בחברת חשמל מותנה בביצוע אבני הדרך, כאמור. לאור זאת, ובעקבות תכנית הפרישה המסיבית שכלולה בהסכם השכר, החיסכון המוערך כתוצאה מיישום ההסכם (כ-7.2 מיליארד שקל) גבוה מהעלות שלו (כ-6.4 מיליארד שקל) וזאת ביחס לתרחיש שבו לא מתבצעת הרפורמה, ולכן לא נחתם הסכם ואין פרישה של עובדים.

צרו איתנו קשר *5988