"פרשיית מרמה מסועפת, מתוחכמת וממושכת" - כך כינה בהכרעת דינו שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ארז יקואל, את פרשת עוקץ הנדל"ן במסגרתה הורשעה מיכל קליינמן זעירא במרבית מעשי ההונאה ועבירות המס שיוחסו לה במסגרת כתב האישום.
לפי כתב האישום - שהוגש על-ידי עורכי הדין רועי לוס ודנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז - קליינמן הציגה עצמה בפני קרובי משפחתה, חבריה, הורי חברי ילדיה, אדם עמו ניהלה קשר זוגי ועוד אחרים, "כיזמית נדל"ן עתירת נכסים וכלי רכב". כפי שמתאר כתב האישום, "לצורך יצירת מצג זה, נהגה קליינמן להיפגש עם אחרים כשהיא מציגה לראווה כי ברשותה סכומי כסף גדולים במזומן וכן נהגה להראות לאחרים, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי, כי בחשבונה בבנק ישנן יתרות זכות גבוהות".
בהכרעת דינו, קיבל השופט יקואל את מרבית הטענות שנטענו בכתב האישום וייחס משקל משמעותי לעדויות המתלוננים נגדה. הגננת ממודיעין תוארה במהלך העדויות שמסרו חבריה וקורבנותיה כאישה לבבית, נדיבה באופן יוצא דופן וככזו שביתה תמיד פתוח לכל. באמצעות התנהלות זו, טענה התביעה, הגננת שכנעה את קרוביה להעביר לה כספים על-מנת שהיא תשקיע אותם במיזמי נדל"ן, תוך הצגת מצגים כוזבים ומרמתיים ומבלי שכספים אלה אכן משמשים להשקעה שהבטיחה. זאת, בין היתר באמצעות מסמכים מזויפים. בנוסף, מואשמת קליינמן-זעירא בהלבנת הון ובסחיטה באיומים של עורך דינה באמצעות גורמים בעולם התחתון.
בהכרעת הדין שאורכה 140 עמודים, קבע השופט יקואל כי "במרבית האישומים הנדונים, חומר הראיות שנפרש מלפניי הצביע באופן ברור על קיומם של מצגי שווא קונקרטיים וחמורים כשלעצמם. מצגי אלה התייחסו הן למהות השימוש שייעשה בכספים שיופקו בידי הנאשמת ולמהות העסקה שכביכול נרקמה בינה לבין המתלוננים, הן לבטוחות שתועמדנה להבטחת כספים אלו והן לפרטים משמעותיים נוספים, כמו גם שימוש תדיר במסמכים מזויפים".
עוד קבע השופט יקואל, כי מצגיה של קליינמן-זעירא "הועצמו על-ידי מצג העושר ויחסי האמון והקרבה ששררו, לא אחת, בין הנאשמת ומתלוננים השונים, באופן שיצר כר פורה ונרחב לחיזוק תחושת הביטחון של קורבנות הנאשמת ולהעצמת המצגים הקונקרטיים שהוצגו לפניהם, מה שהוביל להסרת חששות מצדם ולאי-עריכת בדיקות ביחס להתקשרותם העסקית עם הנאשמת".
לצד אלה, כאמור, גם זוכתה קליינמן-זעירא ממספר אישומי מרמה שהופנו נגדה. "בחלק לא מבוטל מהמקרים הנדונים, לא היה די במצג העושר ובתדמית שפיתחה הנאשמת כדי לקבוע, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, כי מדובר בהיצג כוזב של עובדה", קבע השופט.
"זיכוי מחמת הספק"
בנוסף לכך, זוכתה קליינמן-זעירא מהאישום שייחס לה עבירה של קשירת קשר עם גורמים נוספים במטרה לסחוט את עו"ד יהודה זינגר, ששימש כעורך דינה בעבר והיה זה שחולל את החקירה נגדה. יקואל קבע כי אישום זה לא הוכח. לדבריו, "הראיות המונחות ביסוד אישום זה, הן נסיבתיות באופיין. לאחר בחינתן, מצאתי כי אין בכוחן המצטבר כדי לגבש מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה הנאשמת ביצעה את המיוחס לה ולכן זיכיתי אותה מעבירה זו מחמת הספק".
עוד אמר השופט ביחס לעבירה זו כי "התחושה שלי שידיה של הנאשמת בדבר, אבל תחושה היא לא בסיס לקביעת ממצאים במשפט פלילי. צריך ראיות המניחות שאין ספק סביר, ובמקרה זה לא הונחו בפניי ראיות כאלה".
עו"ד רועי לוס ועו"ד דנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) מסרו בתגובה להכרעת דינה של מיכל קליינמן: "בית המשפט הרשיע את הנאשמת במרבית האישומים שמייחס לה כתב האישום, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, זיוף ועבירות נוספות. הנאשמת ניצלה באופן ציני את האמון שנתנו בה המתלוננים שרובם היו אנשים מסביבתה הקרובה כדי לקבל מהם במרמה מיליוני שקלים. הנאשמת ביצעה את העבירות מתוך בצע כסף וכדי לחיות ברמת חיים גבוהה".
מטעמו של עו"ד משה שמיר, שייצג את קליינמן-זעירא מטעם הסנגוריה הציבורית, נמסר בתגובה: "נלמד את הכרעת הדין ונשקול את עמדתנו, אך כבר עתה ניתן לומר כי בית המשפט קיבל חלק לא מבוטל מטענותינו וזיכה את קליינמן משני אישומים וממספר עבירות חמורות באישומים נוספים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
