ישראל כ"ץ טוען שמשרדו משקיע יותר בתחבורה ציבורית מאשר בכבישים. אז בדקנו

האם שר התחבורה ישראל כ"ץ צודק, וההשקעה ברכבות ובאוטובוסים עקפה בסיבוב את הרכב הפרטי? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ישראל כץ / צילום: איל יצהר
ישראל כץ / צילום: איל יצהר

שר התחבורה ישראל כ"ץ התייצב לפני שבועיים בחדשות 12 כדי להגיב על הדוח הקשה של מבקר המדינה בעניין משבר התחבורה הציבורית. "רשת הכבישים גרמה להעדפה של התחבורה הפרטית", הטיחה בו בשם המבקר המגישה יונית לוי. "אין ניגוד, זה פשוט שטויות", התרעם כ"ץ, "ההשקעה בתחבורה הציבורית מבחינת סכומי כסף גבוהה מזה שמשקיעים בכבישים".

הטענה של כ"ץ ודאי תגרום לרבים מאיתנו להרים גבה. אבל כשחפרנו לעומק בתקציב משרד התחבורה בעשור של כ"ץ בתפקיד גילינו שהוא לא טועה. שלושה מרכיבים עיקריים יש בתקציב הזה: כבישים, שמשרתים בעיקר רכב פרטי (אבל גם אוטובוסים); תשתיות תחבורה ציבורית (ובראשן מסילות רכבת); וסובסידיות להוזלת תעריפי הנסיעה. הכול יחד עמד ב-2017 על קרוב ל-20 מיליארד שקל.

נתוני האוצר מראים שתקציבי הכבישים תפחו בהדרגה עד 2011, סמוך לתחילת המשמרת של כ"ץ, והגיעו לכ-7 מיליארד שקל. התקציבים לאוטובוסים ולרכבות קלות וכבדות, לא כולל סובסידיות, עמדו אז על מיליארד שקל, או במקרה הטוב 2 מיליארד (אם מסתמכים על שיטת מדידה אחרת, אתר "מפתח התקציב" של הסדנא לידע ציבורי). אבל אז החלה ירידה הדרגתית בתקציבי הכבישים, ולעומת זאת עלייה תלולה בתקציבי התחבורה הציבורית, בין היתר בשל ההשקעה האדירה ברכבת הקלה בגוש דן.

המגמה התהפכה
 המגמה התהפכה

ב-2016 אירע המהפך: 5.5 מיליארד שקל לתחבורה הציבורית, ורק 5 מיליארד שקל לכבישים. מאז הפער גדל, וב-2018 (שלגביה אין עוד נתוני הוצאה בפועל) המאזן צפוי להיות 8 מיליארד שקל לעומת 6 מיליארד שקל, בהתאמה. אם נספור גם כ-6.5 מיליארד שקל שהוקצו לסבסוד כרטיסי הנסיעה - הפער יוכפל. האם זה מספיק? זאת שאלה אחרת. בבריטניה, למשל, המגזר הציבורי הוציא על תחבורה ציבורית בשנתיים החולפות פי 2 מאשר על כבישים.

עם זאת, המהפך הזה אירע בשלהי המשמרת של כ"ץ. ההשקעה המצטברת שלו בכבישים מ-2010 ועד היום הסתכמה ב-55 מיליארד שקל, 47.7% יותר מאשר בתחבורה הציבורית.

בשורה התחתונה: דבריו של כ"ץ נכונים ברובם. מאז 2016, ההשקעה הכספית של משרדו בתחבורה ציבורית הייתה גבוהה מההשקעה בכבישים, והפער הולך וגדל. עם זאת, בחישוב מצטבר כ"ץ עדיין השקיע בכבישים יותר מאשר בתחבורה הציבורית.