מבקר המדינה: חשד לפלילים במערך הרכש של המשטרה

מבקר המדינה העביר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חלקים מהדוח שחיבר על מערך הרכש המשטרתי • לאחר עיון החליט היועמ"ש להעביר את הממצאים לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים

ניידת משטרה / צלם: תמר מצפי
ניידת משטרה / צלם: תמר מצפי

התקשרויות של מאות מיליוני שקלים עם ספקים בלי מכרז; תוכניות רכש שפוצלו ומפרטים שרודדו במטרה לחמוק מהחובה לפרסם מכרז כחוק; והתקשרויות רבות שנעשו עם ספקים יחידים תוך הדרת ספקים קטנים ובינוניים, עולים מדוח מיוחד שמפרסם הערב מבקר המדינה על מערך הרכש של משטרת ישראל.

חלק מהממצאים שעלו בביקורת הועברו על ידי המבקר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולאחר עיון בהם הוחלט להעביר אותם למחלקה לחקירת שוטרים בחשד לפלילים. המבקר לא פירט את החשדות שבגינם הועברו ממצאים אלה לחקירה.

הדוח מעלה כי בין ינואר 2016 למאי 2018 המשטרה רכשה שירותים וטובין בסך כולל של כ-6.4 מיליארד שקל, שמהם נעשה רכש בהיקף של כמעט 700 מיליון שקל נעשה בפטור ממכרז. בהיותה גוף ציבורי, במקרה של רכש שהיקפו מעל 50 אלף שקל על המשטרה לפרסם מכרז סדור מתוקף חוק חובת המכרזים. הביקורת מצאה כי במקרים רבים היא נוהגת לפצל באופן מלאכותי רכישות שהיקפן עולה על סכום זה להזמנות נפרדות וקטנות יותר, כדי לחמוק מההוראות שמחייבות אותה לקיים מכרז.

בדיקה מדגמית של הזמנות שעשתה המשטרה בין 2016 ל-2018 העלתה כי בתוך תקופה של חצי שנה בוצעו שש הזמנות נפרדות של "תיק חוקר" כשהשווי של כל הזמנה היה כמעט 20 אלף שקל ושוויין הכולל עמד על כ-120 אלף שקל. בנוסף מצאה הבדיקה כי בתוך שלושה חודשים בוצעו תשע הזמנות נפרדות של מדפסות בשווי כולל של כ-112 אלף שקל וביום אחד בוצעו שתי הזמנות של פריטי לבוש, כשכל הזמנה היא בהיקף של 49.9 אלף שקל. לפי המבקר, הזמנות אלה פוצלו כדי לדלג על הצורך לנהל מכרז פומבי כדין.

הפחתה מכוונת ויזומה

המבקר מצא גם כי במקרים אחרים, יחידות המשטרה נמנעו מרכישת טובין או שירותים בסך שעולה על 50 אלף שקל, והפחיתו באופן מכוון ויזום את איכות הטובין או השירותים שיסופקו לה ולעיתים אף הפחיתו את כמות הרכש המבוקשת. זאת, באופן שעשוי לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידותיה.

הביקורת מצאה עוד, כי אופן הניהול הלוקה של תחום הרכש במשטרה מגביל את יכולתם של עסקים קטנים ובינוניים להתחרות במכרזיה ומדיר אותם מהם. "אופן פעילות המשטרה חוטא לעקרונות שעומדים בבסיס דיני המכרזים ומשקף התנהלות שהלכה למעשה 'עוקפת' את החובה לבצע פעולות רכש באמצעות מכרז", נכתב בדוח המבקר, "הימנעותה של המשטרה מחובתה האמורה פוגעת בעיקרון השוויון, שהשמירה עליו היא אינטרס ציבורי". פיקוד המשטרה טוען בתשובותיו למבקר, כי החובה לפרסם מכרזים לקראת רכש בהיקפים קטנים, משיתה עלויות כספיות ניכרות על ספקים קטנים ובינוניים וכרוכה בביורוקרטיה רבה.

עוד עולה מהדוח, כי 43% מכלל ההתקשרויות שהמשטרה עשתה בלי מכרז, בין 2016 למאי 2018, היו עם ספקים יחידים, שהתקשרויות איתם הסתכמו באותה תקופה בכ-420 מיליון שקל. באחד המקרים, המשטרה העדיפה להתקשר עם ספק יחיד שימכור לה אמצעים לפיזור הפגנות, אף שבשוק פועלים עוד ספקים שמסוגלים לספק מוצר זה. הביקורת מצאה כי המשטרה לא בדקה את המוצרים שמציעים ספקים אחרים, וממילא לא פרסמה לקראת רכש זה מכרז מסודר. המבקר העיר כי "על המשטרה לפעול בהתאם להוראות שמחייבות בדיקה של ספקים פוטנציאלים מקבילים לפני שתקבע כי ספק מסוים הוא ספק יחיד".

מזוזות ב-340 אלף שקל

מדוח המבקר עולה כי מחלקת הרבנות של המשטרה, עשתה בתוך שנתיים 17 הזמנות שונות של מזוזות בהיקף כולל של 340 אלף שקל. הזמנות אלה נעשו משלושה ספקים קבועים של המחלקה, ובלי לפרסם מכרז.

עוד עולה מהביקורת, כי ב-68% מתוך 379 הזמנות שהמשטרה ביצעה בדרך של בקשה להצעת מחיר מספקים, נמצאו ליקויים שונים באופן שהזמנות אלה לא עומדות בקנה אחד עם ההוראות. בחלק מההזמנות נמצא יותר מליקוי אחד. לפי המבקר, ב-18 הזמנות נמצא חשש לביצוע מעשה פלילי שאת פרטיו הוא לא הביא במסגרת הדוח. "בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, הזמנות אלה הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה והוא הורה להעבירן לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים", נכתב בדוח.

במסגרת הדוח, המבקר מתריע כי תהליכים שמקיימת המשטרה בנוגע לרכש לוקים בחסר, וזאת בעיקר בשל חוסר ידע מקצועי ברמת היחידות, באופן שבו הן מגדירות את המוצרים המבוקשים. בשל אפיון חלקי שהעבירו היחידות השונות אל גורמי הרכש, סופקו להן מוצרים לא איכותיים או שרכיבים מסוימים הקשורים אליהם נרכשו כבר במסגרת התקשרויות נפרדות. המבקר העיר עוד כי למרות חשיבותם של סקרי שוק במסגרת תהליכי רכש, נמצא כי לא ניתנו לעורכי המכרזים של המשטרה הכלים לבצע ניתוחי שוק סדורים ואין למשטרה תורה סדורה שכוללת אבני דרך ברורות לגבי אופן הביצוע של סקרים כאלה. בתוך כך, יחידות המשטרה מתקשות לבצע מעקב ופיקוח שוטפים ועקביים על מימוש תהליכי הרכש ועמידה של ספקים בהתחייבויותיהם, ולא הוקצה כוח האדם הנדרש כדי לרכוש מיומנות בנושא זה ולבצע את משימות הבקרה המתבקשות.

"הלוחמים ישנים בחדר כושר"

ליקויים נוספים נמצאו גם בתהליכי התכנון והאישור של תקציב המשטרה על ידי משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים. בדוח נכתב כי באפריל 2018 החליט המשרד לביטחון פנים להסיט מאות מיליוני שקלים מפרויקטים שאושרו לביצוע על ידי המשטרה במהלך אותה השנה, לטובת פרויקטים חדשים שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן ביקש לקדם. באותה התקופה מפכ"ל המשטרה היה רוני אלשיך.

המבקר קבע כי השינויים במבנה תקציב המשטרה אשתקד נעשו בלי שארדן ואנשי משרדו קיימו בטרם קבלת ההחלטה התייעצות כלשהי עם המשטרה, ובלי שעמדו על השפעותיו של המהלך ואת יכולותיה של המשטרה לעמוד ביעדים שנקבעו לה בשל כך.

ההסטה התקציבית, כך עולה מהדוח, השפיעה על מיזמים של בינוי תחנות משטרה בעיקר בפריפריה ובישובים ערביים; הובילה לביטול של פרויקטים טכנולוגיים-מבצעיים; ולביטול רכש של ניידות הדרושות לאגף התנועה. בדוח נכתב כי רק בדיעבד השר ארדן ביקש מהמשטרה מידע בנושאים אלה ובעקבותיו החליט לקבוע מתווה תקציבי חדש. מהלך זה נמשך כחצי שנה, והוביל להפסקת עבודות שהחלו וחשף את המשטרה לתביעות מצד ספקים שאיתם היא כבר הקדימה והתקשרה.

לטענת המשטרה, מהלך זה הסב פגיעה ממשית בתוכנית לחיזוק המגזר הערבי וירושלים, שכללה בין השאר הקמה של תחנות משטרה חדשות ונועדה לשפר את אופן ההתמודדות של הרשויות עם הפשיעה במגזר זה. המשטרה טענה עוד כי מהלך זה יפגע באופן הציבור הערבי בה. כך, גם תוכנית לבינוי מגורים עבור לוחמי הימ"מ נתקעה, באופן שהם נאלצים לישון בחדר הכושר היחידתי. המבקר העיר בדוח כי "אף שאין חולק כי בסמכותם ומחובתם של שרי הממשלה להוביל מדיניות, בבואם להכריע בעניין דרך יזומה, עליהם לקיים תהליכי בחינה והחלטה ראויים ולקיים התייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים. מצופה היה מהמשרד לביטחון פנים ללבן מראש עם פיקוד המשטרה את המשמעויות וההשפעות הצפויות של הפרויקטים החדשים של השר, על יישום התוכניות המקוריות שכבר אושרו". 

ממשטרת ישראל נמסר כי "מידי שנה משטרת ישראל מנהלת 13 אלף הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה.

"משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו על ידי המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו.

בכל הנוגע לתכנון ותכנית הרכש: בין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל מתקיימים תהליכי עבודה שוטפים בנוגע לתכנון תקציב המשטרה ומימוש תכניות העבודה. בשלהי שנת 2016, הוכנה עבודת מטה נרחבת לטיוב הליכי הרכש, ובעקבותיה הוכנה ויושמה תכנית רכש שנתית שנכנסה למימוש לראשונה החל מתחילת שנת 2017. מטבע הדברים, יישום תהליך חדש מעין זה דורש תקופת למידה לצורך הטמעת השינויים, תהליך שכבר ניכר באופן משמעותי אשתקד.

באשר להתקשרות שהסתיימה עם חברת גולדפינגר תקשורת: חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את"ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את"ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, אשר בצירוף קורות החיים שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר אשר בחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ. בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות עליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו.

הקצין הבכיר, יועץ התקשורת ו-2.4 מיליון שקל בלי מכרז

דוח המבקר מתייחס גם להתקשרות שביצעה המשטרה עם חברת הייעוץ "גולדפינגר תקשורת". לפי הדוח, מחלקת המשמעת של המשטרה לא בדקה את הזיקה בין ראש חטיבת אוכלוסייה, תקשורת וקהילה (את"ק), תנ"צ יובל גת, לבין יועץ התקשורת ליאור חורב, שעומד בראש חברת הייעוץ.

בדוח המבקר נכתב כי גת כתב המלצה מקצועית שתומכת בהתקשרות עם חברת הייעוץ בפטור ממכרז, נטל חלק בהליכי אישור ההתקשרות ואף ייצג את המשטרה לפני ועדת הפטור שבמשרד האוצר, מבלי לדווח למחלקת המשמעת על העבודה המשותפת שהייתה לו עם חורב מאז 2011, על היקף הפעילות המשותפת שלהם ועל עומק הקשר ביניהם. גם לאחר שהובאו לידיעת המשטרה כתבות עיתונאיות אודות הזיקה בין השניים, לא נבדק חשש לניגוד עניינים. היקף ההתקשרות בין המשטרה לבין גולדפינגר עמד על 2.4 מיליון שקל.  

גת עצמו הגיע למשטרה מהאזרחות, ומונה לתפקיד הבכיר בתחילת 2016. במסגרת תפקידו הוא אמון גם על מערך הדוברות. בתקופה אליה מתייחס הדוח, דוברת המשטרה הייתה מירב לפידות.

בסוף 2017 חורב הודיע כי הוא פורש ממתן שירותי הייעוץ שנתן למשטרה, וזאת כשברקע הוא הרבה במתקפותיו על הממשלה בעיצומן של חקירות השחיתות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

צרו איתנו קשר *5988