דוח בנק ישראל ל-2018: המשק צמח, השכר עלה, אך גם הגירעון התקציבי גדל. הנגיד: "עננים אפורים ברקע"

לצד התשבחות והנתונים החיוביים שישמשו תחמושת לקמפיין הבחירות של שר האוצר משה כחלון, מותח בנק ישראל בדוח לשנת 2018 גם ביקורת על מדיניותו שמימנה את הגידול בהוצאה הממשלתית באמצעות הגדלת הגירעון, שהגיע ב-2018 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2013 • הנגיד ירון: "על הממשלה לבצע צעדים לבלימת התרחבות הגירעון"

משה כחלון/ צילום: שלומי יוסף
משה כחלון/ צילום: שלומי יוסף

"מצב המשק מאוד טוב, אך יחד עם זה אנחנו רואים עננים אפורים ברקע", כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון במסיבת עיתונאים לרגל הצגת דוח בנק ישראל לשנת 2018. לדברי ירון, "שנת 2018 הייתה טובה. המשק צמח יותר מהקצב הממוצע במדינות המפותחות, הצמיחה הייתה מאוזנת והחשש להיחלשות הצריכה הפרטית לא התממש. שוק התעסוקה במצב טוב, השכר הריאלי עלה בעיקר בעקבות הסקטור העסקי". ירון ציין עם זאת כי שיעור הצמיחה לנפש היה נמוך.

וכן, לפי הדוח המשק צמח, השכר עלה, האבטלה ירדה לשפל, מחירי הדירות הפסיקו לעלות, אי השוויון הצטמצם והיקף העוני ירד. אבל לצד התשבחות והנתונים החיוביים - תחמושת לקמפיין הבחירות של שר האוצר משה כחלון - מותח בנק ישראל גם ביקורת על מדיניותו של שר האוצר, שמימנה את הגידול בהוצאה הממשלתית באמצעות הגדלת הגירעון, שהגיע ב-2018 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2013.

על-פי הדוח המשק צמח ב-2018 ב-3.3% - קצב נמוך מקצב הצמיחה בשנים 2016 ו-2017 (שעמד על 3.7%) אך עדיין קצב שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי. התוצר לנפש גדל ב-2018 ב-1.3% - אך למרות הגידול, המשיך להתרחב הפער בפריון (שהוא אחד המדדים לתוצר לנפש) של עובד ישראלי לעומת מקבילו במדינות המפותחות: הפריון של עובד אמריקאי צמח ב-2018 ב-2.2% ובפריון הממוצע של עובד במדינות ה-OECD נרשם גידול של 1.8%.

טוב מאוד בשיעור האבטלה, מספיק בקושי בפריון
 טוב מאוד בשיעור האבטלה, מספיק בקושי בפריון

החדשות הטובות למשפחה הישראלית הן שההכנסה הריאלית שלה המשיכה לגדול ב-2018, בעיקר הודות לעלייה הנמשכת בשכר: מאז 2015 גדל השכר הריאלי הממוצע בישראל בקצב שנתי של 2.8% וב-2018 עלה בעוד 2.7%. המשמעות: כוח הקנייה של השכירים בישראל גדל ב-2018, יחד איתו גם ההכנסה הפנויה וההוצאה לצריכה. רמת החיים המשיכה לעלות ב-2018, אם כי הפער ברמת החיים בין ישראל מדינות המפותחות במערב נשמר כמעט ללא שינוי מאז שנות ה-70.

ממה נבעה עליית השכר? האם בזכות העובדה שהעובד הישראלי ייצר יותר מבשנים קודמות? לא בדיוק. על-פי בנק ישראל, מחסור בעובדים היא הגורם העיקרי שדוחף את השכר כלפי מעלה. המסקנה הזו מגובה בשיא השלילי החדש שנרשם ב-2018 בשיעור האבטלה (4%).

בניתוח הפעילות לפי ענפים בולטת ב-2018 הירידה הקלה במחירי הדיור, שבאה אחרי עשור של עליית מחירים מהירה. האשראי של משקי הבית גדל ב-2018 - אבל כמעט כל הגידול מיוחס לתחום הדיור, כלומר למשכנתאות. העובדה שהחוב של משקי הבית למטרות שאינן דיור כמעט ולא גדל - מהווה אינדיקציה להאטה או לפחות לחולשה בהוצאה לצריכה פרטית, קטר הצמיחה של המשק בשנים האחרונות.

מעבר לעצירת עליית מחירי הדיור, יכול שר האוצר כחלון לרשום לעצמו הישג בדגל הנוסף שהניף: צמצום פערים. בנק ישראל מציין כי ב-2018 נרשמה ירידה הן באי-השוויון בהכנסות והן בתחולת העוני - אף שבשני המדדים, הרמה בישראל עדיין גבוהה בהשוואה למדינות המפותחות.

האתגרים: עבודת נשים ערביות וגברים חרדים

ומאיפה הגיע הכסף להישגים האלה? בעוד הבנק מצטט את הנתון הרשמי של האוצר, שלפיו הגירעון התקציבי ב-2018 לא חרג מהיעד (2.9 אחוזי תוצר), הרי שכשמביאים בחשבון את הממשלה הרחבה (כולל ביטוח לאומי, מוסדות להשכלה גבוהה ובתי חולים ממשלתיים) ומנכים נתונים שקשורים למחזור הכלכלי, מגלים שהגירעון כבר מגיע ל-4.2 אחוז תוצר. הגידול בגירעון בעייתי גם לנוכח העובדה שמצב המשק טוב והפעילות הכלכלית מתרחבת. המשמעות: הממשלה הנוכחית משאירה ירושה קשה לממשלה הבאה למקרה שזו תזדקק להגדלת ההוצאות כדי לחלץ את המשק ממיתון.

על-פי הבנק המרכזי הגדלת התקציבים החברתיים בתקופתו של כחלון תרמה "תרומה חשובה" לשיפור רמתם של שירותים אלה, אולם "מימונה של ההרחבה בעיקר על-ידי הגדלת הגירעון המבני (כלומר הגירעון הקבוע בין ההוצאות וההכנסות של הממשלה) עלול להקשות על שימורן של תוספות אלה ובוודאי על הרחבתן". הבנק מוסיף ומזהיר כי החזרת הגירעון לממדיו הקודמים תהיה "אתגר לא פשוט" לממשלה הבאה, עקב העובדה שהגירעון הנוכחי אינו כולל עדיין תוכניות רבות שהממשלה מעוניינת לבצע, למשל בתחום תשתיות התחבורה. אתגר משמעותי לא פחות לממשלה הבאה יהיה התמודדות עם הירידה הצפויה בקצב הצמיחה של המשק, בשל תהליכים דמוגרפיים ואחרים, מקצב שנתי של 3.3% לקצב של 2.7% לשנה.

גם ירון הדגיש את הדאגה שמעוררת התרחבות הגירעון המבני. "הדגש פה הוא לא על נתון זמני (הגירעון לשנת 2018; ע"ב) מה שחשוב היא ההתרחבות של הגירעון המבני. יתרה מכך, היות והמשק נמצא במצב טוב הגירעון מנוכה המחזור עוד יותר גבוה ומגיע ל-4.2%. כדי לשמש את האיתנות הכלכלית של המשק יהיה על הממשלה לבצע התאמות פיסקאליות, תמהיל של התייעלות, צמצום הגידול בהוצאות והעלאת ההכנסות ממסים".

ירון הביא ניתוח שנערך בבנק ואמר כי "אי אפשר להמשיך בעסקים כרגיל גם בתרחיש שבו אין האטה כלכלית ולכן אני שוב מדגיש שחשוב שיבוצעו ההתאמות התקציביות הנדרשות. רצוי לעשות אותן כל עוד אנחנו נמצאים בתקופה טובה והייתי מאוד רוצה שההוצאות שתומכות בפריון ובצמיחה יישמרו".

האתגרים שעומדים בפני הממשלה הבאה הם הגברת שילובם של נשים ערביות וגברים חרדיים בשוק העבודה: הבעיה חריפה במיוחד אצל הגברים החרדים, שרמת המיומנויות שלהם הולכת ויורדת והפער בינם ובין הגברים האחרים הולך וגדל עם השנים. אתגר נוסף הוא התפקוד הנמוך של הביורוקרטיה הישראלית - בנק ישראל ממליץ לממשלה להקפיד לקבוע יעדים איכותיים וכמותיים לעובדי הממשלה במסגרת הסכמי השכר החדשים.

בתחום החינוך האתגר הוא שיפור רמת ההישגים הנמוכה והפערים הגדולים בין בוגרי מערכת החינוך - הבנק המרכזי ממליץ לממשלה להגדיל את ההשקעה לתלמיד אך לעשות זאת באופן יעיל, למשל באמצעות מתן תמריצים למורים איכותיים שילמדו בבתי ספר חלשים והפניית יותר תקציבים לחינוך ילדים בני 3-0.

מדיניות שמעודדת הגדלת חוב ולקיחת אשראי

האינפלציה בישראל עמדה ב-2018 על 0.8% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2013. ירידה חדה במחיר הנפט בסוף 2018 הורידה את הנתון מתחת ל-1% ובבנק ישראל מעריכים כי קצב עליית המחירים האמיתי בישראל עומד היום על 1% או קצת יותר: המשמעות הראשונה היא חיובית: האינפלציה חזרה לתחום היעד שלה, אחרי 4 שנים של אינפלציה נמוכה מדי. המשמעות השנייה היא שלילית: מאחר שריבית בנק ישראל עומדת על 0.25% הרי שלמעשה הריבית הריאלית במשק היא במינוס 0.7% - נתון שהוא לא רק שיא (שלילי) של השנים האחרונות אלא מעיד על מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה - מדיניות שמעודדת הגדלת חוב ולקיחת אשראי, ומעבר מהשקעות באפיקים סולידיים לאפיקים ספקולטיביים. 

מה ההסבר לכך שהיו כאן ארבע שנים של אינפלציה כה נמוכה ובה בעת צמיחה כלכלית חזקה ועליית שכר? בנק ישראל מונה שלושה גורמים. הראשון הוא ההתקדמות הטכנולוגית בדגש על האפשרות לרכוש בגדים ומוצרים נוספים בחו"ל באמצעות האינטרנט. רכישות אלה גרמו לירידה של עשרות אחוזים במחירי ההלבשה וההנעלה. השני הוא מדיניות הממשלה להכנסת תחרות ולהורדת מחירים - בנק ישראל מזכיר בהקשר זה את התגברות התחרות בענף התקשורת, מדיניות השמיים הפתוחים בטיסות לחו"ל, הצעדים לעידוד יבוא והורדת מכסים ומסי קנייה.

גורם שלישי שהשפיע ללא ספק על האינפלציה היה שער החליפין של השקל - במשך חמש שנים התחזק השקל מול הדולר וסל המטבעות, אך ב-2018 נחלש לראשונה ורשם פיחות של 2.1% מול סל המטבעות ושל 7% מול הדולר האמריקאי. על-רקע הפיחות בשקל הפסיק הבנק את תוכנית רכישות המט"ח המתוכננות שלו (לקיזוז ההכנסות מהפקת הגז) ולא התערב בשווקים בצורה לא מתוכננת מאז ינואר 2018.