"הקופסה השחורה" של אפריקה ישראל נפתחת: רווח של 122 מיליון שקל לדניה סיבוס ב-2018

ברבעון הרביעי לבדו נרשמה צמיחה של 39% ברווח הנקי של חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס ל-46 מיליון שקל • החברה, שנמצאת עדיין בבעלותה המלאה של אפריקה ישראל, מציגה רווחיות גבוהה לצד יציבות פיננסית

רונן גינזבורג / צילום: איל יצהר
רונן גינזבורג / צילום: איל יצהר

הקופסה השחורה של קבוצת אפריקה ישראל נפתחת מחדש ומציגה רווחיות גבוהה לצד יציבות פיננסית. חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס, שהפכה באחרונה לנכס המרכזי של אפריקה ישראל, רשמה ב-2018 רווח נקי של 122 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-18% לעומת 2017.

עם זאת, בפעילות הבנייה והתשתיות המסורתית דווקא זינק הרווח הנקי ב-2018 ב-35% ל-63 מיליון שקל, כאשר ברבעון הרביעי לבדו נרשמה צמיחה של 39% ברווח הנקי ל-46 מיליון שקל.

דניה סיבוס, שנמצאת עדיין בבעלותה המלאה של אפריקה ישראל, היא אחת מחברות הבנייה והתשתיות הגדולות בישראל. בנוסף, מחזיקה דניה סיבוס גם ב-74.2% ממניות חברת אפריקה מגורים, שעוסקת בייזום פרויקטים למגורים בישראל. הרווח הנקי שתרמה החזקה זו ירד ב-2018 בכ-40% ל-60 מיליון שקל והיא שהובילה לירידה הכוללת ברווח השנתי.

נכסיה של קבוצת אפריקה ישראל עלו בחודשיים האחרונים מחדש על המדף, בעקבות ביטול הסדר החוב של הקבוצה עם מחזיקי האג"ח שלה ועם המשקיע המיועד מוטי בן משה. מאז הספיקה אפריקה ישראל למכור את החזקתה (כ-56%) באפריקה נכסים תמורת כ-1.38 מיליארד שקל, ובעקבות זאת נותרה ההחזקה המשולבת בדניה סיבוס ובאפריקה מגורים הנכס העיקרי של אפריקה ישראל.

מדובר בהחזקה שלדעת רבים לא ניתן להפרידה. באחרונה אף הוגשו שתי הצעות לרכישה של דניה סיבוס ואפריקה ישראל יחדיו, במסגרת השתלטות על כלל נכסי אפריקה ישראל. שתי ההצעות שהוגשו בידי שיכון ובינוי ומבטח שמיר (ההצעה הראשונה) ובידי לפידות קפיטל (ההצעה השניה) שיקפו לדניה סיבוס (כולל ההחזקה באפריקה מגורים) שווי של עד 520 מיליון שקל בלבד.

מדובר בשווי נמוך יחסית, מאחר ששווי השוק של ההחזקה (74.2%) באפריקה מגורים עומד כיום על 658 מיליון שקל, כאשר כנגד החזקה זו רשום חוב של 216 מיליון שקל לבנק דיסקונט. כך שמדובר לכאורה על שווי של 442 מיליון שקל למניות השליטה באפריקה מגורים ועוד כ-80 מיליון שקל בלבד לפעילות הקבלנות של דניה סיבוס.

דניה סיבוס: תוצאות כספיות
 דניה סיבוס: תוצאות כספיות

2 מתעניינות ברכישת החברה המשולבת

את ההצעות הללו דחו נאמני אגרות החוב מכל וכל, לאחר שנפגשו עם מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, ולמדו ממנו על מצבה של החברה. בעקבות הפגישה, מסתמן כי מי שירצה לרכוש את החברה המשולבת יידרש להגיש הצעה בהיקף של 850-950 מיליון שקל. לפחות שני גופים רציניים בוחנים כיום את הרכישה, כאשר אחד מהם הוא החברה המתחרה שפיר הנדסה. עם זאת, במידה שההצעות שיוגשו לבסוף לא יניחו את דעת הנאמנים, הם יעדיפו כנראה את הדרך החליפית של הפיכת דניה סיבוס לחברה ציבורית שמניותיה יועברו לרשות מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל.

ללא איחוד תוצאות אפריקה מגורים, הציגה דניה סיבוס ב-2018 צמיחה של 2.6% בהכנסות ל-3.59 מיליארד שקל ועלייה של 2.7% ברווח התפעולי ל-50 מיליון שקל. בחברה מאמינים כי היא תמשיך להציג גם בעתיד הכנסות שנתיות של כ-3.5 מיליארד שקל ורווח נקי של כ-50 מיליון שקל בשנה, וזאת בהתבסס על צבר ההזמנות הקיים ועל יכולתה להמשיך ולזכות בפרויקטים גדולים.

את הרווח בשנתיים האחרונות רשמה דניה סיבוס למרות הפסד של 124 מיליון שקל שרשמה החברה באותה התקופה מפעילותה בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. מדובר בפרויקט לאומי שמבוצע בידי דניה סיבוס ושיכון ובינוי, ושההפסדים בו נבעו מעיכובים בהזזת תשתיות על ידי המדינה. בהקשר זה הגיש דניה סיבוס בוררות כנגד המדינה על סך של 660 מיליון שקל.

לדברי דניה סיבוס, צבר ההזמנות שלה לביצוע עבודות בנייה ותשתיות גדל ב-2018 ב-12% ל-6.4 מיליארד שקל (כולל פרויקט מרכז התקשוב בנגב), כאשר ברבעון הראשון של 2019 נכנסו לצבר פרויקטים נוספים ב-880 מיליון שקל. ב-2018 יצרה פעילות הקבלנות והתשתיות תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של 63 מיליון שקל (או 129 מיליון שקל בנטרול רכישת קרקעות), כך שנכון לסוף דצמבר החזיקה החברה במזומנים ושווי מזומנים (לרבות פיקדונות משועבדים וניירות ערך סחירים) בשווי של 880 מיליון שקל.

גינצבורג: "נתוני שיא ברווח"

"לאחר רצף של חמש שנים בהם חל גידול ברווחיות של החברה, אנו מסכמים שנה יוצאת דופן בפעילות עם נתוני שיא ברווח הנקי מפעילות הביצוע", מסר רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס. "ההון עצמי הגיע לראשונה בתולדות החברה לכ-861 מיליון שקל, כאשר התוצאות הטובות בולטות במיוחד על רקע הסביבה העסקית המאתגרת ואנו רואים בכך עדות נוספת לעוצמתה ומעמדה של דניה סיבוס".

גינזבורג הוסיף כי "החברה ממשיכה להתאים עצמה למציאות הקיימת בענף הנדל"ן ובוחנת בהתאם מנועי צמיחה חדשים בתחומי פעילות, אשר יניבו לה רווחיות והיקפי פעילות משמעותיים בשנים הקרובות. לדוגמה, תוכנית מחיר למשתכן וכניסה לתחום המערכות האלקטרו מכניות וזאת לצד המשך אחיזתה בשדרוג התשתיות בישראל באמצעות הקמתם של פרויקטי תשתיות גדולים ומורכבים, הכוללים סלילת כבישים ותשתית מסילות ברזל, הקמת גשרים, כריית מנהרות ופיתוח תשתיות נלוות".