ההסתדרות לבג"ץ: לאפשר לעובדי חברות ממשלתיות להשתתף בהליכי מינוי המנכ"לים

ההסתדרות עתרה לבג"ץ נגד רשות החברות הממשלתיות והוועדה לבדיקת מינויים, בדרישה לאפשר לעובדים בחברות להיות מעורבים בהליכי מינוי מנכ"לים • בעתירה טוענת ההסתדרות, בין היתר, כי האינטרס של העובדים משיק לאינטרס ארוך-הטווח של החברה, כיוון שהיא מקור לפרנסתם

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: תמר מצפי
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: תמר מצפי

ההסתדרות עתרה לבג"ץ נגד רשות החברות הממשלתיות והוועדה לבדיקת מינויים ברשות, בדרישה לאפשר לעובדים בחברות להיות מעורבים בהליכי מינוי מנכ"לים.

בעתירה טוענת ההסתדרות, בין היתר, כי האינטרס של העובדים משיק לאינטרס ארוך-הטווח של החברה, מכיוון שהיא מהווה מקור לפרנסתם - וזאת להבדיל ממנהליה הבכירים של החברה, שבאים "לעשות את הקדנציה שלהם" ולהמשיך הלאה.

העילה לעתירה היא הנחיה שפרסם בינואר 2017 מנהל רשות החברות הקודם, אורי יוגב. על-פי החוק, בכל חברה ממשלתית שמעסיקה למעלה מ-100 עובדים מכהנים שני נציגי עובדים בדירקטוריון. מדובר במודל של שיתוף עובדים שמקובל בעולם המערבי בכלל ובאירופה בפרט. ואולם ההנחיה שפרסם יוגב קובעת כי "בשל חשש מניגודי עניינים, הדירקטורים מקרב עובדי החברה אינם רשאים להשתתף בהליכי איתור מנכ"ל בחברה ממשלתית, ובכלל זה אין הם רשאים להשתתף בדיון או בהצבעה בדירקטוריון בעניין מינוי מועמד לתפקיד המנכ"ל".

באי-כוח העותרים, עו"ד יחיאל שמיר ויפתח הלינג, היועצים המשפטיים של ההסתדרות, טוענים כי נציגי העובדים בדירקטוריונים אינם נגועים בניגוד עניינים מובנה - ראשית, משום ששיקול טובת העובדים הוא שיקול שכל דירקטוריון רשאי ונדרש לשקול מבחינת דיני התאגידים; ושנית, כיוון שהאינטרס של העובדים הוא בקיומה לאורך זמן של החברה.

לטענת עורכי הדין שמיר והלינג, ההוראה עומדת בניגוד להוראות חוק החברות הממשלתיות ולוקה בחוסר סבירות, שכן היא חותרת תחת התפיסה המבקשת לשלב נציגים של העובדים בניהול החברות הממשלתיות. בשל עילות אלה מבקשת ההסתדרות מבג"ץ להורות על ביטול הנחיית הרשות.