אתר האינטרנט וואלה! בבעלותה של קבוצת בזק ובניהולו של אילן ישועה, רשם הפסד כבד של כ-44 מיליון שקל בשנת 2018 - כך עולה מהדוחות המלאים של בזק שפורסמו בסוף השבוע שעבר. ההפסד כולל מחיקות בסך של כ-37 מיליון שקל שנכללו כמובן גם בדוחות בזק, שמחזיקה את מלוא הבעלות באתר. ההפסד בשנת 2018 מצטרף להפסד של 23 מיליון שקל בשנת 2017 והפסד של 26 מיליון של בשנת 2016. כלומר, ב-3 השנים האחרונות הפסיד וואלה! כ-93 מיליון שקל.
יתרה מזו, בזק מעריכה בדוחותיה כי "שווי השימוש הנכסי" של וואלה! עומד על אפס. בביאור שהתייחס לוואלה! במיוחד נכתב כי "לאור החרפת התחרות בענף הפרסום באינטרנט, עדכנה וואלה את תחזיותיה לשנים הבאות... הנחה מרכזית בבסיס התחזית היא כי התחרות השוררת בענף תימשך בעצימות גבוהה ותשפיע בעיקר על תחזית ההכנסות; והוצאות התפעול, המכירה, השיווק וההשקעות הותאמו להיקף הפעילות של החברה. היות שתזרים המזומנים החזוי לשנים 2019-2023 הוא שלילי, שווי השימוש שואף לאפס". כמו כן הוכר כאמור הפסד בגין ירידת ערך בסך של כ-37 מיליון שקל.
המושג החשבונאי "שווי השימוש" (Value in Use) הוא הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, העשויים לנבוע מנכס או מיחידה מניבת מזומנים. שווי וואלה! בספרי בזק נכון ל-2018 עומד אמנם על 34 מיליון שקל, אבל בהינתן ההנחה שבזק מעריכה שוואלה תייצר תזרים מזומנים שלילי ב-5 (!) השנים הקרובות, "שווי השימוש" בוואלה! עומד על אפס.
המשמעות המעשית היא שכל עוד וואלה! היא בבעלות בזק (יחידה פנימית שלה), "שווי השימוש" ביחידה הזו הוא אפס, כיוון שהיא לא יכולה ליהנות ממנה מתזרים מזומנים בעתיד. כמובן שבמכירה עתידית יהיו שווים נכסי וואלה סכום כלשהו (הרי יש לוואלה הפסדים צבורים), אבל ברור לעין שהם לא יהיו שווים הרבה, ולכן השווי ההוגן בספרים עומד על 34 מיליון שקל.
צריך לזכור, בלי כל קשר, שרשות המסים דורשת מוואלה! עוד תשלום של 19 מיליון שקל על עסקת המכירה של יד2 על-ידי וואלה, דבר נוסף שעלול להעיב על התוצאות התזרימיות של וואלה בשנים הבאות.
הפסדי וואלה בשנים האחרונות
הבונוס לישועה: 95% מהיקף השכר השנתי
למרות ההפסדים הכבדים של וואלה! ב-2018 זכה מנכ"ל החברה, אילן ישועה, לעלות שכר של כ-3.5 מיליון שקל, קרוב ל-300 אלף שקל עלות שכר בחודש. החברה ציינה כי רכיבי השכר של ישועה כוללים הפרשה של כ-830 אלף שקל, בגין תקופת הסתגלות הקבועה בסכום העסקה משנת 2006, לפיו התקופה הנ"ל כוללת תשלום בגין חודש עבודה אחד בשנה ממועד החתימה ועד מקסימום של 6 חודשי הסתגלות להם יהיה זכאי החל מתחילת השנה השישית לעבודתו. כיוון שטרם נרשמה הפרשה בגין תקופת ההסתגלות זו, בחרה החברה לבצע את ההפרשה כעת (ייתכן שזה רמז לסיומה הקרוב של כהונת ישועה בוואלה!). עלות שכרו של ישועה כוללת גם מענק בגובה של כ-1.1 מיליון שקל, למרות ההפסדים הכבדים של וואלה!
למה קיבל ישועה מענק? כי כך בנוי החוזה שלו. משכורתו החודשית ברוטו של ישועה עומדת על 95 אלף שקל, כאשר ההתקשרות היא לתקופה בלתי מוגבלת, עם זכות לכל צד להביאה לקיצה בכל עת בהודעה מוקדמת של 4 חודשים מראש.
יעדי הבונוס של ישועה מסבירים למה הוא מקבל בונוסים ללא קשר לשורה התחתונה: יעד יוניקים אפליקציות בלבד שמשקלו 12.5% בחישוב הבונוס, יעד דפים נצפים לעמוד אייטם שמשקלו 12.5%; יעד EBITDA שמשקלו 25%; יעד תזרים מזומנים חופשי שמשקלו 12.5%; יעד עמידה בגאנט השקעות (חברה-בת) שמשקלו 12.5%; יעד עמידה בתקציב הוצאות שמשקלו 12.5% ויעד הערכת יו"ר הדירקטוריון וואלה! שמשקלו 12.5%. היקף הבונוס הכולל שיוענק לישועה אמור לעמוד על 95% מהיקף השכר השנתי הכולל, כך שנראה שישועה קיבל כמעט את מלוא הבונוס האפשרי על תפקודו כמנכ"ל וואלה! למרות הפסד של עשרות מיליוני שקלים.
ישועה החל לכהן כמנכ"ל וואלה! ב-5 לנובמבר 2006 (למעלה מ-12 שנה), עוד כשוואלה הייתה חברה ציבורית, ושכרו אז היה שקוף לציבור. כזכור, וואלה נמחקה מהמסחר בבורסה לתל-אביב במהלך 2010, לאחר שבזק הגישה הצעת רכש למחיקת מניותיה מהמסחר. מבדיקה שעשיתי בעבר עולה כי ישועה קיבל בסך-הכול עלויות שכר המתקרבות לכ-40 מיליון שקל לכל אורך כהונתו עד כה, כולל בונוס מעסקת יד2.
השווי הדמיוני הוריד את וואלה! מהמדף
כזכור - וזה ייאמר לזכותו של ישועה - במאי 2014 ביצעה וואלה את אחת העסקאות הרווחיות בשוק המדיה הישראלי, כשמכרה את יד2 לאקסל שפרינגר הגרמנית ב-806 מיליון שקל, פי 4 על ההשקעה של וואלה! בתוך 4 שנים. בעקבות העסקה משכה בזק דיבידנד של 434 מיליון שקל מוואלה בשנת 2016. עסקת יד2, משום מה, נכללה אף היא בכתב החשדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שאישר את העסקה, למרות שמדובר בעסקה שהכניסה משקיע זר למשק הישראלי וגם, כמובן, מסים כתוצאה מרווח ההון בעסקה.
ישועה היה זה שהצית למעשה את החקירה בתיק 4000, כשמסר לרשות ניירות ערך ולמשטרה קלטות על שיחות בינו לבין שאול אלוביץ ואנשים נוספים בנוגע לסיקור של נתניהו באתר. למרות שישועה היה חלק בלתי נפרד בכל פעולות הסיקור באתר והנחה את העורכים בעקבות שיחותיו של אלוביץ ואחרים, הוא נהנה ממעמד של חסינות בפועל, למרות שלא נחתם איתו הסכם עד מדינה, והוא מעולם לא נחקר באזהרה בפרשה.
כזכור, בזק הניחה את וואלה! על המדף במהלך השנה האחרונה עם תג מחיר שנע לפי הפרסומים סביב 200-250 מיליון שקל, אך השווי הזה דמיוני לאור התוצאות העגומות של וואלה, ובזק ירדה בשלב זה מהכוונה למכור את האתר לאור ההצעות הנמוכות.
בין אלה שהתעניינו ברכישת אתר וואלה היו אלי עזור, בעל השליטה ב"מעריב", "ג'רוזלם פוסט", ערוצי ספורט של צ'רלטון ותחנות רדיו; קבוצת RGE, מבעלי השליטה של ערוץ 13 ובעלי השליטה בערוץ הכנסת; ועמי גניגר, בעל השליטה בתיא השקעות, המחזיקה באולפני הרצליה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
