לא ימין ולא שמאל: קריית שמונה ויישובי הגליל בחרו בחזון הפוד-טק

1. 

לפני יותר מארבע שנים נפגשתי עם אראל מרגלית, אז ח"כ כנסת מטעם מפלגת העבודה והיום יו"ר קרן הון הסיכון JVP. הוא סיפר לי בעיניים בורקות על הפוטנציאל של הגליל ושלח לי מצגת על תוכניותיו. הוא סימן את החזון ואת הכיוון - פודטק, כלומר, הקמת תעשיות המבוססות על טכנולוגיה ומזון. הסקטור הזה כולל בין השאר שימוש במזון או ברכיביו למניעת מחלות ולטיפול בהן: מזונות מועשרים; מזון שניתן בפיקוח רופא ומיועד לטיפול במחלה או במצב הדורשים תזונה מסוימת; תרופות ממקור צמחי ומזון מותאם גנטית, תחום מחקר חדש יחסית בעולם התזונה. המצגת של מרגלית דיברה על שוק גלובלי בהיקף של כ-9 מיליארד דולר, שצומח בקצב של 10% בשנה. 

המסר של מרגלית היה שזה לא בשמים: יש בגליל תשתיות מחקריות, כמו מכון המחקר מיג"ל, המכון לחקר הגולן והמעבדה לחקר הכנרת, ויש שם גם תשתית אקדמית, לדוגמה הפקולטה לרפואה בצפת והמכללה האקדמית תל חי. התמיכה הממשלתית הנדרשת לא גבוהה במיוחד, הוא אמר, רק צריך אנשי ממשל שידחפו את הסיפור הזה בכל הכוח. לגליל יש "נכסים" משלו, רק צריך למנף אותם.

אתמול המעגל נסגר, עם ההשקה של תחילת בינוי רובע הפודטק של ישראל, מיזם משותף של עיריית קריית שמונה, הקיבוצים והמושבים בגליל המזרחי, מרגלית ועוד. מדובר על מרכז חדשנות ויזמות שישתרע על 3,700 מ"ר בעלות של 34 מיליון שקל (מתרומות, בעיקר מחו"ל, גם של מרגלית עצמו). באירוע ההשקה הוכרז על שיתוף פעולה ראשון עם נטפים, חברת ההשקיה הגדולה בישראל.

בשבוע הבא יתקיימו הבחירות. אחריהן, בלי כל קשר לימין או שמאל, החיים עצמם ישובו למסלולם. יש דברים שרחוקים משדה הראייה של התקשורת, אבל הם הדברים החשובים באמת. השילוב בין יזמות עסקית לנכונות ממשלתית ועירונית (למרות כל הביורוקרטיה) הוא נשמת אפו של כל משק. היוזמה הזאת יכולה לצרף עוד ועוד אוכלוסיות שיקטפו את פירות הצמיחה והחדשנות בישראל. מרגלית הוא בולדוזר יזמי, ויש כמוהו עוד בישראל, שמסוגלים להרחיב את מעגל הנהנים מהחדשנות. צריך פחות נוקשות ממשלתית, פחות עיניים צרות, פחות חשדנות ויותר שילוב ידיים בין המגזר הפרטי לציבורי.

2.

"התחלנו את התהליך קודם כול בהקשבה", אמר אתמול מרגלית בשיחה מקריית שמונה. "כשהגעתי לפני כמה שנים לגליל, מתוך איזושהי מחויבות, שאלתי, 'מה אתם רוצים לעשות שיהיה דבר גדול'. אז אמרו לי 'סייבר כמו בבאר שבע'. אמרתי להם, 'סייבר זה כנראה לא הנושא, אבל בטח יש לכם רעיונות גדולים אחרים'. ואז נכנסנו לתהליך די ארוך, יותר משנה וחצי, של הקשבה ובסופו של דבר אנשים הרגישו שהם שותפים. 22 ראשי רשויות בגליל ובגולן התאגדו, הם קראו לעצמם אשכול, אבל העובדה שהם נקראו לדגל יחד הייתה נהדרת. אמרנו לעצמנו את האמת: כל יישוב בנפרד לא יכול לעשות משהו גדול שהוא בגדר יוזמה לאומית. כל אחד לבד יכול לעשות רק משהו נחמד. אבל כדי לעשות משהו גדול, צריך לקחת חבל ארץ מספיק גדול וצריך לעבוד יחד.

"רעיון הפוד-טק החל להתגבש. לקח לנו זמן לעשות לו ולידיזציה במגזר העסקי. בסוף יצא משהו שהוא אחד הדברים העתידיים הכי גדולים שהולכים להיות בעולם ב-10-15 השנים הבאות. המשהו הזה הוא שהמזון והחקלאות הולכים להשתנות מהקצה לקצה, כי אחרת כדור הארץ לא יוכל להתקיים כמו שהוא. הפוד-טק מתאים מאוד לחבל הארץ של הגליל.

"בסופו של דבר, הנכונות של כולם, גם של הקיבוצניקים, גם של המושבניקים, גם של הדרוזים וגם של הערבים באזור לקחת את קריית שמונה כפיילוט ראשון נתן לנו המון כוח, כי העיר הזאת משוועת לשינוי. כל מה שאתה עושה פה, בקריית שמונה, כל פעולה יזמית, היא מאוד בולטת.

"אני חושב שהדבר הכי מרגש שקרה הוא ברמה החברתית. החבר'ה בכפר בלום ובקריית שמונה חיים פה עשרות עשרות שנים ויש להם סיפור אחר על מה שקרה פה. החבר'ה במרחב הכפרי, שהם דווקא חזקים מבחינה כלכלית, הבינו שבלי עיר חזקה בגליל, גם הצעירים שלהם לא יישארו. זה עשה את כל העניין. העובדה שזה דווקא בקריית שמונה עוררה התלהבות.

"כתבנו עם העמותה שלנו 'יוזמה לאומית', תוכנית לאומית יחד עם ראשי הרשויות. במשך שלוש שנים שכנענו את פקידי האוצר, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות שזו תוכנית שהם צריכים לאמץ. התוכנית מבוססת על כסף פרטי ועל מערכת הטבות ממשלתית. בסוף התעייפו ממני ואמרו, ניתן לכם הטבות כמו לסייבר בבאר שבע. המדינה לא מוציאה הרבה כסף אם לא מגיעות השקעות.

"אלו הטבות שמבוססות על כמה תשתיות כמו מכון מזון בתל חי, כמו מרכזים (Hubs) לטכנולוגיה ולעסקים קטנים, כמו מכוני מחקר כאלה ואחרים. אבל הן בעיקר מבוססות על כך שחברות בינוניות וקטנות יגיעו לפה, או חברות רב-לאומיות. ברגע שהן יגיעו, הן יקבלו הטבות גם על המשכורות, גם על הקרקע וגם על ההון.

"בסופו של דבר, נוסף על תוכנית, אתה חייב להזיז את המגזר העסקי. כיוון שזה נושא גדול וכיוון ש-JVP זו קרן שבהרבה מקרים הולכת לפני המחנה, כמו בסייבר, היום באו איתי כמה מנהלי קרנות בארץ כדי לראות אותי עולה עם הבולדוזר כדי לבנות את החממה. אני מרגיש שזה מידבק. ברגע שיהיו לנו כמה פרויקטים טובים, ברגע שיהיה אקזיט ענק, ברגע שיהיו כמה דברים שיהיה אפשר להסתכל עליהם - אתה תראה שזה יהפוך לקטגוריות השקעה של הקרנות ואתה תראה שהרבה חברות מסורתיות יחברו אליהן את הטכנולוגיה, וזה יהפוך להרבה יותר מרתק".