יצרנית שעוני הספורט גרמין מחפשת סטארט-אפים בישראל: "לנו יש מידע, לכם יש אפליקציות"

גרמין מחזקת את פעילותה בתחום הבריאות וכבר יצרה שיתופי-פעולה עם מחלקת שיקום לב בביה"ח שיבא ועם ביה"ח פוריה • יואה וילאנן, מנהל הפיתוח העסקי של החברה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה: "כשמשלבים את המידע על קצב הלב במידע אחר שמגיע מהשעון או מהטלפון הנייד, ניתן לזהות מחלות כמו דיכאון, סוכרת, דום נשימה בשינה והפרעות קצב לב"

אנשים המשתמשים בשעוני ספורט נוטים לפתח בהם תלות. "אני לא יכול לרוץ בלי השעון", מודה טרוויס ג'ונסון, מנהל מוצר בחטיבת הבריאות של גרמין, חברה המתמחה בציוד ספורט. "אם יצאתי לרוץ ושכחתי אותו, אני חוזר לקחת אותו. אם יש תקלה והוא מפסיק לעבוד באמצע הריצה, אני עשוי להפסיק לרוץ, ובוודאי יהיה לי אימון פחות טוב. לפעמים אני צריך להזכיר לעצמי שהגוף פועל גם אם לא הפעלתי את השעון. הבריאות קשורה למספר הצעדים שצעדת באמת ולא למספר הצעדים שנספרו במכשיר".

ג'ונסון הוא אמנם מנהל בחברה שמפתחת שעוני ספורט, אבל הקשר שלו למוצר והתלות שלו בתיעוד ובפידבק מאפיינים ספורטאים רבים, וגם אנשים שאינם ספורטאים מקצועיים. "היום כולם סופרים צעדים ועשויים לשאול זה את זה בשיחת חולין 'כמה צעדים עשית היום?'. היום כולם מדברים על קצב לב, מדד שבעבר עלה רק בשיחה עם הרופא", אומר ג'ונסון. "כך גם לגבי איכות השינה. היום אפשר למדוד אותה בבית. הסיפור הוא כבר לא רק איך להשיג ביצועים ספורטיביים טובים יותר".

זאת הסיבה שגרמין החלה לפעול בתחום הבריאות לציבור הרחב. אם בהתחלה החברה פנתה לספורטאים מקצועיים בלבד, בשלב השני היא החלה לפנות לאנשים שאינם ספורטאים אבל מעוניינים להתעמל כמה פעמים בשבוע למען בריאותם. השלב השלישי, לדברי יואה וילאנן, מנהל הפיתוח העסקי של החברה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), הוא להגיע לציבור כולו. 

 שעון מדדים של גרמין/צילום:Shutterstock
  שעון מדדים של גרמין/צילום:Shutterstock

"המוח חושב שהוא רגוע, אבל הלב בסטרס"

חטיבת הבריאות של גרמין פועלת בתפר המסוכן יחסית מבחינה עסקית - בין עולם הספורט לעולם הבריאות. חברות אחרות שהגדירו את פעילותן בתחום שיפור איכות החיים של אנשים בריאים, בלי להתמקד באבחון של מחלות מסוימות או בטיפול בהן, ובלי שהציגו ערך ברור לעולם הבריאות, לא הצליחו לשמור על ערכן. זה מה שקרה, לדוגמה, לחברת פיטביט, שפיתחה גם היא שעון ספורט. החברה עדיין נסחרת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, אולם אינה נחשבת היום לבשורה שהייתה בעבר בתחום המידע הרפואי.

לדברי וילאנן וג'ונסון, העבר אינו מנבא את עתידו של תחום הפעילות הזה. "ככל שאנשים רבים יותר משתמשים באפליקציות מעקב אחרי פעילות גופנית או בריאות, כך מצטבר מידע רב יותר, והמוצרים נעשים משמעותיים יותר", אומר וילאנן. לדבריו, שוק שעוני המעקב והספורט צומח ב-10% בשנה, והצמיחה של גרמין גבוהה קצת יותר.

"המוצרים שלנו לתחום הבריאות מופרדים מקו המוצרים לספורט. בתחילת הדרך, המוצר נמכר בעיקר לגברים, היום יש איזון בין מספר הלקוחות הגברים לבין מספר הנשים. יש לנו מוצרים ייעודיים לנשים", אומרים וילאנן וג'ונסון ומוסיפים שהחברה החלה לפנות לקהל יעד שאמור לחבר בין תחום איכות החיים לתחום הבריאות - המעסיקים. בארה"ב, המעסיקים הם גם מבטחי הבריאות של העובד, ולכן יש להם אינטרס לשמור על תפקודו. 

"מבחינתנו, הלב הוא המרכז", אומר ג'ונסון. "אם הלב בריא, גם השינה טובה. גם רמות האנרגיה במהלך היום. אנחנו מנסים להעביר את המידע למטופל בדרך נגישה. לדוגמה, אנחנו אומרים לו כמה הוא טעון, כמו סוללה של טלפון. כמה אנרגיה יש לו, כמה רוגע לעומת סטרס. כשאתה טעון באופן מלא, זה זמן טוב להתעמל".

מה קצב הלב יכול לומר על הבריאות הכללית?

ג'ונסון: "כשנכנסים לכושר, הדופק הוא אטי יותר. כשמבצעים פעילות גופנית, הוא עולה לקצב מהיר, אך ניתן להבחין בין קצב מהיר הנובע מפעילות לקצב מהיר הנובע מסטרס - לא רק בעזרת המידע מחיישני התנועה של השעון, אלא גם בעזרת מדד התדירות של קצב הלב. כאשר אנחנו בסטרס, הלב פועם בקצב אחיד יותר. כשאנחנו רגועים, הלב פועם בקצב לא אחיד, וזה דווקא טוב. כשאנחנו נכנסים למצב שינה, הלב פועם בקצב הכי פחות אחיד. כך אנחנו יודעים לאבחן שינה. אם אנחנו מקשרים בין המרחק שעברת לבין איכות פעולת הלב באותו זמן, אפשר להבין משהו על תפוקת הלב (VoMax)".

וילאנן: "באפליקציה, אני יכול לראות בבירור שרגע לפני שאני יוצא מהבית עם שני הילדים הקטנים שלי, הסטרס שלי הוא בשמים, ורגע אחרי שאני מפקיד אותם בבית הספר ובגן - הסטרס נעלם".

ג'ונסון: "אנשים חושבים שאם הם ישתו כוס יין, זה ירגיע אותם, אבל אנחנו רואים שאמנם המוח חושב שהוא רגוע, אבל הלב, כלומר כל הגוף, לא רגוע ונמצא בסטרס, ואיכות השינה גרועה יותר".

וילאנן: "כאשר משלבים את המידע על קצב הלב במידע אחר שמגיע מהשעון או מהטלפון, ניתן לזהות מחלות כמו דיכאון, סוכרת, דום נשימה בשינה, הפרעות קצב לב. התחלנו בניסויים קליניים רשמיים כדי לנסות לרשום את המוצר שלנו כמוצר אבחוני למטרה הזאת. היתרון של המוצר שלנו כמכשיר אבחון הוא שאנשים עונדים את השעון צמוד לגוף באופן רצוף במשך חודשים, גם ביום, גם בלילה".

שיקום רפואי עם אפקט מגניבות

בסופו של דבר, גרמין מעוניינת להציע פלטפורמה לאיסוף מידע, ופחות לעסוק בפיתוח אפליקציות בריאות ובתיקוף שלהן. ייתכן שתעשה זאת בכמה מקרים בהתחלה, אולם בשלב הבא היא מעוניינת לצמוח באמצעות שיתופי-פעולה.

"הגענו לישראל כדי ליצור קשר עם חברות בתחום התוכנה לעולם הרפואי. אנחנו יכולים לספק מידע רפואי, שמאוד נחוץ לחברות הללו, והן יכולות לספק ידע לגבי תחום רפואי מסוים - ידע שאין לנו", אומר וילאנן. "חולה סוכרת וחולה סרטן מבוגר צריכים אפליקציה אחרת לגמרי, גם אם הניטור עצמו נעשה באמצעות אותו שעון. אנחנו רוצים לוודא שיהיה סביבנו אקוסיסטם של מוצרי תוכנה לרפואה ואקוסיסטם של מוסדות בריאות. אנחנו לא יכולים להתמחות בכל תחום ותחום".

החברה כבר יצרה שיתוף-פעולה עם מחלקת שיקום הלב בבית החולים שיבא. אבישי פריז, מנכ"ל חברת רונליייט הלת', המשווקת את מוצרי גרמין בארץ, אומר כי "אנשים אחרי התקף לב, שבעבר היו צריכים להגיע כל שבועיים לעשות בדיקת אקו לב במאמץ, היום משוחררים עם השעונים. נוסף על כך שהם לא צריכים להגיע לבית החולים לעשות את הבדיקה, יש גם מעקב - האם הם עושים פעילות גופנית כפי שנרשם להם בשיקום. אם לא, מתקשרים אליהם".

לדברי פריז, לפני שיתוף-הפעולה הזה, שיעור האנשים שעמדו בתוכנית השיקום המלאה היה פחות מ-80%, ועכשיו הוא 100%.

"אנחנו מעריכים ששיתוף-הפעולה נבע בין היתר מכך שהמוצר הוא אמנם רפואי אבל החוויה היא של שעון ספורט", אומר וילאנן. "אנחנו קוראים לזה 'חוויית מסך', כלומר, היא מזכירה את החוויה מול הסמארטפון או הטאבלט. אנחנו עושים את הדבר המגניב במקביל לדבר הרפואי".

שיתוף-פעולה דומה בתחום שיקום הלב מתקיים בין גרמין לבין בית החולים פוריה, בשיתוף חברת שח"ל וחברת Be Well. שם מתקיים פיילוט שבו נבחנות כמה תוכניות שיקום זו מול זו.

"אינטרס זהה לצרכן ולחברת הביטוח"

כבר היום יש בישראל כ-50-60 חברות המחוברות במידה מסוימת לאקוסיסטם של גרמין, חושף וילאנן, ופריז מוסיף: "כל סטארט-אפ שמעוניין בכך יכול להתחבר, בלי שיעבור תשלום בין הצדדים. הסטארט-אפ מקבל את כל הדאטה באופן אנונימי (אלא אם כן התקבל אישור מפורש מהחולים להעביר מידע לא אנונימי) וחוזר עם פתרון שמתאים לקבוצת החולים שלו. אנחנו מספקים אינטגרציה ומקדמים את המוצר". בין החברות שיש איתן שיתופי-פעולה נמצאת Owlytics שעוסקת במניעת נפילות בקרב אנשים מבוגרים וניטור בריאות מבוגרים באופן כללי, ו-Zone7 שמזהה פציעות ספורט לפני שהן מחמירות.

נוסף על סטארט-אפים ובתי חולים, החברה יצרה קשר גם עם חברות ביטוח בעולם ובישראל. "חברות הביטוח רוצות לתגמל את המטופלים שעוסקים בפעילות גופנית ושומרים על בריאותם", אומר וילאנן.

איך המבוטחים מגיבים לכך שחברת הביטוח עוקבת אחריהם ברמה כזאת?

"אנחנו לא מוכרים את המידע של הצרכן ולא חולקים אותו בלי רשות מפורשת מהצרכן. הצרכנים מעוניינים בקשר עם חברת הביטוח, משום שהחיסכון מדרבן אותם להיות בריאים יותר. במקרה הזה, האינטרס של המטופל ושל חברת הביטוח זהים".

מי המתחרים שלכם?

וילאנן: "פיטביט, סמסונג פולאר ואפל, שיש להן האקוסיסטם שלהן. אנחנו אוהבים את אפל כמתחרה, כי היא מכריזים על כיוונים עתידיים לשוק זמן רב לפני שהמוצר שלה באמת מוכן, וכך היא מכינה את השוק לקבל גם את המוצרים שלנו".

השלב הבא הוא שיתוף-פעולה עם גורמים נוספים הפועלים בתחום האינטרנט של הדברים, למשל מרצדס, שעמה מתוכנן שיתוף-פעולה בתחום הרכב, בין היתר לצורך התרעה על אי-כשירות לנהיגה. "אם הרכב יידע שאתה בסטרס, הוא עשוי להציע לך מסלול נסיעה רגוע יותר".