דיסאינפוגרפיקה: הפוליטיקאים מציגים נתונים או מוכרים אשליות אופטיות?

אין כמו עקומה, סוללת עמודות או פאי צבעוני כדי להקנות לטענה צביון עובדתי, חד-משמעי ואובייקטיבי – גם אם היא מעוותת או שקרית • גם בבחירות הנוכחיות, רבים מהמועמדים ניסו למכור לנו אשליות גרפיות • "המשרוקית של גלובס" מציעה תיקון

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

נס המטבעות

בנימין נתניהו, פייסבוק, 17.1.19

יו"ר הליכוד הפיץ ברשתות החברתיות סדרה של גרפים עליזים, כדי להמחיש את הישגיו בעשר שנים בראשות הממשלה. נתניהו לא הסתפק במספרים המרשימים - שיעור אבטלה נמוך, עלייה בשכר הממוצע ושיפור שכר המינימום - ופרסם גרפים שמייפים אותם עוד יותר. ביד זריזה הוא מותח ומכווץ עמודות כדי לצייר תמונה ורודה הרבה יותר מהמציאות.

התרשים הבא, למשל, מציג את השינוי בשכר הממוצע במשק. במציאות, הוא גדל מאז 2009 ב-30%. לפי הגרף של נתניהו? ב-230%. הנס הגרפי של נתניהו הפך 11 מטבעות ל-36.

שכר ממוצע - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות
 שכר ממוצע - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות

תעסוקה גמישה

בנימין נתניהו, פייסבוק, 10.2.19

בארבע העמודות האלה, נתניהו מתפאר באבטלה הנמוכה בישראל. הוא משווה את שיעור המובטלים בארץ לזה שבאיטליה, צרפת, וספרד. אכן, שיעור האבטלה בצרפת גבוה פי שניים ויותר מאשר בישראל, ושיעור האבטלה באיטליה גבוה פי שלושה. אבל העמודות מתעקשות לספר סיפור דרמטי אפילו יותר: הן מכווצות את 4% האבטלה בישראל מעבר לכל פרופורציה, ולעומת זאת מותחות כלפי מעלה את הנתון האיטלקי. גם צרפת וספרד עוברות מתיחת פנים.

אחוזי אבטלה - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות
 אחוזי אבטלה - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות

גם נתונים שגויים וגם אשליה אופטית

בנימין נתניהו, פייסבוק, 5.3.19

בתרשים שמציג את השינוי בשכר המינימום מסתתר עיוות כפול: גם נתונים שגויים וגם אשליה אופטית. נתחיל בנתונים: כשנתניהו התחיל את כהונתו כראש ממשלה במרץ 2009, שכר המינימום לא עמד על 3,700 שקל לחודש, אלא על 3,850 שקל לחודש. לא כסף קטן. ובאשר לגרף, גם הפעם ההבדל לא מייצג נאמנה את הפער בין 2009 ל-2019. נתניהו גורם לנו לחשוב ששכר המינימום זינק פי שלושה - כלומר ב-200% - כשבפועל הוא עלה ב-37%.

שכר מינימום - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות
 שכר מינימום - דיסאינפוגרפיקה וכיצד זה אמור להיראות

מר קו עדיין שותק

בצלאל סמוטריץ', פייסבוק, 3.3.19

המועמד של איחוד מפלגות הימין רוצה להוכיח שפתרון שתי המדינות מת, ואם לא הפתרון עצמו - לפחות העיסוק הציבורי בו. העקומה שהעלה סמוטריץ' לפייסבוק כדי להמחיש את שקיעת "השיח ברשת על פתרון שתי המדינות" משכנעת מאוד במבט ראשון. אבל במבט נוסף, הנסתר בה רב על הגלוי: באיזה תאריך מתחילה העקומה? מתי היא מסתיימת? כמה "שיח" בדיוק מייצגת כל נקודה על ציר הזמן?

דוברו של סמוטריץ' מסר למשרוקית שהגרף מבוסס על חיפוש של המונח "פתרון שתי המדינות" בכלי של חברת Buzzilla, המנטרת את השיח ברשתות החברתיות. הוא מציג את התוצאות לתקופה שבין 23 בספטמבר 2018 לראשית מארס 2019. קצת פחות מחצי שנה. קבורת פתרון שתי המדינות בתקופה קצרה כל כך היא אולי הישג דיפלומטי מרשים, אבל הנתונים החסרים ותקופת הניטור הקצרה מחייבים גישה ספקנית יותר.

לאן נעלמו צירי ה-X וה-Y?
 לאן נעלמו צירי ה-X וה-Y?

קפל במרחב-זמן

יאיר לפיד, פייסבוק, 19.12.18

בוועידת "גלובס" לעסקים בסוף 2018 תקף ראש הממשלה נתניהו את יאיר לפיד על מחירי החשמל הגבוהים ששררו בימיו כשר אוצר. לפיד לא נשאר חייב, ובפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו טען שכאשר נתניהו פיטר אותו ממשרד האוצר בדצמבר 2014, "מחירי החשמל כבר היו בירידה תלולה". להוכחת הטענה הוא פרסם את הגרף שמשמאל, שיוצר את הרושם שבמרץ 2013 - חודשיים לפני כניסתו למשרד - המחירים הגיעו לשיא, ומיד אחר כך התחילה ירידה עקבית שנמשכה עד ספטמבר 2015. במציאות, המחירים נשארו קבועים במרוצת כהונתו של לפיד.

לפיד לא יצר את ההטעיה בעצמו: הוא התבסס על גרף שפרסם מקור מוסמך, רשות החשמל. אף על פי כן, העקומה מצוירת בו באופן מעוות לחלוטין. היא מתקדמת משמאל לימין כך שלכל שינוי בתעריף ניתן מרחק שווה. אבל בפועל, פרקי הזמן בין עדכוני התעריף לא היו קבועים: במהלך הקדנציה של לפיד באוצר, שנמשכה כמעט שנתיים, התעריף לא התעדכן אפילו פעם אחת. כתוצאה מכך, מה שהיה אמור להיות קו אופקי ארוך הופך לשפיץ מחודד, מעבר פתאומי מעלייה לירידה. עיוות זה מאפשר ללפיד להציג בפייסבוק היסטוריה מחמיאה אך מטעה. 

כך זה היה צריך להיות
 כך זה היה צריך להיות